תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרה זו

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא מתניהו אנגלמן: על תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות: "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצרכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות. 

 

בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו - פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".

תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות - היבטים באכיפה ובהגנה על הקורבנות, החוק האמריקאי להגנה על קורבנות סחר בבני אדם (Trafficking Victims Protection Act - TVPA) משנת 2000 הסדיר מנגנון דיווח שנתי של מדינות העולם על כלל הפעולות בהיבטי הגנה, אכיפה ומניעה בקשר לסחר בבני אדם (TIP report) . בדוח הראשון משנת 2001 דורגה ישראל במקום הנמוך ביותר, והדבר היה עלול לערער את יחסיה הכלכליים והמדיניים עם ארצות הברית. בעקבות כך נקטה ישראל צעדים חקיקתיים ומוסדיים נרחבים, לרבות חתימה על אמנות בין-לאומיות; הסדרה של הליך מתן אשרות לקורבנות סחר בבני אדם; ביצוע תיקוני חקיקה שבמסגרתם הורחבה ההגדרה החוקית של סחר בבני אדם, הוחמרה הענישה בתחום ונוספו לחוק סעיפים ייחודיים שנועדו להגן על הקורבנות; וכן הקמה של יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים (יחידת התיאום או היחידה). 

 

בעקבות הצעדים שננקטו, החל משנת 2012 עלתה ישראל לדירוג העליון בדוחות מחלקת המדינה האמריקאית, אולם בשנת 2020 ירדה לדירוג הביניים, המציב אותה בסיכון לירידה לדירוג התחתון המלווה בסנקציות נרחבות. ההורדה נומקה בדוח, בין היתר, בהפחתה של מספר החקירות, כתבי האישום וההרשעות בתחום הסחר בבני אדם ; בעיכובים ממושכים בזיהוי קורבנות ולעיתים אף בפגיעה חוזרת בהם; בהיחלשות פעילות חוליית הסחר בבני אדם במשטרה; ובמדיניות לקויה כלפי עובדים זרים, שגרמה להגברת פגיעותם לניצול ולסחר.

 

הירידה בדירוג הובילה לקבלתה של החלטת הממשלה 1862 בשנת 2022, הכוללת תוכנית יישום לאומית רב-שנתית למאבק בסחר בבני אדם. 

בחודשים דצמבר 2024 עד יולי 2025 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בתחום המאבק בתופעת הסחר בבני אדם לצורכי מין ובתופעת הזנות. בביקורת נבחנו פעולות מערכת אכיפת החוק לצמצום תופעת הזנות  ולטיפול בעבירות סחר בבני אדם למטרות זנות; תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לאשרות השהייה בישראל הניתנות לקורבנות סחר בבני אדם למטרות זנות על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (רשות האוכלוסין) ושיתוף הפעולה והתיאום בין הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. כל זאת על רקע המגמות המשתנות הנוגעות לתופעת הזנות והסחר בבני אדם. בכך נועדה הביקורת לסייע בגיבוש צעדים מערכתיים שיבטיחו הגנה אפקטיבית על כבוד האדם ועל זכויות האדם של כלל הנפגעות והנפגעים מתופעת הסחר בבני אדם והזנות.

 

הביקורת בוצעה במשרד המשפטים, במשטרה וברשות האוכלוסין. בדיקות השלמה נעשו במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות. התקיים ביקור במקלט לקורבנות סחר בבני אדם, במרפאת לוינסקי של משרד הבריאות ובנמל התעופה בן גוריון; התקיימו שיחות עם נשים שורדות זנות ועם קורבן סחר בבני אדם והתקיימו פגישות עם חוקרים במכון ברוקדייל ועם נציגים מארגוני המגזר השלישי העוסקים בתחומים אלה. לצד ביקורת זו מבצע משרד מבקר המדינה ביקורת נוספת הבוחנת היבטים אחרים הנוגעים להתמודדות הרשויות המקומיות וגופי שלטון מרכזי נוספים כמו משרד הרווחה ומשרד הבריאות עם תופעת הזנות. 

