"הכירו את תסמונת טראומת המעבר"

התחממות ביטחונית ? הכירו את "תסמונת טראומת המעבר".

הבית של סבתא לא ממוגן ? הפתרון לא מובן מאליו, הדילמה המורכבת מוכרת היטב לרבים שחוו את סבבי הלחימה האחרונים בישראל: קרוב משפחה קשיש מתגורר בבית ישן שאינו ממוגן ואינו מכיל ממ"ד תקני, או מתקשה "לעמוד בקצב" ולהספיק לרדת למקלט בקומת הקרקע בבניין דירות בזמן התראות. הרעיון לארח את ההורה המזדקן בביתנו הממוגן או לדאוג לו לפתרון דיור זמני מתאים אחר- עולה, אך נתקל בחומה בצורה של סירוב עיקש.

כאן נכנסים לתמונה רגשות האשם על הותרת הקשיש בביתו הפגיע, כשהוא אינו ממוגן בצורה המיטבית, עולה הדילמה עד כמה להפעיל לחץ ומסע שכנועים, ונשאלת השאלה מה הפתרון שיאזן בצורה הנכונה והטובה ביותר בין הרצון להגן על הקשיש מפגיעה ולשמור על ביטחונו לבין הקושי שהוא עלול לחוות מטלטול ומעבר זמני לסביבה ממוגנת.

ד"ר קסניה מרקוב, מומחית בגריאטריה ובפנימית, מנהלת מחלקת מונשמים במרכז הרפואי הגריאטרי-שיקומי "שהם", מסבירה כי "אנשים קשישים רגילים לנהל שגרת חיים, כאשר תזוזה דרמתית ממנה עשויה לערער את עולמם. כתוצאה ממעבר זמני למקום מגורים חלופי, גם אם מדובר באירוח אצל קרובי משפחה, הם עלולים לחוות קושי ממשי ומצוקה אמתית מעצם הניתוק ממקום המגורים הקבוע והמוכר. קשישים נמנעים ממעבר דירה או מפינוי בשעת חירום בשל הצורך בסביבה מוכרת ושגרת חיים יציבה, פחד מאובדן שליטה ועצמאות, וחשש להוות נטל על אחרים".

הגורמים הנפשיים והפיזיים להימנעות ממעבר או פינוי, נובעים ממספר סיבות: ראשית, הבית הוא עוגן רגשי המקושר לזיכרונות ולביטחון; ניתוק ממנו מייצר לחץ נפשי ופיזי עצום. שנית, הסתמכות על אחרים בפינוי או במעבר נתפסת כפגיעה בכבודם האישי וביכולתם לנהל את עצמם, ומעוררת חשש מאובדן האוטונומיה והשליטה. לכך מתווספים גם קשיים פיזיים ולוגיסטיים המעוררים חוסר אונים, כמו הצורך בהתארגנות המהירה, הניוד למקום החדש או האריזה ולבסוף, מבוגרים רבים חוששים "להטריד" את בני המשפחה, ולכן מעדיפים להישאר במקומם ולא להוות נטל או מטרד על סביבתם. לכן, מדגישה ד"ר מרקוב, "יש לבחון כל מקרה לגופו מבחינת שיקולי הסיכונים והתועלת הנגזרת מהמהלך, ובראש ובראשונה- להתחשב ברצונו של הקשיש היה והוא מביע אותו באופן נחרץ".

זאת ועוד, היא מסבירה, "במידה ומדובר באדם מבוגר שמצבו הפיזי, הנפשי או הקוגניטיבי מדורדר, הסיכון גדול שבעתיים". בהקשר זה, מזכירה ד"ר מרקוב מחקר שנערך בארה"ב שעסק בפינויים של חולי דמנציה בזמן סופת הוריקן. מחקר זה הדגים עליה בתמותה של חולים שפונו למקום מגורים חלופי, בתופעה שזכתה לכינוי "Relocation stress syndrome" או "תסמונת טראומת המעבר". 

