תופעת הפרעות האכילה

 

יוצרות תוכן זעקו בדיון מיוחד בוועדה: תופעת הפרעות האכילה זוכה לתפוצה עצומה ברשתות החברתיות

​
"הנפש שלי משלמת בכל יום ויום את המחיר". יהודית באומן שאיבדה את בתה קארין למחלת האנרורקסיה: "הבת שלי קבורה בירקונים בגלל האדישות של מקבלי ההחלטות". נציגת משרד החינוך: "יש מחסור במקומות טיפול ותורים ארוכים". יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "אנו עומדים בפני מגפה. נתוני משרד הבריאות מעידים על עלייה גם בקרב בגירים וגם קטינים. מאז שנת 2020 ועד היום דיווחו קופות החולים על עלייה של 135% במספר המטופלים"
 

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון מיוחד בסוגיית השפעת המדיה והרשתות החברתיות על הפרעות אכילה ודימוי גוף בקרב נשים ובנות נוער. יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "אנו עומדים בפני מגפה. נתוני משרד הבריאות מעידים על עלייה גם בקרב בגירים וגם קטינים.

 

מאז שנת 2020 ועד היום דיווחו קופות החולים על עלייה של 135% במספר המטופלים. התופעה פוגעת גם בגברים ונערים שחשופים להשפעות מזיקות. אידאל היופי שאף לרזון וזה בלט בעולם האופנה והפרסום. בעולם הטכנולוגי וברשתות אנחנו לא רואים את זה.

 

בזמן הקרונה ראינו החמרה והעצמה של התנהגויות מסוכנות. הרבה פעמים התמונות ברשתות הן עם פילטר וזה מייצר אידאל לא אמיתי. ברשתות יש הרבה משפיעני בריאות ולייפסטייל והדברים שאותם אנשים מציעים לא נבדקו בהכרח. האלגוריתם של הרשתות מאוד מתוחכם ומזהה מה מאפייני האישיות של הגולש ומתוך שיקולים עסקיים גורם להתמכרות להיות קשה. יש הרבה מדינות שמטילות אחריות על הרשתות החברתיות".
 

 

יהודית באומן: "הפעם אני מגיעה לכנסת בגישה לא חיובית. הכל צץ בכל הרשתות ואנחנו מאבדים חיים של נערות. אני 25 שנה פה ושואלת איפה הייתם חברי הכנסת? בכיתי ואני מחזיקה חזק לא לבכות. איפה כל מקבלי ההחלטות. כאמא לילדה שלא איתנו שמעתי ילדות שזרקו אותן מהבית כי הן אכלו את כל האוכל. אתם מדברים על מעמד האישה ועל קארין דיברו אבל יש ילדות שלא מדברים עליהן. כולם שמעו את קארין ואיפה אתם מאז? אני לא מאמינה בכם. אני מקווה שהפעם יפול אסימון. יש מרכז אחד בתל השומר ובנות מחכות עד שנה לאישפוז אז שימותו בבית? לא לכולם יש אפשרות כלכלית לטפל בבית.זאת מחלת המוות האיטית. תפתחו מרכזים ותפסיקו לדבר ולהבטיח. לא באתי סתם. הבת שלי קבורה בירקונים בגלל האדישות של מקבלי ההחלטות".
 

 

מאיה לי לוי יוצרת תוכן: "אני מתמודדת עם הפרעת אכילה עוד מהילדות המוקדמת שלי. אני שייכת לדור שגדל לתוך האלגוריתם שמחליט מה אני רואה ומרגישה ומה אני צריכה להיות. כנערה הייתי בתת משקל מאוד קיצוני והיום אני בקיצון השני. נחשפתי לפני עשור לפוסטים על איך להיות רעבה. רעב היה הישג. בשנים האחרונות נוספה זירה נוספת של 'משפיעניות ומנטורים לבריאות', אנשים שלפעמים אין להם שום הכשרה והם נותנים טיפים שמעמיקים הפרעות האכילה. אי אפשר להשאיר את הזירה הזאת פרוצה". מאיה לי אמרה בדמעות: "כל עוד אין רגולציה ואחריות הבעיות ימשכו. הנפש שלי משלמת בכל יום ויום את המחיר".
 

 

ללי אופיר יוצרת תוכן ברשתות מעמותת נשים לגופן: "כנערה התמודדתי עם הפרעות אכילה קשות וחייתי בתחושה תמידית שמשהו בי לא טוב. הרשתות לא יצרו את המצב אבל הן חיזקו אותו כל יום מחדש.

 

היום ילדות ונערות נחשפות לפעמים ל-14 שעות מסך שמעודדות את אותן תחושות. שינוי דורש צעדים אקטיביים. רוני רמז אקטיביסטיתבנושא הוסיפה: "הרוב המוחלט של הנשים בישראל מאמינות שהגוף שלהן הוא משהו שצריך לתקן. אם כולנו לא טובות מספיק אז כנראה הבעיה לא בנו".

 

עדי ברקן: "אני פה מתחילת המילניום. הגיע הזמן שלחוק הפוטושופ יהיו שיניים. החוק בלי קנסות העלה מודעות אבל הוא לא עשה שינוי. חוץ מלצרף עוד מיטות בתל השומר לא השתנה כלום. אין קונטרה לבעיה כי במשרד החינוך מדברים קצת על הבעיה. הנושא הרבה יותר עמוק מהפרעות אכילה. היום בכמעט כל בית עם מספר ילדים יש את הבעיה. צריך שחברה מסחרית תראה שאידאל היופי זה לא רק מידה 28 ודופק לא ישתנה כלום".
 