בהתאם לממצאי הסקר הלאומי היחיד בנושא, שבוצע בישראל בשנת 2016, נכון לשנת 2014 היו כ-12,000 נשים וגברים במעגל הזנות (95% מהם נשים), מתוכם כ-1,300 קטינות וקטינים, וגיל הכניסה הממוצע למעגל זה היה 13 - 14. ההנחה של גורמים העוסקים בתחום היא כי מספרם של הקטינים שבמעגל הזנות היה גדול בהרבה כבר אז, ונכון לשנת 2025 הוא מוערך בכ-3,000 - 5,000. האומדן המצטבר של התשלומים עבור צריכת זנות בשנת 2014 היה כ-1.3 מיליארד ש"ח. בשנת 2020 נכנס לתוקפו חוק איסור צריכת זנות כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, ובשנת 2025 הוארך תוקפה של הוראת השעה בחמש שנים.

 

ככלל, פעולות האכיפה מכוח החוק באות לידי ביטוי בהטלת קנסות על צרכני הזנות. החוק האמריקאי להגנה על קורבנות סחר בבני אדם משנת 2000 הסדיר מנגנון דיווח שנתי של מדינות העולם על כלל הפעולות בהיבטי הגנה, אכיפה ומניעה בקשר לסחר בבני אדם. החל משנת 2020 ועד היום ישראל מדורגת בדוחות מחלקת המדינה האמריקאית בדירוג הביניים, והדבר מציב אותה בסיכון לירידה לתחתית הדירוג, המלווה בסנקציות נרחבות.

אכיפת חוק איסור צריכת זנות - בשנים 2022 עד 2023 חלה ירידה חדה בשיעור של כ-70% במספר הקנסות שהטילה המשטרה בגין צריכת זנות (מ-3,004 ל-902). מגמת הירידה במספר הקנסות נמשכה, ובשנים 2023 עד 2024 חלה במספרם ירידה נוספת בשיעור של כ-58% (מ-902 ל-378). אומנם בשנת 2025 חל גידול ניכר במספר הקנסות והוא הסתכם ב-1,061, אך מספר זה עדיין קטן בהרבה ממספר הקנסות שהוטלו בשנת 2022, כשנה לאחר חקיקת החוק (ירידה של כ-65%). לא זו אף זו, בשנים 2021 - 2025 פעילות האכיפה המינהלית של ארבעה מתוך שבעה מחוזות במשטרה הייתה אפסית ולכל היותר דלה מאוד (מספר הקנסות שהוטלו בהם היה מזערי), ובפועל כ-99% מכלל הקנסות שהטילה המשטרה בשנים אלה הוטלו על ידי שלושה מחוזות בלבד: מחוזות תל אביב, מרכז וחוף.

 

יתירה מזאת, האכיפה בוצעה באופן כמעט בלעדי על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד (זבולון, ראשון לציון ושרת) מתוך מאות תחנות. נתונים אלו מעידים על היעדר עיסוק או עיסוק אפסי של רוב תחנות המשטרה בנושא. זאת אף שנוהל האכיפה המשטרתי הייעודי בנושא מיועד ליישום אחיד שאינו תלוי ביוזמה של תחנה בודדת. בנסיבות אלה עלולה אף לעלות טענה לאכיפה בררנית. יצוין כי בשנים 2022 - 2024 סכום הקנסות שהוטל הסתכם ב-8.05 מיליון ש"ח, מתוכו נגבו 4.4 מיליון ש"ח (55%).
 

