"הדרת החברה הערבית עלולה לעלות לכלכלת ישראל ביוקר"

פרופ' דן בן-דוד: הדרת החברה הערבית עלולה לעלות לכלכלת ישראל ביוקר, דווקא כשההשקעה בחינוך גוברת

בעוד הזירה הפוליטית עסוקה בדיון סביב השתתפותן של המפלגות הערביות בממשלה הבאה, ניתוח חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי חושף את המאמצים הגוברים של החברה הערבית לקדם את החינוך ולהרחיב את השתלבותה בכלכלת ישראל. נשיא המוסד, פרופ' דן בן-דוד, מזהיר כי המשך הדרת החברה הערבית, למרות המגמות החיוביות, עלול לגרור השלכות כלכליות ארוכות טווח על ישראל.

 

מספר קורבנות הרצח בחברה הערבית הוכפל מאז 2023

מספר קורבנות הרצח השנתי בחברה הערבית הוכפל מאז שנת 2023, עלייה שלא נרשמה בהיקף דומה בחברה הלא ערבית. שיעורי הרצח והפשיעה בשלוש השנים האחרונות הגיעו לרמות חסרות תקדים. לדברי בן-דוד, השר שהיה אחראי על המשטרה בתקופה זו תרם להחרפת המשבר במקום לפעול לצמצומו.

 

ייתכן שהעלייה החדה במספר מקרי הרצח הייתה אחד הגורמים לעלייה בשיעורי ההצבעה בחברה הערבית בבחירות האחרונות. אולם בן-דוד מדגיש כי רצונם של האזרחים הערבים להשתתף ולהשפיע אינו נובע רק מהתגובה למשבר הפשיעה, ולא החל בבחירות האחרונות. מדובר בתהליך ממושך של שינויים בתחום החינוך, ההשכלה הגבוהה וההרכב הדמוגרפי.

 

המדינה נכשלת בחינוך והמשפחות הערביות משלמות את המחיר

תוצאות מבחני פיז"ה לשנת 2025 חושפות את הרמה הנמוכה של החינוך שמעניקה המדינה לתלמידיה הערבים. הישגי התלמידים דוברי הערבית בישראל היו נמוכים מהישגי התלמידים בשש מתוך שבע מדינות ערביות שהשתתפו במבחנים.

 

נוכח המציאות הזו, משפחות ערביות רבות מנסות לפצות על הליקויים במערכת החינוך הציבורית באמצעות רישום ילדיהן לבתי ספר פרטיים או לבתי ספר יהודיים בערים מעורבות, וכן באמצעות שיעורים פרטיים.

 

נתוני מוסד שורש מצביעים על כך שהחינוך תופס חלק הולך וגדל מתקציביהן של המשפחות הערביות. שיעור ההוצאה על חינוך מתוך כלל הוצאות משקי הבית הערביים עלה מ-3.7% בשנים 2011–2013 ל-4.8% בשנים 2021–2023 – עלייה יחסית של כ-30% בתוך עשור.

 

לדברי בן-דוד, הנתונים משקפים את הצורך של המשפחות הערביות להקצות חלק הולך וגדל ממשאביהן כדי להעניק לילדיהן הזדמנויות חינוכיות טובות יותר, לנוכח חוסר יכולתה של מערכת החינוך הציבורית לתת מענה לצורכיהן.

 

שיעור הנשים המוסלמיות בעלות תואר אקדמי זינק כמעט פי חמישה בתוך שני עשורים

במקביל לעלייה בהוצאות על חינוך, החברה הערבית רשמה התקדמות משמעותית בהשכלה הגבוהה, במיוחד בקרב נשים.

שיעור הנשים המוסלמיות בגילאי 35–54 בעלות תואר אקדמי עלה מ-4.7% בשנת 2004 ל-22.9% בשנת 2024 – כמעט פי חמישה.

 

בקרב הנשים הערביות הנוצריות עלה השיעור מ-16.3% ל-50.3%, כלומר אחת מכל שתי נשים בקבוצת גיל זו מחזיקה בתואר אקדמי. בקרב הנשים הדרוזיות עלה השיעור מ-6.7% ל-23.8%. גם בקרב הגברים נרשמה עלייה בשיעור בעלי התארים האקדמיים, אם כי בקצב מתון יותר.