 

יעל מיכל שוורץ: "אני מקווה להגיד שאני מחלימה מבולמיה. רוב מי שיש לו הפרעות אכילה לא נמצא בתת משקל. תיעדתי את עצמי במשך שנתיים. נכנסתי לאשפוז בתל השומר ויצאתי. אני דור הקורונה שהתבודד בחרם וככל שהיו יותר שעות ברשת עצמה נחשפתי לעוד ועוד תכנים שימכרו זריקה חדשה או משפיענית וכל הדברים האלו ימכרו הפרעות אכילה. היום אין פיקוח בטיקטוק. היום אין מענה לדיווח על סרטונים והנושא לא מספיק מדובר".
 

 

ליאור ויינטרוב נציג טיקטוק, נציג הרשת החברתית היחידה שהגיעה לדיון אמר: "יש פה מאבק מתמיד ומתמשך. זה נותן השראה לשמוע את כולכן. טיקטוק רוצה לייצר פאן ולאפשר לאנשים ליצור. ב-DNA שלנו אנו נותנים ביטוי לקולות שונים בישראל ובעולם. שלמות הקהילה והאנשים שלה הם בראש סדר העדיפויות שלנו. כשנמצא פתרונות לאתגר אחד יבוא מישהו שיאתגר במשהו גדול יותר. טיקטוק פועלת לפי כללי הקהילה שאוסרים דיאטות מחמירות. טיקטוק מיועדת לגיל 13 ומעלה. ילדים לא אמורים להיות בטיקטוק מתחת לגיל 13".

 

מאיה לי: "כשאני מדווחת לטיקטוק על התנהגות פוגענית והפרת כללי קהילה אומרים לי שאין הפרת כללי קהילה. כתבו לי השבוע הודעות פרטיות שאני שמנה ושאחלה בסרטן וכשהתלוננתי אמרו לי שאין הפרה".

 

שימי תבורי: "הכל חרטה. כל מה שהוא אומר זה בולשיט". ויינטרוב: "מה שדיווחת זה מבחיל ונשמע כמו דברים שלא אמורים להיות בטיקטוק. אני ממליץ לפנות לאיגוד האינטרנט ומוקד 105. ב-2025 הורדנו באופן אקטיבי מעל 85% מהתכנים שהפרו את תכני הקהילה בנושא דימוי גוף. משנה לשנה אנחנו הופכים לטובים יותר בזה. אסור לקדם ולשווק ולהטיף להפרעות אכילה, רזון קיצוני או תוצאות דרמטיות ותכנים כאלה אנחנו מורידים. התכנים הללו לא מגיעים לפוריו".
 

 

ירדן אמיר מאיגוד האינטרנט הישראלי: "ראינו שבשינוי קטן של סימן קריאה בתוכן בעייתי האלגוריתם הוצף תוך דקות בתוכן פרו אנרוקסיה כששינו מילה. מה אני אוכלת ומקיאה ביום. אם רושמים אנה בשינויים קטנים מקבלים תכנים כאלו. טיקטוק באה עם נכונות אבל יש האשטגים מפורשים שמובילים לתכנים בעייתים. השיח בתגובות לא מנוטר".

 

ח"כ מיכל שיר סגמן: "יש עולם טכנולוגי מקביל שצומח והעולם משתרך מאחור בעולמות החקיקה וישראל נמצאת עוד יותר מאחור. זה לא רק פוטושופ, זה עולמות ה-AI שמשנים מציאות. צריך שיקום משרד ממשלתי שעוסק בתקשורת דיגיטלית. 105 עושים דברים מדהימים והם לא מתוקצבים מספיק".

 

לילך ויינשטוק משנה למנכ"ל משרד התקשורת: "המשרד רואה חשיבות גדולה בנושא הזה והעולמות הללו לא בסמכות המשרד. הנושא כאן הוא נושא תוכן וקבענו פגישה עם חברת מטא איך מגיעים לפתרון של סינון תכנים. יש פה עניין של משרד המשפטים. משרד התקשורת מקדם במסגרת החוק הנגשה של סינון תכנים להורים. אנחנו מנגישים את זה באמצעות חברות הסלולאר. זה חלק ממכירת מכשיר סלולארי".

 

נציגת משרד המשפטים אמרה: "אין הסדרה ייעודית בנושא רשתות חברתיות של סינון תכנים וחקיקה כזאת מעלה שאלות מורכבות בנושא חופש העיסוק והדיבור".
 

 

איריס בן יעקב ממונת חינוך למניעת פגיעה במשרד החינוך: "אנחנו מודעים היטב לתופעה וזה אחד הנושאים המורכבים ביותר. נערות לא רוצות לשתף. זאת הפרעה עיקשת. ילדות מקבלות מחמאות ויש תחושה שהכל בסדר. מבחינתנו אנחנו מכשירים יועצים לאתר נערות​ עם הפרעות עם כלים מה לעשות כשמאתרים ילד או ילדה. כשמאתרים יש בהתחלה הכחשה ואנחנו מפנים לטיפול בקהילה ויש מחסור ותורים ארוכים ועד שנערה תקבל טיפול המצב עלול להידרדר ולהחריף. זאת נערה שעומדת מול מערכת שלמה".