הליך שיקומי-חינוכי כחלופה לקנס - שיעור הנקנסים על פי חוק איסור צריכת זנות אשר השלימו את השתתפותם בהליך השיקומי-חינוכי החלופי לקנס בשנים 2022 - 2025 הסתכם ב-111 אנשים - 2% בלבד מכלל הנקנסים (5,345 קנסות) . תכליתה המרכזית של חלופה זו היא להקנות ידע ולהגביר את המודעות לנזקים הנגרמים לאוכלוסיות בזנות, ובכך למנוע את הישנות ביצוע העבירה בעתיד. ואכן עלה כי המשתתפים בסדנה במסגרת ההליך החלופי גילו רצון רב יותר להפסיק את צריכת הזנות. מכאן ששיעור נמוך של השתתפות בהליך השיקומי-חינוכי פוגע בהשגת תכלית החוק. 
 

שימוש במידע משטרתי ומידע ממקורות חיצוניים למשטרה לצורך שיפור האכיפה, שימוש במידע ודיווחים למוקד 100 לצורך אכיפת חוק איסור צריכת זנות - על אף הצטברותו של מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות במחוזות דרום, ירושלים וצפון - מספר הקנסות שהוטלו בהם היה אפס. כמו כן, ממצאי המיפוי המשטרתי של זירות זנות לא הוטמעו בקרב הגורמים שאמורים לעסוק באכיפה בשטח. במבחן התוצאה מיפוי זה של למעלה מ-1,300 זירות זנות ברחבי המדינה, שמאות מתוכן ברמת מהימנות גבוהה ובינונית, אינו מתורגם ברובו להטלת קנסות מכוח חוק איסור צריכת זנות. ממצאים אלה מעידים על פער בין התפיסה המשטרתית, ולפיה האכיפה צריכה להיות מבוססת על מידע שמתקבל במשטרה מאפיקים שונים, ובין האופן שבו תפיסה זו ממומשת בפועל לצורך אכיפת החוק.
 

 

שיתוף מידע (באופן אנונימי) בין משרד הבריאות לבין המשטרה - שיתוף המידע בנוגע למוקדי הזנות שמאתרות מרפאות לוינסקי - אשר בשנים 2023 ו-2024 טיפלו ב-3,453 איש - יכול לסייע למשטרה 
בפעולתה לאכיפת חוק איסור צריכת זנות, אך הוא נעשה באופן חלקי וראשוני בלבד במחוזות תל אביב וירושלים ואינו מיושם בכלל מחוזות המשטרה שבהם פועלות מרפאות לוינסקי. 

 

מיצוי מידע מודיעיני לצורך אכיפה בתחום הסחר בבני אדם - על פי הערכת המשטרה, תמונת המודיעין שבידיה בנושא תופעת הסחר בבני אדם מצומצמת יחסית להיקפה בפועל. בשנת 2024 המשטרה תרגמה לפעילות מעשית רק 44% מהמידע המודיעיני שבידיה, אשר ממילא היה מצומצם כאמור, לצורך אכיפה יזומה ומעשית בתחום הסחר בבני אדם. מכאן עולה כי חלק ניכר מהמידע המודיעיני שבידיה (56%) לא מוצה.
 

קביעת יעדים להטלת קנסות ופיצוח פרשיות סחר בבני אדם ועמידה בהם , יעדים להטלת קנסות לפי חוק איסור צריכת זנות - אף שהוראת השעה לעניין חוק איסור צריכת זנות נכנסה לתוקפה ביולי 2020, הביקורת העלתה כי עד שנת 2025 המשטרה לא קבעה יעדים (יעדי אח"ם ארציים) בנוגע למספר הקנסות שיוטלו בגין צריכת זנות בהתאם לחוק. בשנת 2024 היה במשטרה מידע על כתובות החשודות כזירות זנות בתחום שיפוטן של 26 תחנות, אולם רק ל-18 מהתחנות נקבעו בשנת 2024 יעדי אח"ם לגבי מספר הקנסות שיוטלו על צרכני זנות מכוח חוק איסור צריכת זנות בשנת 2025. לעומת זאת, ל-8 תחנות שהיה מידע על כתובות בתחום שיפוטן - לא נקבעו יעדים כלל. זאת אף שהמיפוי המשטרתי של כתובות החשודות כזירות זנות שימש בסיס לקביעת יעדי אח"ם. 

