פיצוי לעסקים המאוימים בפרוטקשן

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון חמישי בסוגיית הביטוח והפיצוי לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה מצד ארגוני פשיעה. הדיון עסק בפיילוט ממשלתי לפיצוי בעלי עסקים שנגרם להם נזק לרכוש ואינם מבוטחים בגין נזקי זדון, ובצורך לתת מענה כבר משלב האיום או הגשת התלונה למשטרה.

 

ח"כ אביגדור ליברמן, שיזם את הדיון ומילא את מקומו של יו"ר הוועדה, פתח את הדיון בבקשה לקבל הבהרות ממשרד האוצר על פרטי החלטת הממשלה. ליברמן הדגיש כי יש לבחון האם הפיילוט יחול גם על מי שנפגעו לפני כניסתו לתוקף, ואמר כי "לא יכול להיות שהאנשים שהיו הטריגר לכל הדיון יישארו מחוץ לגדר. חייבים להתחיל לפחות מתחילת 2026".

 

נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, אביגיל פלג, הסבירה כי החלטת הממשלה קובעת פיילוט לחצי שנה, שבמסגרתו יינתן פיצוי לבעלי עסקים שנגרם להם נזק ישיר לרכוש או לבית, שאינם מבוטחים בגין נזקי זדון ושהגישו תלונה במשטרה.

 

ח"כ ליברמן מתח ביקורת על כך שהמתווה עשוי שלא לכלול נפגעי עבר: "מה שמעניין אותנו הוא אזרח שומר חוק שלא התקפל תחת איומים, גילה אזרחות טובה, הגיש תלונה ולא אפשר לארגון פשיעה לסחוט עוד מישהו. כשמדובר באותה שנת כספים, האוצר יודע למצוא פתרונות; זה עניין של רצון טוב". פלג השיבה כי במסגרת הערות הציבור תיערך בחינה מקצועית ומשפטית של האפשרות לפצות גם בגין נזקי עבר. לדבריה, יש לבחון את ההיתכנות לאמוד נזקים שכבר תוקנו, וכן את המורכבות המשפטית הכרוכה בפיצוי רטרואקטיבי.

 

נציג רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שמואל זקן, אמר כי הרשות משתפת פעולה עם אגף התקציבים בפיילוט ותסייע בקידומו. בהתייחס לפניית משפחת סגל, ציין כי להבנתו המשפחה תקבל פיצוי על הרכב הפרטי, אך ליברמן העיר כי בכך לא ניתן מענה לנזק המרכזי שנגרם לאוטובוסים ולנזקים הנלווים.

 

ח"כ עודד פורר העלה את סוגיית העסקים שטרם נגרם להם נזק, אך הגישו תלונה על סחיטה ובעקבות כך עלולים לאבד את הכיסוי הביטוחי. לדבריו, יש לתת מענה למצב שבו עצם הדיווח למשטרה מעלה את הסיכון בעיני חברות הביטוח ופוגע ביכולת העסק להמשיך לפעול. ח"כ ליברמן הדגיש בהקשר זה כי "אדם שהגיש תלונה למשטרה על סחיטה חשוף למרות שעוד לא נגרם לו נזק. זה מצב אבסורדי שמוריד כל מוטיבציה להגיש תלונה במשטרה. חייבים למצוא פתרון".

 

נציגת המשרד לביטחון לאומי, שרית נשיא, אמרה כי מדובר בחסם שמונע מאנשים להגיש תלונות ומקשה על הטיפול המשטרתי. לדבריה, המשרד פועל לגיבוש תכנית המשך, בין היתר בהתמודדות עם פרוטקשן באמצעות הקמת מנהלת.

 

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, אמר כי מתקיים דיאלוג עם משרד האוצר וכי לפי בדיקות האיגוד לא צפוי שינוי כללי במדיניות מכירת ביטוח לעסקים או ביטוח הכולל סעיף נזקי זדון. עם זאת, הוא הבהיר כי חברות הביטוח אינן יכולות לשאת לבדן בסיכון ודאי, וקרא להסדרה ממשלתית של הנושא.

 

בעלי חברת הסעות סגל, משה סגל, סיפר על הפגיעה הכלכלית שנגרמה לעסקו לאחר הצתת אוטובוסים: "הנזקים הם לא רק ישירים לרכוש שנפגע, יש גם נזקים עקיפים. כל אוטובוס כזה אמור להכניס 70–80 אלף שקל בחודש, ולא קניתי כלים חדשים כי לא היה לי ביטוח. צריך לדייק את המהלך ולא רק לשים פלסטר".

 

יו"ר ארגון חברות ההסעה, ניסים סרוסי, בירך על קיום הדיונים בנושא והזהיר כי פיילוט של חצי שנה אינו מספק ודאות לבעלי העסקים: "אם מאיימים על מישהו הוא שואל את עצמו מה קורה ביום ה-181. אנחנו מכירים את השטח ונשמח לסייע בכל רעיון". נציג לשכת סוכני הביטוח, מאיר רוטברג, אמר כי כאשר חברת ביטוח מבטלת כיסוי לנזקי זדון, המדינה צריכה להיכנס לנעליה ולהבטיח המשך כיסוי. לדבריו, התקציב המוצע אינו מספק ביחס להיקף הבעיה.

 

יותם שדה מהתאחדות הקבלנים טען כי ביטול הכיסוי הביטוחי מהווה חסם משמעותי מפני אזרחות תקינה, משום שהוא מרתיע קבלנים ובעלי עסקים מהגשת תלונות. לדבריו, הצעד שאושר בממשלה רחוק מלתת מענה מלא, ויש לדרוש פתרון גם מהמפקח על הביטוח.

 

מפקד יחידת הפרוטקשן של להב 433 בדרום, ישראל חזן, אמר כי סוגיית הביטוח עולה שוב ושוב מצד קורבנות ומונעת מהם להתלונן. לדבריו, בדרום התופעה הפכה לממוסדת, כאשר גורמים עברייניים מפעילים חברות שמירה לכאורה לגיטימיות ומציעים מעין "שיפוי" לעסקים. חזן קרא לבעלי עסקים לפנות למשטרה גם באופן דיסקרטי.

 

בסיכום הדיון אמר ליברמן כי האחריות לביטחון האזרחים מוטלת על המדינה, וכי המדיניות הממשלתית חייבת להשתנות באופן משמעותי: "המדינה צריכה להיכנס לתמונה כבר עם האיום הראשון, עוד לפני שנגרם נזק. מדיניות היא לא רק הצהרה אלא גם הוצאה כספית. אם חברות הביטוח לא יהיו חלק מהמערך, נראה את התופעה גדלה".