פסק הדין קבע "הקריאות כהנא מת אינן גזעניות"

 

הדיון הנתנהל בפני עו"ד אסף הדסי אב"ד, פרופ מיגל דויטש, ועו"ד אורטל קליין

 

בית הדין העליון שליד ההתאחדות לכדורגל, בעניין שבין: בני סכנין, לבין ההתאחדות לכדורגל בישראל

 

פסק דין, מיגל דוריש

 

1. ערעור זה מעלה שאלה קשה באשר להיקף ההגבלה המצוי והרצוי של חופש הביטוי של אוהדים במגרשי הכדורגל, מזווית המבט החברתית והמשפטית.

2. במהלך משחק של המערערת מול הפועל באר שבע ביום 3/1/26 אוהדים של המערערת השמיעו את הקריאה הבאה: "בתאב מוות, הוא לא קיים שיישרף בגיהנום".

3. המערערת עומדה לדין על פי סעיף 20ג לתקנון המשמעת וההוראות, בפסק דין של ביה"ד המשמעתי מיום 18/1/26 נקבע כי מדובר בקריאות הנגבעות בשל "דעה פוליטית" ונגזר עליה תשלום קנס בסך 10,000 ₪. זאת, למרות שהטיעון בביה"ד המשמעתי הסתפק באזהרה.

4. המערערת מעלה טענות כנגד ההרשעה, אשר במרכזן המישור החוקתי, בהתייחס לחופש הביטוי. בין היתר נטען כי תקנון המשמעת אינו יכול לגבור על העקרונות החוקתיים.

5. סעיף 20ג לתקנון המשמעת, על-פי הנוסח אשר תוקן בשנת 2024 ואשר חל בעת האירוע הנדון, מגדיר את אחת העבירות כלקמן:
   "קריאות גזעניות ו/או פוגעניות"
    

6. התבטאויות בעל פה או בכתב או מעשים, הפוגעים בכל אופן שהוא, בכבוד האדם או קבוצת אנשים, בשל צבע עור, גזע, דת, שפה, דעה פוליטית, מוצא אתני, מוגבלות, מגדר או העדפה מינית לרבות תנועות של קהל אוהדים על רקע גזעני או התבטאויות לא אחת העושות שימוש בשאלות או מבזות את הזולת או פוגעות בסמלי המדינה, אשר כוללות "שימוש חומק ממשחק המשוחק ו/או הצבת דעות מזוהות לכאורה אחרות או נוספות".
    

 

סעיף זה תוקן בדצמבר 2025, בתחולה החל מיום 1/2/26. כיוון שהעבירה הנתבעת בוצעה לפני מועד זה, התקנון האמור אינו חל על המקרה הנדון. אדגיש כי כאשר אירועים דומים יקרו לאחר כניסתו לתוקף, ההתייחסות, בהיעדר אמירה אחרת, תהיה אפוא לסעיף זה על-פי נוסחו הקיים. עם זאת, אציין בהמשך חוות דעתי גם הערה ביחס לנוסח החדש והשלכותיו על ענייננו.

 

6. רבות נכתב בספרות המחקרית על הסיבות החברתיות, תרבותיות, סביבתיות, פסיכולוגיות ואחרות, העומדות מאחורי התנהלויות אלימות או פוגעניות באופן אחר, מצד אוהדי קבוצות (לסקירה מקיפה, ראו דו"ח הוועדה בראשותי, לבחינת רפורמה בדרכי המאבק בהתפרעויות במשחקי הכדורגל בישראל (נובמבר 2022, פרק ג')). למרבה הצער, קריאות פוגעניות מסוגים שונים הן תופעה שגורה במגרשי הכדורגל, חלקן נפוצות יותר וחלקן פחות. במסגרת עיצוב ההבחנה בין קריאות אסורות לבין קריאות מותרות, הדין המשמעתי מבקש לנתב את דרכו תוך איזון הולם בין כיבוד חופש הביטוי של האוהדים וקידום התכליות החברתיות של משחק הכדורגל התחרותי לבין הגנה על כבודם של הנפגעים מן הקריאות הפוגעניות.