יעדים לפיצוח פרשיות של עבירות סחר בבני אדם - בשנים 2022 - 2024 המשטרה לא עמדה ביעדים שהיא עצמה הציבה: בשנת 2022 היא פיצחה 25% ממספר הפרשיות שנקבעו ביעד שהציבה (פיצוח שתי פרשיות לעומת יעד של שמונה פרשיות), והביצוע משקף פעילות של מחוז אחד בלבד (תל אביב) מתוך שבעת המחוזות שהוצבו להם יעדים. מחוזות חוף, מרכז וש"י לא פיצחו שום פרשייה במשך כמה שנים רצופות (2022 - 2024), אף שהיעד שנקבע להם בתקופה זו היה שמונה פרשיות (במצטבר).

 

הסדרת חלוקת האחריות במשטרה בנושא אכיפת חוק איסור צריכת זנות - בנוהל המשטרה בנושא אכיפת חוק איסור צריכת זנות נקבעה חלוקת אחריות מפורטת בין גורמי המטה, המחוז והתחנה. עם זאת, גורמים במשטרה מעידים שהנוהל אינו מיושם, וכי בפועל אין התאמה בין הגורמים המוגדרים כאחראים לאכיפה על פי הנוהל (כוחות הבילוש) ובין הגורמים המבצעים את האכיפה הלכה למעשה (כוחות הסיור), ולפיכך הם אינם רואים את עצמם אחראים לקידום האכיפה, להיקפה ולטיבה. הדבר עולה גם מפנייתה של רח"ט חקירות במשטרה לראש אח"ם, ולפיה מצב זה מוביל לטשטוש גבולות האחריות ולפגיעה ביכולת לבצע אכיפה עקבית ומקצועית. 
 

