תלונות הציבור בעניין גביית הארנונה

 

מספר התלונות הגדול ביותר בנושא ארנונה התקבל מתושבים המתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות 2 ו- 3 (סוציו-אקונומי נמוך) מרביתן בנושא הנחות ופטורים.

בזכות בירור התלונות התושבים וההחלטות של הנציבות בעטיין, קיבלו  המתלוננים שנמצאו זכאים לכך סכומים בסך כולל של כ -  376 אלף ₪.

 

40% מהתלונות בנושא הארנונה נמצאו מוצדקות או שהנושא בא על תיקונו

 

העיריות עם התלונות הרבות ביותר ל- 100,000 איש: טבריה, חריש, בית שמש, נתיבות ולוד.

 

העיריות עם המספר הרב יותר של תלונות המוצדקות ותלונות שעניינן בא על תיקונו: חריש, טבריה, ירושלים, באר שבע, לוד.

 

נושא התלונה השכיח ביותר – הנחות ופטורים (כ-41%). שיעור התלונות המוצדקות בו הוא כ-41%. 

 

מספר התלונות הגדול ביותר בנושא ארנונה התקבל מתושבים המתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות 2 ו- 3 (סוציו-אקונומי נמוך)  מרביתן בנושא הנחות ופטורים.

 

ב- 70% מהתלונות המוצדקות, עילה העיקרית לצידוקן היתה פעולה בניגוד לכללי מינהל תקין. ב 24% הפעולה היתה בניגוד לחוק וללא סמכות חוקית.

 

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: "לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה – עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך. זוהי חובת הרשויות כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות שעברו מאז טבח שמחת תורה בשבעה באוקטובר 2023 היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו בפרט לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים" .

 

נתונים על התלונות

נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מבררת תלונות הנוגעות לארנונה ברשויות המקומיות בהיבטיה השונים ומסייעת למתלוננים בהתנהלותם מול הרשויות המקומיות בנושא זה. 

 

לא פעם, בעקבות בירור של תלונה בנושא הארנונה, הצביעה הנציבות על ליקויים פרטניים ומערכתיים שנמצאו בפעילותן של הרשויות המקומיות. 

 

הנושאים העיקריים המועלים בתלונות הם הנחות ופטורים מארנונה אך בנציבות מתקבלות גם תלונות על הטלת הארנונה, שיטת החישוב, התעריפים והליכי גביית הארנונה.  

 

בנושא הנחות ופטורים מארנונה מתקבלות בנציבות תלונות, בין היתר, על אי-מתן הנחות סוציאליות, פטור לנכס ריק, הנחות לעסקים בתקופות הקורונה, אופן חישוב ההנחה ואי-מתן הנחות אוטומטיות.

 

תלונות על שירות לציבור הקשור לארנונה נוגעות למגוון נושאים, ובהם: אי-מתן שירות לציבור באמצעים דיגיטליים מצד אחד ועודף דיגיטציה מצד שני, עיכובים במתן מענה, ליקויים במוקד הטלפוני, אי-כינוס ועדות ערר, אי-הנגשת מידע לתושב והטלת נטל בירוקרטי. 

 

בדוח המיוחד נסקרות תלונות הנוגעות לארנונה שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מינואר 2023 עד נובמבר 2025 (להלן - תקופת הדוח). בפרקים הבאים יוצגו הנתונים של התלונות בתקופת הדוח ותיאור הטיפול בתלונות במבחר נושאים.

 

בתקופת הדוח התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות בנושאים שונים הקשורים לארנונה. בעקבות בירור התלונות, בתקופת הדוח קיבלו המתלוננים ואנשים אחרים שהושפעו מהחלטות הנציבות סכום כולל של 376,508 ש"ח.

 

שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא ארנונה בתקופת הדוח היה 40%. 

 

חמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר:  עיריית טבריה (64.2 תלונות), עיריית חריש (60.5 תלונות), עיריית בית שמש (45.6 תלונות), עיריית נתיבות (41.9 תלונות) ועיריית לוד (40.7). 

 

חמש הרשויות המקומיות ששיעור התלונות שנמצאו מוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנוגע להן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר הן: עיריית חריש (60%), עיריית טבריה (58.1%), עיריית ירושלים (50.9%), עיריית באר שבע (47.2%) ועיריית לוד (41.7%).

