גידול חסר תקדים של 84% בתקריות האנטישמיות בקמפוסים
עלייה של 893% בגילויי האנטישמיות בעשור האחרון, בניו יורק תועדו מספר התקריות הגבוה ביותר. יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ קריב: "ישנה מגמה מטרידה בגילויי אנטישמיות כלפי יהודי התפוצות, ועל ממשלת ישראל להמשיך באסטרטגיה רב-שנתית במאבק כנגד האנטישמיות״.
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) התכנסה לדיון בנושא עלייה בביטויי האנטישמיות כלפי יהודי התפוצות בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'- הצגת דו"ח 2024 של הליגה נגד השמצה (ADL) בנושא מצב האנטישמיות בארה"ב לקראת יום השואה והגבורה.
העלייה הדרמטית בתקריות האנטישמיות בארה"ב בעקבות טבח ה-7 באוקטובר בישראל נמשכה גם בשנת 2024, כאשר המספרים שברו שוב את שיא התקריות השנתי מאז החלו המדידות לפני 46 שנים. בשנת 2024 התרחשו ברחבי ארה"ב 9,354 תקריות של תקיפה אנטישמית, הטרדה או וונדליזם, עלייה של 5% לעומת 2023, 344% בחמש השנים האחרונות, ו-893% בעשור האחרון. זוהי השנה הרביעית ברציפות בה נשבר השיא השנתי, והפעם הראשונה שבה אירועים הקשורים לישראל או לציונות מהווים את רוב התקריות (58% מסך כל המקרים) - המספר הגבוה ביותר שתועד מאז שהליגה נגד השמצה החלה לעקוב אחר נתונים אלו בשנת 1979.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: ״ישנה עלייה מדאיגה מאוד בקרב מקרי האנטישמיות. הנתונים שיוצגו על-ידי הגופים השונים הם ראשית ההתמודדות עם הסוגייה הזאת ועדות להתמודדות של גופים שונים עם התופעה הקשה הזאת. מרבית אירועי האנטישמיות אינם מדווחים, ובני עמנו בוחרים להתעלם מגילויי אנטישמיות כלפיהם. לכן, הנתונים בפועל יותר מדאיגים מאלו שנחשפים בדוחות השונים. נוצרו זירות נוספות של גילויי האנטישמיות, המרכזית שבהן הם הקמפוסים מסביב לעולם.״
מנתוני הליגה נגד השמצה עולה כי 196 תקריות בשנת 2024 סווגו כתקיפות - עלייה של 21% לעומת 2023 -מקרים שבהם יהודים או מי שנתפסו כיהודים היו יעד לאלימות פיזית בליווי ראיות למניע אנטישמי. יהודים אורתודוקסים היוו יעד ב-30% מהתקיפות, כאשר ב-196 תקיפות לפחות 250 קורבנות הותקפו.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2024, תיעדה הליגה נגד השמצה 1,694 תקריות אנטישמיות בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות, עלייה חדה של 84% בהשוואה לשנת 2023. התקריות בקמפוסים היוו 18% מכלל התקריות - שיעור גבוה יותר מכל דו"ח שנתי קודם. בניו יורק תועדו מספר התקריות האנטישמיות הגבוה ביותר עם 1,437 דיווחים, בקליפורניה נרשמו 1,345 דיווחים על תקריות אנטישמיות, בניו ג'רזי 719. בפנסילבניה אירעו 465 מקרים של גילויי אנטישמיות.
ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה: ״גילויי אנטישמיות באים לידי ביטוי במקומות עבודה ובקולג'ים. בליגה נגד השמצה אנחנו עובדים קשה נגד גילויי האנטישמיות. אנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה מלא, כעם יהודי אחד גדול."
קרול נוריאל, מנכל"ית הליגה נגד השמצה בישראל: ״הנתונים המרכזיים שאנו חושפים משנת 2024 מדאיגים ביותר: 9,354 תקריות אנטישמיות בארצות הברית, עלייה של 5% אחוז מאז 2023, ושבירת שיא בפעם הרביעית ברציפות. בעשור האחרון התקריות האנטישמיות עלו ב-893% - עלייה מזעזעת. מדובר בעשרים וחמישה אירועים ביום בממוצע, כלומר תקרית בכל שעה. לפי בדיקה שלנו, 41% מהיהודים בארה"ב מסתירים את זהותם בקמפוסים. האנטישמיות הפכה להיות חלק מהמיינסטרים, וישנו נרמול מסוכן במרחבים מדינתיים וציבוריים. לצד הנתונים המדאיגים יש גם חדשות טובות – 57% מהנסקרים ברחבי העולם חושבים שאנטישמיות זו בעיה רצינית שצריכה התייחסות. ישנם כלים שאפשר לעבוד איתם, כמו אכיפה וחקיקה שזקוקות לקבל דחיפה רצינית. ישנה חשיבות בהשקעה בחינוך שכן האנטישמיות בולטת אצל ילדים צעירים. ישנן מדינות רבות ברחבי העולם שהבינו שהן צריכות לייצר מדיניות כנגד האנטישמיות, אך חייבים לסגור את הפער בין מה שהמדינה עושה לבין מה שקורה ברחוב בפועל."