 

במקביל נרשמו שינויים משמעותיים בשיעורי הילודה. שיעור הפריון בקרב נשים מוסלמיות ירד בכ-40% במהלך שני העשורים האחרונים, והגיע ל-2.8 ילדים לאישה בשנים 2022-2024. בקרב נשים דרוזיות עמד שיעור הפריון על 1.8 ילדים לאישה, ובקרב נשים ערביות נוצריות על 1.6 ילדים.

 

בחברה היהודית קיימים הבדלים בשיעורי הפריון בהתאם לרמת הדתיות: 3.7 ילדים לאישה בקרב נשים חרדיות, 2.3 בקרב נשים מסורתיות ו-1.9 בקרב נשים חילוניות.

 

בן-דוד סבור כי הירידה בשיעורי הילודה היא חלק משינוי חברתי וכלכלי רחב יותר, שבמסגרתו משפחות רבות בוחרות להקצות משאבים גדולים יותר לחינוך ילדיהן ולהכשרתם האקדמית.

 

הבחירות מציבות בפני ישראל הזדמנות כלכלית, שההדרה הפוליטית עלולה להחמיץ

לשינויים הללו יש חשיבות החורגת מגבולות החברה הערבית. קרוב לרבע מתלמידי כיתה א' בישראל, כ-23%, הם דוברי ערבית. שיפור רמת החינוך והרחבת ההזדמנויות להשתלבות במקצועות בעלי פריון גבוה עשויים לתרום להעלאת פריון העבודה ולחיזוק הצמיחה של המשק הישראלי כולו.

 

אולם ההתפתחויות החיוביות מתרחשות לצד פערים משמעותיים בחינוך ובתשתיות, וכן החרפה במשבר הפשיעה, המאיימת על הביטחון האישי ומעכבת את הפיתוח הכלכלי ביישובים הערביים.

 

בן-דוד מציין כי חשיבות ההזדמנות הזו מתעצמת לנוכח השינויים הדמוגרפיים המהירים בחברה היהודית. בעוד שבחלק מהמגזרים היהודיים נרשמים שיעורי ילודה גבוהים, מערכות החינוך שלהם אינן מעניקות לכל התלמידים את הכישורים הנדרשים להשתלבות בכלכלה מודרנית, החברה הערבית רושמת התרחבות משמעותית בהשכלה האקדמית, ומשפחותיה מקצות חלק הולך וגדל מהוצאותיהן לחינוך.

 

בן-דוד מזהיר כי המשך הדיון סביב הלגיטימיות של השתתפות המפלגות הערביות בממשלה עלול להסיט את תשומת הלב מעובדה כלכלית מרכזית: עתידה של כלכלת ישראל תלוי יותר ויותר ברמת ההשכלה והמיומנויות של הדורות הבאים. חיזוק השתלבותה של החברה הערבית בשוק העבודה ובכלכלה משרת את האינטרס הציבורי כולו.

 

פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש: "הנתונים כיום ברורים יותר מאי פעם: האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, והם מוכיחים זאת הלכה למעשה. למרות הכשלים במערכת החינוך, המשפחות הערביות מקצות חלק הולך וגדל מהוצאותיהן לחינוך ילדיהן, ובמקביל שיעור בעלי התארים האקדמיים עולה באופן משמעותי. גם שיעורי ההצבעה בבחירות האחרונות משקפים את רצונם להשתתף ולהשפיע".

 

"עם זאת, בעיצומן של ההתייעצויות להרכבת הממשלה הבאה, עדיין ישנם גורמים הרואים בנציגי החברה הערבית שותפים בלתי לגיטימיים. אין מדובר רק בעיוורון פוליטי, אלא גם בקוצר ראייה כלכלי".

 

"לנוכח האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים שעמם מתמודדת ישראל, המשך הדרת החברה הערבית עלול להביא להחמצת הזדמנות היסטורית לחיזוק הכלכלה והחברה. את מחיר ההחלטות שיתקבלו היום ישלמו כולם, גם זמן רב לאחר שתוקם הממשלה הבאה".

 

מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון מחקר עצמאי העוסק בחקר מדיניות ציבורית ומבצע מחקרים המבוססים על נתונים ועובדות בנוגע לכלכלה ולחברה בישראל.

 

המוסד פועל להנגיש מידע למקבלי ההחלטות ולציבור בישראל ובעולם באמצעות מחקרים, פרסומים וסקירות העוסקים באתגרים המבניים הניצבים בפני המדינה. כמו כן, המוסד מציע חלופות מדיניות שמטרתן לשפר את רמת החיים ולקדם שוויון הזדמנויות בין קבוצות האוכלוסייה השונות.