זכויות הבדואים בקרקעות בנגב

 

מועצת מקרקעי ישראל בראשותו של שר הבינוי והשיכון חיים כץ אישרה החלטות חדשות הנוגעות לזכויות הבדואים בקרקעות בנגב, ההצעות יכנסו לתוקף לאחר חתימת שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת רמ"י ושר האוצר, ההסדר מתייחס לשטח של כ-46 אלף דונם מתוך מאות אלפי דונמים לגביהם הוגשו תביעות.

 

שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, חיים כץ:"לאחר עבודת מטה מקיפה, אישרנו מתווה משופר שיאפשר התקדמות משמעותית בהסדרת ההתיישבות ובתנופת הבנייה בנגב. המטרה היא לייצר ודאות ולחזק את המשילות והפיתוח באזור. נמשיך לעקוב מקרוב ולוודא שיש יישום בפועל".

 

עידן מועלם, מנהל רמ"י בפועל:"רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לפעול בנחישות להסדרת ההתיישבות בנגב תוך יצירת פתרונות יצירתיים ואיכותיים. מתווה הפיילוט החדש מייצר חלון הזדמנויות היסטורי המבוסס על מנגנון תמריצים מוגבל בזמן, שנועד להפוך תביעות בעלות ותיקות לפתרונות דיור ותעסוקה בפועל. מדובר באינטרס ציבורי עליון שיאפשר הסדרה חשובה ואת התפתחות היישובים כחלק בלתי נפרד מהתנופה הכלכלית והחברתית של הנגב בפרט ומדינת ישראל בכלל."

 

המועצה אישרה הצעה למתווה שגובש ברשות מקרקעי ישראל וברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב המבקשת לקבוע הוראת שעה לעדכון מתווה הפשרות לתביעות בעלות של בדואים על קרקעות בחמישה ישובים כפיילוט ראשוני: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה- וזאת בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3101 (בדו/9).

 

ההסדר מתייחס לשטח של כ-46 אלף דונם מתוך מאות אלפי דונמים לגביהם הוגשו תביעות. המדינה מציעה שני מסלולים חילופיים - האחד תמורה כספית, והשני מנגנון המרה המאפשר להמיר קרקעות חקלאיות לקרקעות למגורים ולמסחר ולתעשייה וזאת במתווה תמורות משופר מן התמורות המוצעות כיום וזאת לצד הפחתת התמורות בהתאם לפרקי זמן שנקבעו במתווה.

 

ביישובים אלה קיימת חפיפה נרחבת בין שטחים מתוכננים המיועדים לפיתוח  לבין שטחים לגביהם הוגשו תביעות בעלות במסגרת הליכי הסדר המקרקעין בשנות ה-70, אשר בפועל הביאה לעיכוב משמעותי במימוש תכניות מאושרות ולחסמים בפיתוח היישובים ולפגיעה בכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב.

 

מטרת ההצעה היא ליצור מנגנון תמריצי ומוגבל בזמן שיאפשר קידום הסכמות עם תובעי בעלות, לצורך מימוש תכניות מאושרות, פיתוח יישובי והסדרת התיישבות. זאת על רקע הקושי הממושך לממש שטחים נרחבים הכלולים בתכניות בשל ריבוי תביעות בעלות, והיעדר היתכנות לפיתוחם בפועל.

 

ההצעה משתלבת במדיניות הממשלה רבת השנים ביחס להסדרת תביעות הבעלות בנגב, המבוססת על אי-הכרה בזכויות קנייניות מכוח הדין, לצד נכונות להציע הסדרי פשרה לפנים משורת הדין.

 

יש להדגיש כי ההצעה אינה מכירה בזכויות קניין, אלא קובעת מנגנון וולונטרי להסדרה, הנשען על תמריצים ועל לוחות זמנים, לצורך קידום אינטרס ציבורי של פיתוח והסדרת התיישבות.

 

קביעת מתווה ייעודי ליישובי הפיילוט מבוססת על שיקולים תכנוניים רלוונטיים, ובהם היקף השטחים הבלתי מפותחים והצורך במתן פתרונות דיור, ומהווה מתווה משופר לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב.

 

ההצעה אינה גורעת מסמכויות המדינה לפי כל דין, לרבות קידום תכנון, אכיפה או בחינת הליכי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור), 1943, בהתאם לנסיבות כל מקרה.

 

מועצת מקרקעי ישראל אישרה תיקונים בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3101 (בדו/9) ובהתאם לניסיון שנצבר ביישום ההסדר לאחר תיקונו ביום 3.6.2024, גובשה ברשות מקרקעי ישראל ההצעה מבקשת לעדכן את הוראות פרק משנה 6.5 סימן ג' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שעניינו הסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בנגב.

 

התיקונים נועדו להבהיר את תנאי הזכאות, להתאים את ההסדר למצבים שהתעוררו בפועל ולשפר את ישימותו, תוך יצירת מענה למקרים שבהם ההוראות הקיימות אינן נותנות פתרון מספק.

 

בין היתר התקבלו תיקונים שנועדו לקבוע תנאי זכאות במקרים שיש קושי להוכיח מגורים בפועל או נסיבות משפחתיות רלוונטיות, או במקרים שבהם לתושב זכויות במגרש מוסדר כדי לאפשר שימוש מושכל במשאבי הקרקע הציבוריים. כמו כן שונתה ההחלטה כדי שתאפשר הפעלת שיקול דעת במקרים חריגים כגון מענה לתאים משפחתיים שבהם אחד מבני הזוג אינו אזרח או לאוכלוסיית בגירים שהיו קטינים במועד הקובע, זאת כדי לאפשר גמישות בעת ביצוע ההסדר.

 

המועצה אישרה מתן מענק מעבר מהיר כדי ליצור תמריצים לקידום ההסדר, זאת בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו.
ההצעה אינה יוצרת הכרה בזכויות קנייניות חדשות ואינה משנה את המצב המשפטי הקיים ביחס לתביעות הבעלות.

 

התיקונים המוצעים מבקשים לתת מענה לקשיים יישומיים שהתגלו במהלך יישום ההסדר, להבהיר את תנאי הזכאות במקרים שונים שהתעוררו בפועל, ולאפשר מתן פתרונות הסדרה במצבים שבהם ההוראות הקיימות אינן נותנות מענה מספק. בכך צפויים התיקונים לתרום ליישום יעיל יותר של מנגנון הסדרת ההתיישבות ולקידום פינוי והסדרה של צבירי מגורים בהתאם למדיניות הממשלה.