 

נושאי התלונות

 

מרבית הנושאים שהתקבלו בתקופת הדוח בנושא ארנונה נוגעים להנחות ולפטורים מארנונה, ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושאים אלו הוא 41.6%.

 

לפעמים, נוסף על תלונה בנושא הארנונה, הועלו טענות גם על שירות לקוי שקיבל התושב מהרשות המקומית. במקרים אלו ביררה הנציבות גם את הטענות על השירות הלקוי והכריעה אם התלונה מוצדקת. נושאים של שירות לציבור כוללים היבטים של טיפול בפניות, זמינות מוקד השירות, התנהגות עובדי ציבור, סדרי קבלת קהל, שירותים מקוונים ועוד. 

 

שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא השירות לציבור הוא 63%.

 

בתקופת הדוח מרבית התלונות בנושא ארנונה שעסקו גם בנושא השירות לציבור נגעו לטיפול בפניות (35 תלונות), ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא הטיפול בפניות היה גדול - 65.7%. 

 

תוצאות הטיפול בתלונות בנושא ארנונה

שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו: 40% 

שיעור התלונות הלא-מוצדקות: 32%

שיעור התלונות שבירורן הסתיים מסיבות שונות או שלא הוחל בבירורן: 16%

שיעור התלונות שמגישיהן התבקשו להשלים פרטים ולמצות את ההליכים לפני בירורן בנציבות תלונות הציבור: 12%

40% מהתלונות שנציבות תלונות הציבור הייתה מוסמכת לברר בתקופת הדוח בנושאים שונים הקשורים לארנונה נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו ללא צורך בהכרעה. 

 

העילות שעל פיהן קבעה נציבות תלונות הציבור שהתלונות מוצדקות

התנהלות בניגוד למינהל תקין: 70.3%

פעולה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית: 24.1%

נוקשות יתרה או אי-צדק בולט: 5.6%

 

לגבי הרוב המוחלט של התלונות שנמצאו מוצדקות עלה כי התנהלות הגוף הנילון הייתה בניגוד למינהל תקין (70.3%). ב-24.1% מהתלונות המוצדקות נמצא כי הגוף הנילון פעל בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית. 

 

שיעור התלונות שבהן נמצא כי הגוף הנילון פעל בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית (24.1%) גדול כמעט פי חמישה משיעור התלונות המוצדקות בעילה זו מכלל התלונות שהתבררו בנציבות שהטיפול בהן הסתיים בתקופת הדוח שהיה 5%.

השיעור הגדול ביותר של התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו נוגע לתלונות שבוררו על עיריות (39.3%).

 

מגדר המתלוננים

שיעור הנשים המתלוננות  בנושא ארנונה: 34.7%.

שיעור הגברים המתלוננים  בנושא ארנונה: 65.3%.

שיעור הנשים המתלוננות באוכלוסייה הכללית: 50.4%.

שיעור הגברים המתלוננים באוכלוסייה הכללית: 49.6%.

מהנתונים עולה כי שיעור הנשים מכלל המתלוננים בנושא הארנונה היה קטן משיעור הגברים: 34.7% לעומת 65.3%. שיעור הנשים המתלוננות בנושא ארנונה (34.7%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה (50.4%).

 

מחוז המגורים של המתלוננים

מספר המתלוננים ל-100,000 תושבים שהגישו תלונה אחת או יותר בתקופת הדוח, לפי מחוז המגורים של המתלוננים

המחוזות שבהם מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר הם ירושלים (15.1), יהודה ושומרון (11.1) וחיפה (10.7).

המחוז שבו מספר המתלוננים ל-100,000 היה הקטן ביותר הוא תל אביב (7.1).

 

שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו במחוז ירושלים היה הגדול ביותר מבין המחוזות (46.7%), והשיעור הקטן ביותר היה במחוז תל אביב (28.7%).

התפלגות המתלוננים לפי המדד החברתי-כלכלי של יישוב מגוריהם

נציבות תלונות הציבור רואה חשיבות בהנגשת שירותיה לאוכלוסיות ראויות לקידום ובסיוע להן. 

 

תלונות בעניין הנחות בארנונה

 

הרשויות המקומיות בישראל רשאיות, ולעיתים אף מחויבות, להעניק לתושביהן ולגופים הפועלים בתחומן פטורים מארנונה והנחות בארנונה . הנחות ופטורים ניתנים לאוכלוסיות שונות, ובהן נזקקים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים.

