הנשים שלא מוכנות לוותר ומבילות מהלך

טורניר כדורשת שמתקיים שנה שניה ומי שמוביל אותו ליליאן נסר אלדין עורכת דין במקצועה, היא המנוע שלוקח את האנשים למשחק שכל אישה יכולה להשתלב בו בקלות רבה, משחק שמעניק שחרור וכושר גופני, לא משנה מאיפה כל אחת מגיעה.

 

 

השנה בצל המלחמה, הטורניר התקיים באולם בדאלית אל כרמל, שעל הקיר שמות ותמונות החטופים ומצד שני תמונות ושמות הלוחמים הדרוזים, שנפלו במערכה בחודשיים האחרונים בעזה ולבנון.

 

 

לצד ליליאן עומדים ועושים עבודה טובה, ימית בסיס חסון וענאיה חלבי, שלא מפסיקות לזוז ולעשות שהכל יהיה מושלם, בטורניר עזר החייל אדיר חלבי, ששימש חובש בטורניר יחד עם כיתת הכוננות של הישוב ומאבטחים ששמרו על ביטחון השחקניות.

 

 

המאמן והמחנך ביאן נסר אלדין שמוביל קבוצות כדורשת, מתרגש עד דמעות, להוביל ולהיות חלק מהטורניר של ליליאן. ביאן מדבר על אופי המשחק ועד כמה הוא חשוב לנשים המשחקות.

 

 

הדר דותן לנקס, מקבוצת חיפה, שמכירה טוב את הבית הדרוזי, משחקת בכיף ובאהבה ומוכנה להירתם לכל תחרות בה יש גיבוש ומשחק תחרותי, ולהדר יש סיפור על סבא שהיה הראשון שגייס את הדרוזים לצה"ל והקשר הדרוזי שלה עד כדי כך, שהיא חשבה שהיא דרוזית.

 

 

ימית חסון שלא מוותרת, היא יוזמת ומובילה ביד רמה דברים גדולים ועושה הכל, כדי שהטורניר יצליח. ימית מפרגנת מאוד לליליאן, מדברת על העצמת האישה והרצון שלה לראות אותן יוצאות מהבית, גם בזמן הזה של המלחמה, כדי להשתחרר ולנצח למען החיילים והבעלים שבמילואים, ולמען הבית שיהיה כמה שיותר חזק, בזכות ההתנהגות החזקה של הנשים שלהם.

 

 

ליליאן מדברת על הקבוצות המשתתפות ומספרם הגדול, על התומכים והתורמים ובעיקר על הבנות שעושת עניין בכפר הדרוזי, ליליאן מאוד רוצה להמשיך לתמוך בכל אישה שרוצה להצליח במשחק, היא קוראת להן להגיע להתנסות ולהתאהב בענף ובעיקר ליליאן מתפללת לשלום החטופים והחיילים, לגבי החללים הדרוזים יש לליליאן זיכרון מיוחד עם סלמאן חבקה ז"ל מגד 53, שהכירה כבת שירות מתוך המכינה בה סלמאן ז"ל התחנך.