7. כידוע, חופש הביטוי אינו מוחלט. כך הדבר בדין הכללי וכך הדבר גם בדין המשמעתי. לא קיימת חפיפה בין שני המישורים. כללי, ניתן לומר כי לא כל ביטוי אסור לפי דיני לשון הרע, אשר יצמיח אחריות של האוחזים לפי הדין הכללי או האזרחי, יצמיח אחריות משמעתית של הקבוצה מושא האזהרה, לפי תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל. הדין המשמעתי מאפשר חופש רחב יותר בתחום זה. בנוסף לכך שהדבר נובע מן התכליות והאינטרסים החברתיים המיוחדים של משחק הכדורגל התחרותי, הכרוכים במעורבות אמוציונלית של קהל הצופים, יש לזכור כי הדין המשמעתי אינו מטיל אחריות אישית.
   אחריות על האוהדים עצמם, אלא על הקבוצה מושא האהדה, באחריות שילוחית. אין מניעה רעיונית כי האחריות השילוחית, פרי הדין המשמעתי, תהיה צרה יותר מהאחריות האישית של האוהדים, על פי הדין הכללי. עם זאת, מובן כי מגרש הכדורגל אינו "שטח הפקר" לתחולת נורמות משפטיות וחברתיות ראויות.

8. אתייחס עתה לפרשנות סעיף 20ג לתקנון המשמעת, כנוסחו במועד הרלוונטי לענייננו.

9. תחילה יש להדגיש כי סעיף 20ג לתקנון המשמעת אינו אוסר על כל קריאה פוגענית, תהיה חריפותה כאשר תהא, אלא רק על קריאות "בשל" סיבות מסוימות. מדובר בקריאות הפוגעות בכבוד של אדם או קבוצות בני אדם הזוכים להגנה מיוחדת בדין הכללי, או קריאות הפוגעות במאמץ הכלל-עולמי לשרש הפליה או פגיעה אחרת מנימוקים פסולים מסוימים – גזע, דת, מין, צבע עור, מגדר, העדפה מינית ועוד (ראו הרחבה בעניין זה בפסק דיני בנוסף בפרשת הקריאות הפוגעניות "הומו" כלפי השוער דני עמוס (דנ"מ 45-21/22 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' מכבי תל אביב (7/4/22)).

10. יושם גם לב לכך כי התקנון אינו אוסר על קריאות פוגעניות לפי חתך של רלוונטיות הקריאות למשחק עצמו. קריאה עשויה להיות מותרת גם בהיעדר רלוונטיות שלה למשחק.

11. אחד מסוגי הקריאות הפוגעניות לפי סעיף 20ג לתקנון הוא קריאות בשל "דעה פוליטית". זו חלופה המהווה במידה ידועה "נטע זר" לקריאות הפסולות המנויות בחלק הראשון של סעיף 20ג. אין מדובר בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות או על מי שזכאי להגנה מיוחדת מפני הפליה, בדין הכללי. דומה כי בהקשר זה המוקד נעוץ בשאיפה להימנע מעירוב פוליטיקה בספורט.

12. שאלה היא כיצד יש לפרש את המושג "דעה פוליטית", בהקשר הנדון. מן הצד הלשוני גרידא, נקל לסווג כל דעה בתחום הציבורי כדיעה "פוליטית", במובן הרחב של המושג. דא עקא, יש לפרש נורמות משפטיות הפוגעות בזכויות יסוד באופן מצמצם ככל האפשר. חופש הביטוי מהווה זכות יסוד הנתפסת כ"זכות על" (ראו למשל א' ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה (תשנ"ג) 565 – 566, ופסיקה שם). יש לזכור כי תקנון המשמעת הוא "חוזה כפוי" הנושא איפיונים של "דין" ביחסים בין הרגולטור (ההתאחדות לכדורגל) לבין הצדדים הכפופים לתקנון.