 

חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הגביל את סמכות הרשויות המקומיות, בין היתר, בתחום מתן הנחות בתשלום ארנונה. בחוק נקבע כי הנחות בארנונה יינתנו על פי תנאים שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות ההנחות), ובהן רוכזו הכללים ואמות המידה למתן הנחות בארנונה ופטורים מארנונה, ונקבעו השיעורים של ההנחות שהרשויות המקומיות מוסמכות לתת. 

 

ההנחות נחלקות לשני סוגים עיקריים: הנחות שהרשות המקומית מחויבת להעניק ואין לה שיקול דעת בנתינתן, למשל הנחת אזרח ותיק, הנחה לנכי המלחמה בנאצים והנחה למשפחות שכולות ; והנחות שהיא רשאית לאמץ במלואן או בחלקן או להגביל את שיעורן  (להלן - הנחות רשות), כגון הנחה לאדם עיוור הנושא תעודת עיוור, הנחה לעולה חדש והנחה להורה יחיד לילד מתחת לגיל 18.

 

הנחות רשות כוללות גם הנחות שאישורן הוא בסמכות ועדת ההנחות של הרשות המקומית, כגון הנחת נזקק. יצוין כי ועדת ההנחות מוסמכת בין היתר להפעיל שיקול דעת גם לעניין שיעור ההנחה. 

 

ההנחות בארנונה ניתנות בחלקן בכפוף להגשת בקשה לקבלת ההנחה ובחלקן ללא צורך בהגשת בקשה. בתקנות ההנחות נקבעו סוגי ההנחות שיינתנו על פי בקשה חתומה של המבקש; למשל, הנחה לאדם עם נכות אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור של 90% ויותר או הנחה לעולה חדש, לאדם עיוור ולאסיר ציון. כך, מחזיק בנכס שהוא אדם עיוור נדרש על פי התקנות להגיש בקשה חתומה בכל שנה לקבלת הנחה בארנונה. לאחר הגשת הבקשה הוא יהיה זכאי להנחה בשיעור שהרשות המקומית קבעה בצו הארנונה ובהתאם לתקנות ההנחות - ובלבד ששיעורה אינו עולה על 90%. 

 

המחוקק קבע חובת הגשת בקשה חתומה רק בנוגע להנחות שנקבעו בתקנה 4 לתקנות ההנחות, ועל כן יתר ההנחות אמורות להינתן באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת בקשה (להלן - הנחות אוטומטיות).

 

בהנחות האוטומטיות נכללות הנחות שהזכאים להן מקבלים קצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון אזרח ותיק, אדם עם נכות שדרגת אי-כושר השתכרותו היא בשיעור של 75% ומעלה, אדם הזכאי לגמלת סיעוד, פדוי שבי המקבל תשלום לפי חוק ומחזיק בנכס שמתגורר עימו ילד נכה. 

 

מתן ההנחות האוטומטיות פוטר אוכלוסיות אלה מהצורך בהגשת בקשה להנחה בכל שנה; הדבר גם מסייע בהקלת הנטל הבירוקרטי ובמיצוי הזכויות, בייחוד של אוכלוסיות ראויות לקידום. הגשת בקשה לקבלת הנחה בארנונה בכל שנה משמעותה איסוף מסמכים ממוסדות שונים במדינה והמצאתם לרשות המקומית. דרישה זו מאוכלוסיות מסוימות מקשה עליהן עד מאוד, ופעמים רבות הזכאים להנחה אינם מגישים את הבקשה - הן בשל מוגבלות והן מפני שאינם מודעים לזכאותם.

 

אוכלוסיית האזרחים הוותיקים זכאית להנחה בארנונה הן מכוח תקנות ההנחות והן מכוח חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989 (להלן - חוק האזרחים הוותיקים). ההנחה הניתנת להם מכוח תקנות ההנחות היא הנחה אוטומטית שאין צורך בהגשת בקשה כדי לקבלה . לצורך קבלת ההנחה מכוח חוק האזרחים הוותיקים נדרשה בעבר הגשת בקשה בכל שנה. במסגרת התיקון לחוק האזרחים הוותיקים ממרץ 2022 עוגנה החובה למתן הנחה אוטומטית לאזרחים ותיקים ללא הצורך בהגשת בקשה .