מה חושב הציבור על נישואין אזרחיים?

מדד החברה הישראלית של JPPI לחודש מאי בדק מספר סוגיות הנוגעות לדת ומדינה והיחס של הישראלים אל הדת והמסורת, בהיבטים שונים. המדד מצביע כי תחושת הזהות היהודית ממשיכה להתחזק, ובתוך כך הנתונים מגלים עמדות מעניינות של הציבור בקשר לנישואים אזרחיים, נישואין חד מיניים ונישואין בין-דתיים.

 

פגיעה בסמלי דת של אחרים

רוב מוחלט של הישראלים סבורים כי אסור לפגוע בסמלים של דתות אחרות, גם בזמן מלחמה.

הסקר, שנערך על רקע אירועים שעוררו ביקורת בינלאומית בעקבות פגיעה של חיילי צה"ל בסמלים נוצריים בדרום לבנון, מגלה כי 90% מהישראלים סבורים שהחייל שניפץ פסל של ישו "טעה במעשהו". הנימוק המרכזי הוא עקרוני-מוסרי: 65% מהישראלים אומרים כי "לא צריך לנפץ סמלים של דתות אחרות".

האירוע שעמד במוקד הסקר התרחש לאחר שתועד חייל צה"ל מנפץ פסל נוצרי בכפר בדרום לבנון. בעקבות הפרסום גינו רה"מ, הרמטכ"ל וצה"ל את המעשה, והחייל נענש.

לפי הנתונים, רוב ברור בציבור הישראלי רואה כאמור במעשה פסול מבחינה מוסרית ולא רק מבחינה תדמיתית או צבאית.

לצד זאת, יש שיעור משמעותי של משיבים הסבורים שמעשהו של החייל היה לא נכון ולא ראוי משום שגרם לישראל נזק תדמיתי (13%)  או בגלל עצם הפרת פקודות הצבא (12%). כלומר האירוע נתפס גם כפגיעה באינטרס הלאומי והצבאי מעבר להיבט המוסרי.

3%  השיבו שהחייל עשה דבר נכון, אבל צריך היה להקפיד שלא יהיה צילום, ורק 3% סבורים שלא היה צריך להעניש את החייל.

 ל-4% לא היתה דעה בנושא.

 

הרוב בעד לאפשר נישואים אזרחיים

המדד בחן גם את עמדות הישראלים ביחס לנישואים אזרחיים בישראל - סוגיה שחזרה לאחרונה לדיון ציבורי בעקבות אמירותיו של נפתלי בנט בנושא.

לפי הנתונים, 59% מהיהודים בישראל תומכים באפשרות לנישואים אזרחיים, בהם 46% שאומרים כי הם "מאוד תומכים".

בכלל הציבור הישראלי שיעור התמיכה בשינוי הסטטוס-קוו עומד על 55%.

בחברה הערבית ההתנגדות יותר משמעותית: 46% מהערבים בישראל מתנגדים לנישואים אזרחיים ורק 39% תומכים בהם.

בחלוקה לפי רמת דתיות, בולטים הפערים בין הקבוצות השונות בחברה היהודית: 

בקרב חילונים יש כמעט קונצנזוס: 91% תומכים בנישואים אזרחיים. מנגד, בקרב דתיים וחרדים נרשמת התנגדות רחבה – 77% ו-85% בהתאמה.

המסורתיים הלא-דתיים תומכים ברובם במהלך (54%), אך בקרב המסורתיים הקצת דתיים התמונה מתהפכת ורוב (60%) מתנגדים לו.

 

התמיכה יורדת כשמדובר בנישואים בין-דתיים

אחת המסקנות הבולטות מהמדד היא שהציבור הישראלי מבחין בין עצם התמיכה בנישואים אזרחיים לבין המשמעויות האפשריות שלהם.