13. יצוין כי כאשר ה- Fifa Disciplinary Code, 2025 דן בהטלת אחריות על קבוצה ביתית עקב הפרת חובותיה, הוא מתייחס בסעיף 17e ל-

 

".... gestures, words, objects or any other means to transmit a message that is not appropriate for a sports event, particularly messages that are of a political, ideological, religious or offensive nature;"

 

הוראה זו מבחינה אם כן בין מסרים בעלי אופי אידיאולוגי לבין מסרים בעלי אופי פוליטי. לא כל מסר אידיאולוגי הוא "פוליטי".

 

6. סעיף 15 לתקנון האמור של פיפ"א קובע כדלקמן בס"ק 1 ו-6:

7. סעיף 20ג לתקנון המשמעת הישראלי, כנוסחו בעת ביצוע העבירה הנטענת בענייננו, הוא אם-כן צר יותר בהקשר זה מתקנון פיפ"א ואינו משקיף על "דעה פוליטית" כממצה את קשת הדיעות בתחום הציבורי.

8. "15. DISCRIMINATION AND RACIST ABUSE

   1.  Any person who offends the dignity or integrity of a country, a person or group of people through contemptuous, discriminatory or derogatory words or actions on account of race, skin colour, ethnicity, nationality, social origin, gender, disability, sexual orientation, language, religion, political or any other opinion, wealth, birth or any other status or any other reason shall be sanctioned with a suspension lasting at least ten matches or a specific period, or any other appropriate disciplinary measure.

    

   6. If one or more supporters of a representative team or club engage in the behaviour described in paragraph 1 above, the member association or club responsible will be subject to the following disciplinary measures, even if the member association or club concerned can prove the absence of any fault or negligence".

    

   מדובר באיסור נרחב על ביזוי בשל "opinion", אולם ברי כי הוראה זו אינה משקפת על "political opinions" כממצים את קשת הדיעות הציבוריות הבעייתיות, לדעת מתקין הכללים, כך שנדרשת התייחסות גם ל-"any other opinion".

9. בחלק השני של האיסור, סעיף 20ג עוסק בקריאות הפוגעות בערכים לאומיים – קריאות שיש בהן ביזוי ההמנון, פגיעה בסמלי המדינה או שימוש בשואה

10. סעיף 20ג לתקנון תוקן לאחרונה שוב, כאמור לעיל, בתוקף החל מיום 1/2/26.

11. "קריאות גזעניות ו/או פוגעניות (1) התבטאות מצד קהל אוהדים אשר פוגעת בכבודה של מדינה, בכבודו או ישרה של אדם או קבוצת אנשים, בין במילים ובין במעשים מבזים, מפלים או פוגעניים, לרבות נהמות, אשר פוגעים, בכל דרך שהיא, בכבוד האדם או קבוצת אנשים בשל צבע עור, גזע, לאום, מוצא חברתי, דת, שפה, דעה פוליטית או כל דעה אחרת, מעמד כלכלי, מוצא, מוצא אתני, מוגבלות, מגדר או העדפה מינית, ואשר קיבלו ביטוי בדו"ח שופט המשחק ו/או בדו"ח משקיף המשחק ו/או הצטברו ראיות מהימנות לכאורה אחרות או נוספות (2) כל התבטאות או מעשה של קהל אוהדים הכוללים אזכור לא נאות של השואה, בכל מקום ובכל עת, וכן כל התבטאות או מעשה שיש בהם משום ביזוי ההמנון הלאומי או פגיעה בכל אחד מסמלי המדינה, ואשר קיבלו ביטוי בדו"ח שופט המשחק ו/או בדו"ח משקיף המשחק ו/או הצטברו ראיות מהימנות לכאורה אחרות או נוספות."