"סינדרום ההתחדשות העירונית", על הקושי של אנשים מבוגרים להתמודד עם מעבר דירה מעיד גם ד"ר דורון מרימס, מנהל המחלקות לתשושי נפש ב"שהם", אשר בחן קושי זה בהקשר אחר, של תופעת ההתחדשות העירונית. ד"ר מרימס וד"ר טניה בוגוסלבסקי מהפקולטה לרפואה בטכניון, ערכו מחקר בו בחנו את גישתם של בני הגיל השלישי לפרויקטים של התחדשות עירונית ותיארו את ההשפעה המדאיגה של הפרויקטים על הקשישים, שמתויגים פעמים רבות כ"סרבנים" אשר "תוקעים מקלות בגלגלים" של הפרויקטים. במקרים שבחנו, מצאו החוקרים כי מדובר בתופעה הגורמת לקשיש מצוקה רבה ומשפיעה באופן משמעותי על מצב רוחו, בריאותו הגופנית ואיכות חייו, כאשר הסימפטומים המשותפים עליהם דיווחו הנחקרים כללו מתח, חרדה, הפרעות שינה, קושי להתרכז, כאבי ראש או החמרה של כאב כרוני. לאור הדמיון הרב בתלונות, כינו המומחים את התופעה כ"סינדרום ההתחדשות העירונית". בהקשר זה, "מטבע הלשון "ביתי הוא מבצרי" ממחיש היטב את חשיבות הבית בחיינו", מסביר ד"ר מרימס. "מעבר למבנה, לבית יש משמעות פסיכולוגית, תרבותית וחברתית. חוקרים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית מרחיבים את מושג "הבית" מעבר למבנה המורכב מבטון ומלבנים למושג בעל משמעות מופשטת ועמוקה. המשמעות של מושג הבית כוללת בנוסף למבנה הפיזי, את הבית כ"טריטוריה", הבית כחלק מהזהות העצמית. מושגים נוספים המוזכרים בהתייחסות למושג הבית הם: פרטיות, ביטחון, אינטימיות, נחמה, שליטה והמשכיות. הבית כחלק מהזהות העצמית הוא עניין יום-יומי, אשר אנו מקבלים כמובן מאליו, עד אשר מגיע היום שבו חלק זה של הזהות העצמית נמצא בסכנת שינוי. מכאן ברור מדוע הדבר עלול להשפיע על בריאותו הנפשית והגופנית של אדם מבוגר העומד בפני שינוי כזה", הוא מחדד.

המרכז הרפואי "שהם" לשיקום וחזרה לתפקוד הנו המרכז הגריאטרי שיקומי הממשלתי הגדול בישראל וממוקם בדרך הנדיב בפרדס חנה. המרכז, שהחל את דרכו כמחנה עולים מהגדולים בארץ ואחר כך שימש בית אבות, שינה את ייעודו עם הרפורמה במערכת הבריאות, והושם בו דגש על מחלקות אשפוז חריפות. "שהם" מתמחה בשיקום, שיקום נשימתי, סיעוד מורכב תומך, תת-חריפה ותשושי נפש, וכולל מכונים ומרפאות, ציוד ומכשור רפואי, העומדים בחזית הטכנולוגיה. המרכז מוכר להתמחות בגריאטריה, מסונף לבית הספר לרפואה של הטכניון, ומקבל מדי שנה קבוצות רבות של סטודנטים – לרפואה, סיעוד, פיזיותרפיה ועוד, מהארץ ומחו"ל. הצוות הרפואי, הסיעודי והפרא-רפואי עוסק גם במחקר והפעילות מתפרסמת בכתבי עת ובכנסים מקצועיים. כן מתקיימים במרכז ימי עיון, הרצאות וכנסים לרופאים ולצוותים. המרכז הרפואי המאופיין בסביבה ירוקה ופסטורלית, מטפח את הקשר עם הקהילה, כאשר גמלאי המרכז והאזור נהנים בו מהרצאות, ותלמידי בתי ספר, בצד מתנדבים בוגרים, מבקרים את המטופלים על בסיס קבוע.