כאשר הובהר למשיבים שנישואים אזרחיים יכללו גם אפשרות לנישואים בין יהודים ללא-יהודים,  התמיכה הציבורית ירדה באופן משמעותי.

בקרב היהודים בישראל התמיכה ירדה מ-59% ל-46% בלבד.

גם בציבור הערבי נרשמת התנגדות גבוהה יותר (48%) מאשר תמיכה (37%) במודל זה.

בכלל הציבור הישראלי מחצית מתנגדים: 50% מתנגדים לנישואים אזרחיים הכוללים גם נישואים בין-דתיים, מול 44% תומכים.

פילוח לפי רמת דתיות מעלה כי סוגיית הנישואים הבין-דתיים יוצרת התנגדות לא רק בציבור הדתי והחרדי, אלא גם בקרב הקבוצות המסורתיות. בעוד שרוב המסורתיים הלא-דתיים תמכו בנישואים אזרחיים כעיקרון, דעתם משתנה כאשר מדובר בנישואים בין-דתיים ובמצב כזה רובם (59%) מתנגדים למהלך.

בקרב הציבור הדתי (87%) והחרדי (94%) ההתנגדות כמעט מוחלטת.

אפילו בציבור החילוני, התומך בשיעור גבוה בנישואים אזרחיים נרשמת ירידה מסוימת בתמיכה מ-91% במודל הכללי ל-75% כאשר המודל כולל נישואים בין-דתיים.

 

האם לאפשר נישואים חד מיניים?

בשאלה נוספת נבדקה עמדת הציבור כאשר נישואים אזרחיים כוללים גם נישואים חד-מיניים.

כאן מתקבלת תמונה כמעט מאוזנת: 49% מהישראלים תומכים באפשרות כזאת, לעומת 45% שמתנגדים.

 

בקרב הציבור היהודי יש רוב תומכים (59%), בעוד שבחברה הערבית נרשמת התנגדות חריפה במיוחד: 75% מהערבים מתנגדים לנישואים חד-מיניים, בהם 62% שמגדירים עצמם "מאוד לא תומכים".

גם כאן רמת הדתיות היא המשתנה המשמעותי ביותר: 86% מהחילונים תומכים בנישואים חד-מיניים, וגם בקרב המסורתיים הלא-דתיים נשמר רוב של שישה מכל עשרה (60%) התומכים באפשרות לנישואים חד מיניים. המעבר לקבוצות בעלות זיקה דתית חזקה יותר מסמן את נקודת המפנה האידאולוגית: בקרב המסורתיים הדתיים רוב (57%) מתנגדים להכרה בנישואים אלו, ובקבוצות הדתיות והחרדיות ההתנגדות הופכת לקונצנזוס כמעט מלא (86% ו-82% בהתאמה).

 

הזהות היהודית בקרב יהודים בישראל ממשיכה להתחזק

המדד כלל גם שאלות עומק על זהות ושייכות. משתתפי הסקר היהודים נשאלו עד כמה הם מרגישים יהודים, ומהממצאים עולה שתחושת ה"יהודיות" של יהודים בישראל נמצאת במגמת עלייה עקבית: הציון הממוצע עלה השנה ל-9.11 מתוך 10, לעומת 9.05 בשנה שעברה ו-9.02 לפני שנתיים.

בקרב הציבור הדתי, החרדי והמסורתי התחושה קרובה כמעט למקסימום האפשרי (9.97 בקרב החרדים), אך גם בקרב חילונים נרשמת רמת הזדהות גבוהה ויציבה עם הזהות היהודית (8.28 מתוך 10).

 

סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI נערך באמצעות פאנל המדד  וחברת אפקאר (במגזר הערבי). הנתונים משוקללים על פי דפוסי הצבעה ודתיות כך שייצגו את עמדת כלל הציבור הישראלי.

את מדד החברה הישראלית של JPPI עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, תחקיר והפקה יעל לוינובסקי, יעוץ סטטיסטי פרופ׳ דוד שטיינברג.