12. התיקון התואם אם כן את תקנון המשמעת של פיפ"א, כפי שצוטט לעיל, תוך הרחבת הנימוקים לקריאות אוהדים, אשר נתפסים כפסולים. הם כוללים עתה לא רק "דעה פוליטית" אלא גם "כל דעה אחרת". יש בכך תמיכה מסוימת לסברה כי טרם התיקון, הנוסח הקודם של סעיף 20ג, אשר הוא הרלוונטי לענייננו, לא כלל בגדר "דעה פוליטית" כל דעה שהיא בנושאים ציבוריים, ללא הגבלה.

13. אעיר עוד, במבט לעבר הבאות, כי איני נדרש להביע עמדה ביחס לפרשנותו ומעמדו של המושג "כל דעה אחרת", בנוסח הנוכחי של סעיף 20ג לתקנון.

14. כאמור, יש לפרש את סעיף 20ג לתקנון באופן מצמצם, נוכח הפגיעה החוקתית בחופש הביטוי. המפלגה שנוסדה על ידי מאיר כהנא ("כך") נפסלה מהתמודדות בבחירות לכנסת, בעקבות יישום סעיף 7א(א)(2) לחוק יסוד: הכנסת, בהיותה מפלגה המסיתה לגזענות (ראו ע"ב 1/88 משה ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה, פ"ד מב(4) 177). בעקבות כך, כהנא מזוהה בציבוריות הישראלית עם הסתה לגזענות כלפי אזרחים ערביים. הקריאות הפוגעניות של אוהדי המערערת ביחס לכהנא (אשר מת לפני שנים רבות, בשנת 1990) מהוות מחאה כנגד גזענות כלפי ערבים ודרישה לסילוקה של תופעה זו.

15. אכן, כלשונו של סעיף 20ג לתקנון, הקריאות הנדונות פוגעות בכבודו של אדם (אשר נפטר – מאיר כהנא) ושל קבוצת בני האדם אשר תומכים בדרכו, וזאת בשל הדיעות הגזעניות שלהם כנגד ערבים. ברם, השאלה היא אם יש לסווג זאת כקריאות פוגעניות הנובעות מ"דעה פוליטית" של הנפגעים.

16. אני סבור כי יש להוציא מגדר התחולה של המושג "דעה פוליטית" בסעיף 20ג לתקנון המשמעת דעות אשר פרסומן הוא בלתי-חוקי, כגון פרסום דבר שמטרתו הסתה לגזענות (ראו סעיף 144ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן סעיף 144ד לאותו חוק, האוסר על החזקת פרסום כאמור לשם הפצתו כדי להביא לגזענות). "דעה פוליטית" היא דעה אשר יש לה זכות קיום כלשהי ב"שוק הדיעות" הפוליטי, אף אם בדוחק רב ואף אם היא בלתי-רצויה בעליל. כהנא ותנועתו דגלו באידיאולוגיה אשר החוק והפסיקה הוציאו במפורש משוק הדעות בנת-ההתמודדות בשדה הפוליטי. אין מדובר בדיעה בלתי-לגיטימית רק במובן החברתי והציבורי, אלא באידיאולוגיה בלתי-חוקית ממש, אשר היא גם בלתי-קבילה בכל חברה תרבותית. אין זה עניין "פוליטי". יהיה זה תמוה אם במסגרת הוראה תקנונית אשר נועדה בעיקרה למגר גזענות, קריאות כנגד גזענות תיתפסנה כעבירה משמעתית. אין הדבר מתיישב עם תכליתה של הוראה זו. העקרונות החוקתיים מחייבים כי ככל שהתקנון מבקש לאסור על פרדיגמה זו, הדבר ייעשה במפורש.