טיפול בעבירות במרחב המקוון - השימוש במרחב המקוון כפלטפורמה לשידול לזנות, לסרסרות, לניצול ולצריכת זנות הלך והתרחב בשנים האחרונות. נמצא כי משנת 2018 רשויות האכיפה ערות לאתגר הניכר הכרוך בחשיפה של עבירות במרחב המקוון ובאכיפת החוק בעניינן ועמדו על הפערים ביכולות בתחום זה, לרבות אי-איסוף מודיעין והיעדר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אף על פי כן, לא ננקטו צעדים להרחבה ממשית של 
היקף הפעילות במרחב זה, והיא אינה מספקת מענה אפקטיבי לתופעה כה מקיפה ומעמיקה. בסך הכול, מאז חקיקת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017, הוצאו 95 צווים בלבד לסגירת אתרי אינטרנט שבהם בוצעו עבירות הכוללות הדחה לזנות, פרסום ושיווק של זנות.
    סגירת בתי בושת - אף שבשנת 2024 היה בידי המשטרה מידע על למעלה מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות, מתוכן מאות ברמת מהימנות גבוהה ובינונית, בפועל נסגרו בשנה זו 13 בתי בושת בלבד. אומנם בשנת 2025 חל גידול במספר בתי הבושת שנסגרו (29 בתי בושת), עם זאת, מספרם הכולל של בתי הבושת שנסגרו בשנים 2022 - 2025 הסתכם ב-60 בלבד. מנתונים אלה אפשר ללמוד על אי-שימוש ממצה באפיק הקיים של סגירת בתי בושת כאמצעי משלים להתמודדות עם תופעות הזנות והסחר בבני אדם לצורכי זנות. 
    חוליית הסחר בבני אדם במטה הארצי ומחלקי מוסר במחוזות המשטרה - אף שחוליית הסחר בבני אדם במשטרה אמונה על תפקידים ומשימות רבים במסגרת המאבק בעבירות הסחר בבני אדם, נכון למועד סיום הביקורת ביולי 2025 היה בה מחסור ניכר בכוח אדם והועסקה בה קצינה אחת בלבד. זאת, אף שכבר בשנת 2020 הועלה הצורך להגדיל את היקף התקנים הן על ידי המשטרה, הן על ידי המשרד לביטחון לאומי והן על ידי מחלקת המדינה האמריקאית בדוח השנתי בנושא. רק בשנת 2025 אושרה הוספת משרות נוספות לתקני החוליה, ונכון למועד סיום הביקורת משרות אלו לא אוישו. לעניין מחלקי המוסר, מחוז תל אביב הוא המחוז היחיד שיש בו מחלק ייעודי לטיפול בעבירות סחר בבני אדם ובעבירות הנלוות להן. בספטמבר 2023 החליטה המשטרה כי בשנת 2024 יוקמו במחוזות מרכז וחוף שני מחלקי מוסר חדשים אשר יהיו אמונים על אכיפה ייעודית בתחום הסחר בבני אדם. בפועל רק במהלך הביקורת, בפברואר 2025, ניתנה "פקודת ההקמה" לשני מחלקי המוסר. נכון לאוגוסט 2025, ועל אף החשיבות שביסוד פעולתם, טרם הושלמה הקמת מחלקי המוסר במחוזות.
    טיפול רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים במתן אשרות 
•    בביקורת הועלו ליקויים באופן שבו החילה רשות האוכלוסין את סמכותה למתן אשרת שהייה למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם לצורכי זנות. נמצא כי לעיתים הליך קבלת ההחלטות למתן אשרה התבצע שלא בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין ותוך חריגה מסמכות: התניית אישור חזרה לארץ של קורבן סחר בבני אדם לצורך השלמת שנת השיקום שלה היא זכאית בהפקדת ערבות חריגה; מתן אשרת שהייה מוגבלת לנשים שהוכרו כקורבנות סחר שאינה תואמת את נוהל הרשות לעניין אשרות לקורבנות סחר המבקשות להעיד, דבר אשר עלול להוביל לעזיבת הקורבנות, למרות החלטת המשטרה כי הישארותן בישראל לצורך מתן עדות היא הכרחית; דרישה לבדיקה מחודשת של מעמד קורבן הסחר לאחר סגירת תיק החקירה המשטרתי; שליחת פקחים לברר אם קורבנות סחר בבני אדם שבו לעסוק בזנות, אף שפעולה זו אינה נכללת בתחומי הפעילות המוגדרים של הפקחים. 
•    בביקורת עלה כי בשנתיים האחרונות התגלעו מחלוקות מהותיות בין רשות האוכלוסין ובין אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בנוגע לקבלת אשרות שהייה לקורבנות הסחר בבני אדם. מחלוקות אלו פגעו 
בשיתוף הפעולה בין הגופים וביחסי העבודה ביניהם. עקב כך נוקט אגף הסיוע המשפטי כלים משפטיים, לרבות הגשת עררים ותביעות נזיקיות, שתכליתם להניע את הרשות לאישור אשרות שהייה בהתאם לדין. האגף ציין לפני צוות הביקורת כי מדובר בהליכי סרק שהיו יכולים להימנע לו היה מתקיים שיתוף פעולה בין שני הגופים, וכי נקיטתם גורמת לבזבוז משאבי ציבור ואינה מביאה לטיפול בשורש הבעיה. 
•    לפי עמדת המתאמת ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים - היחידה האחראית להגברת שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה הפליליים והאזרחיים - התנהלותה של הרשות, ובכלל זה מניעה שיטתית של אשרות עבודה מקורבנות הסחר, אינה סבירה. לטענת המתאמת ההתנהלות עומדת בניגוד להחלטות הממשלה ואף לנוהלי הרשות עצמה, פוגעת קשות בקורבנות הסחר ואף מובילה לדחיקתם חזרה למעגל הזנות ולפגיעה חמורה בניהול תיקים פליליים שמושקע בהם מאמץ רב. לשיטתה התנהלות זו אף עלולה לגרום לירידה של ישראל בדירוג האמריקאי, להטלת סנקציות על המדינה ולפגיעה באינטרסים הלאומיים שלה.
    פעולות יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים
התוכנית הלאומית הרב-שנתית למאבק בסחר בבני אדם, כפי שנקבעה בהחלטה הממשלה 1862, היא תוכנית חומש משנת 2022 אשר מסתיימת בחודשים הקרובים - בסוף שנת 2026. במסגרת התוכנית, ומכוח ההחלטה, הוטלו משימות רבות על גופים שונים, לרבות על יחידת התיאום. היחידה פעלה לקדם אותן באופן מדורג, בפריסה על פני שנות ביצועה של התוכנית, ונכון למאי 2026 קידמה חלק ניכר מהמשימות שהוטלו עליה. עבודתה של היחידה כוללת, בין היתר, פעולות לקידום מדיניות ממשלתית במאבק בסחר בבני אדם; סיוע לפעילותם של גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתחום ומעקב בנושא; הטמעה וביסוס של מנגנון הכרה חדש בקורבנות סחר בבני אדם ועוד.

משרד מבקר המדינה בחן את המשימות שנותרו לביצוע על ידי יחידת התיאום, וזאת על רקע היותה הגוף הפועל לתיאום המערכת הממשלתית, לשיתוף הפעולה בין כלל הרשויות ובין הגופים הפועלים בתחום ולקידום מדיניות ממשלתית אפקטיבית במישורי האכיפה, המניעה וההגנה על הקורבנות בתחומי המאבק בתופעת הסחר בבני אדם ובתופעת הזנות. להלן יפורטו המשימות שטרם בוצעו על ידי יחידת התיאום, בשים לב לפרק הזמן של מספר חודשים שנותר להשלמתן בהתאם להחלטת הממשלה - סוף שנת 2026.
•    הסדרה של שיתוף הפעולה בין מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין לבין המשטרה - בביקורת הועלו קשיים בשיתוף הפעולה בין המשטרה ובין מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין אף שהוא עשוי לתרום למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות. הגופים, הפועלים כל אחד בתחומו, אינם משתפים זה את זה במידע ובנתונים רלוונטיים היכולים לסייע לאכיפה ולמאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, פעולותיהם אינן מתואמות ויחסי העבודה ביניהם אינם מוסדרים בשום נוהל. אף שבהתאם להחלטת הממשלה 1862 על יחידת התיאום להגביר את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה, שיתוף הפעולה בין מינהל אכיפה וזרים ברשות לבין המשטרה טרם הוסדר. 

•    מוקד פניות הציבור הייעודי לנושא הסחר בבני אדם - שנתיים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה 1862 שבמסגרתה הוטל על יחידת התיאום לפעול להגדלת מספר הפונים למוקד, עדיין לא ניכר כי חל גידול של ממש בשיעור הפניות ובהיקף השימוש במוקד. מספר הפניות למוקד המקוון ביחידת התיאום הסתכם ב-47 בלבד בשלוש שנים (2022 - 2024) - ממוצע של 15.6 פניות בשנה. 

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על המשטרה לנקוט פעולות להגברת אכיפה יעילה ועקבית, כדי לחזק את ההרתעה ולסייע בהשגת תכליות החוק לאיסור צריכת זנות. מומלץ כי המשטרה תגביר את השימוש במידע העומד לרשותה, לרבות מדיווחי הציבור למוקד 100 בנוגע ל"מטרדי זנות" , לצורך ניתוח והכוונה של פעולות האכיפה. עוד מומלץ כי המשטרה ומשרד הבריאות יבחנו את האפשרות לשיתוף מידע ביניהם לשם איתור זירות זנות ולשם אכיפת החוק, ובכלל זה לשיתוף המידע המצטבר במרפאות לוינסקי, תוך הגנה על פרטיות המידע של המטופלים והמטופלות. כמו כן, מומלץ כי המשטרה תפעל למיצוי המידע