17. לא למותר להזכיר עוד את ההחלטה של בג"ץ בבקשה למתן צו-ביניים כנגד משטרת ישראל ביחס לכניסת אוהדים של הפועל תל אביב עם חולצות הכוללות כיתובים פוגעניים (לרבות כנגד תנועת "כך"). ראו בג"ץ 49063-12-25 נטע ירון נ' משטרת ישראל (18/12/25). בית המשפט העליון נתן צו ביניים תוך הערה כי-

18. "כמו כן, ניצב לנגד עינינו – כמו גם לנגד עיני המשיבים  מעמדו הרם של חופש הביטוי, גם באירועי ספורט."

    אמנם, מדובר בצו-ביניים בלבד, העוסק בסמכות המשטרה לאסור כניסת אוהדים עם מסרים אלה. השאלה אם כניסת אוהדים עם מסרים מעין אלה מהווה עבירה משמעתית לפי תקנון ההתאחדות היא שאלה אחרת. ברם, נודעת חשיבות להערה האמורה של בית המשפט העליון, במימד הרעיוני הכללי.

19. נוכח מסקנתי הפרשנית לעיל, המיישבת בין העקרונות החוקתיים לבין פרשנות סעיף 20ג לתקנון, אין צורך לדון בשאלה אם יש לפסול מטעמים חוקתיים את האיסור בהקשר זה, המופיע בסעיף 20ג לתקנון. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, אימוץ פרשנות המסלקת את הקושי החוקתי הטמון בדבר-חקיקה, כאשר הדבר אפשרי, עדיף על-פני ביטול הנורמה (ראו, למשל, בג"ץ 9098/01 ילנה גניס נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נט(4) 241).

20. יוער כי לא נטען בפנינו כי קיימת לאקונה בסעיף 20ג לתקנון (בנוסחו הקודם, הרלוונטי לענייננו), ביחס לקריאות מן הסוג שהושמעו במקרה זה, כך שיש להחיל את האיסור הכללי ביחס להתנהגות לא הולמת של אוהדים (לדיון ביחס בין ההסדר הספציפי לעניין קריאות פוגעניות לבין האיסור הכללי בעניין התנהגות בלתי הולמת, ראו את פסק דיני הנזכר לעיל, בעניין מכבי תל אביב).

21. בכל מקרה, ספק רב אם יש מקום לגרוס כי מדובר בלאקונה. לאחר מתן פסק הדין האמור בשנת 2022 תוקן התקנון ונקבע הסדר ספציפי מפורט לעניין קריאות פוגעניות, המבקש למצות את האיסורים בנדון, על-פי תפיסת מתקין התקנון באותה שעה.

22. דעתי אם כן היא כי יש לקבל את הערעור ולזכות את המערערת מן האישום.

עו"ד אסף הדסי

1. אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי פרופ' דויטש לפיה יש לקבל את הערעור ולזכות את הנאשמת מהעבירה על פי סעיף 20 וג' לתקנון.
2. כמו חברי, גם אני סבור כי יש לפרש בצמצום את ההוראה התקנונית בסעיף 20 וג' העומדת לכאורה בניגוד לעיקרון חופש הביטוי, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי.
3. לעניין זה אפנה עוד להוראות סעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט 2008 הקובע כי:

4. "המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנתיים; בחוק זה", התבטאות גזענית – "קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל נטייה מינית, צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי-אתני."

5. דהיינו  המחוקק הראשי, נמנע מלציין התבטאויות פוליטיות ככאלו המהוות עבירה פלילית במסגרת ההגדרה הרחבה של "התבטאות גזענית".

 

בנוסף, הנני מתקשה לראות בקריאות (מגונות) כנגד דמות אשר נפטרה לפני מעלה מ 35 שנה ומפלגה שאינה קיימת ואינה מתמודדת בבחירות מזה עשרות שנים כ"קריאות פוליטיות". לכן לדעתי יש לקבל את הערעור.

 

עו"ד אורטל קליין

אני מסכימה.

 

הוחלט לקבל את הערעור ולזכות את המערערת מן האישום.