רון ברומר, ראש אגף בכיר למאבק באנטישמיות מטעם משרד התפוצות: ״מעבר לנתונים הבלתי נתפסים, האנטישמיות יותר מסוכנת ומשפיעה על חיי השגרה של יהודים ברחבי העולם. ברגע שאנטישמיות הופכת להיות ממוסדת, הבעיה היא עמוקה ושורשית הרבה יותר. ישנה סובלנות כלפי גילויי אנטישמיות ביחס לסוגי שנאה אחרים, וזו תופעה שצריכה להדיר שינה מעיני כולנו. בהגנה על ביטחונן של קהילות יהודיות, משרדנו עוסק בזה בקפדנות, ולצד זה נושא החוסן הקהילתי שהפך למשמעותי מתחילת מלחמת חרבות ברזל. אנו משיקים מיזם שעתיד לייצר פרויקטים משותפים אל מול ארגונים רלוונטיים בחו"ל. במסגרת מלחמת חרבות ברזל, לזירה השמינית הזאת, שתופסת יותר נפח, צריך לתת יותר יחס ומשאבים יותר מתמיד מכיוון שאנו בשעת חירום. אנו משקיעים המון בנוגע לבעיית האנטישמיות בקמפוסים, והמיזם שאנו מקימים יהווה דלת וכניסה לארגונים נוספים."
ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות מטעם ההסתדרות הציונית העולמית: ״בוועדה שהתקיימה אתמול, ביקשתי שבאסטרטגיה נרחיב את זווית ההסתכלות על כלל היהודים וגם מי שבוחר להזדהות עם העם היהודי. חשוב שנסתכל על תמונה הרבה יותר רחבה - 39 יהודים נרצחו בעשור האחרון רק בשל היותם יהודים. המגמות משתנות ברחבי העולם, ואזורים שנחשבו כבטוחים ליהודים השתנו בעקבות השביעי באוקטובר. אני צופה שהמצב רק עתיד להחמיר. צריך לטפל בנושא התודעתי, והמוסדות הלאומיים על כלל השליחים שלהם הם העקב בקרקע של כל אחת מהקהילות בחו"ל. אין היום מספיק חקיקה ורגולציה אצלנו בישראל, כשאדם מעלה פוסט אנטישמי אין איך לטפל בעניין זה ברמה החוקית."
רותי כהן-דאר, נציגת משרד החוץ: ״אנו נלחמים באנטישמיות מחוץ לגבולות המדינה, ועובדים דרך הנציגויות שלנו. כל דיפלומט שלנו עוסק בטיפול באנטישמיות. היעד שלנו הוא להעביר את המסר שאנטישמיות היא לא בעיה יהודית אלא פגיעה יסודית בחברה. צריך להסתכל על מאבק באנטישמיות כבעיה אסטרטגית למדינת ישראל. בטווח הארוך, הנזק לתדמיתה של מדינת ישראל במשפחת העמים הוא משמעותי. לטובת העניין, אני מקווה שתוכנית 545 וחצי מיליארד שקלים שהוקצו למשרד, יתמקדו בשיפור מעמדה של ישראל ברחבי העולם. בהרבה מדינות יש עלייה במודעות לבעיית האנטישמיות, והמשמעות היא שיש לנו כמדינה עם מי להתמודד עם הנושא - מתוך 27 מדינות ל-20 קיימת כבר אסטרטגיה לאומית הכוללת מינוי של ממונה על המאבק באנטישמיות. המהלכים שלנו כמשרד החוץ הם ברמה המדינית וגם אל מול קהילות יהודיות בשטח על מנת להוביל יחד את המאבק באנטישמיות."
סקוט ריצמן, מנהל משרד הליגה נגד השמצה בניו יורק, ארה״ב: ״נוצר נרמול של תופעת האנטישמיות בניו יורק. מקרי האנטישמיות איתם התמודדנו השנה אינם מוגדרים כפשע. האנטישמיות גוברת מאז 2023, ולא רק הקורבנות חוששים אלא גם הקהילה היהודית שמא חוששת שמא הם יהיו הבאים בתור. אנו בתקופה קשה אך תמיד נאבק באנטישמיות, עם ישראל חי.״
רוברט אג'נס, מנכ"ל ארגון ה-CRIF, צרפת: ״לצערי בשנת 2024 היו מקרי אנטישמיות רבים ברצפת . יש עלייה באנטישמיות בעקבות התעמולה של חמאס, במיוחד בקרב צרפתים מוסלמים. הנהגת צרפת פועלת כנגד גילויי אנטישמיות. אנו יודעים שאיננו יכולים להילחם לבד בזה, ועל כן סולידריות עם ישראל חשובה מאין כמותה, וכן שימור העם היהודי מאוחד. אני מבקש מחברי הכנסת של ישראל, עזרו לנו להמשיך במלאכה חשובה זו.
ג'ימי גלר, דוברת ארגון Aish: ״הבעיה העיקרית היא שהאיום הוא פיזי ומוחשי לחיים של היהודים ושאנו לא תומכים בהם מספיק. חייב להיות שיתוף פעולה מלא בין כלל הגופים הרלוונטיים ואחדות על מנת לסייע ולתמוך ביהודים שחוו גילויי אנטישמיות."
מיקה טראמר, נשיאת הפדרציה הצ'יליאנית של הסטודנטים היהודיים, צ'ילה: ״ישנם המון גילויי אנטישמיות כאן בקמפוסים ואנו קהילה קטנה שזקוקה לסיוע ותמיכה בנושא, שכן אף אחת מהרשויות לא עוזרת לנו״.
חנה ויילר, לשעבר נשיאת איגוד הסטודנטים היהודיים בגרמניה וסגנית נשיא ארגון הסטודנטים היהודיים באירופה: "סטודנטים יהודים בקמפוסים בגרמניה מתמודדים עם אנטישמיות שיטתית וזקוקים לתמיכה דחופה. אנו עומדים בפני פרדוקס - חלק מהיהודים מותשים ורוצים רק לחיות את חייהם, בעוד אחרים ממשיכים להיאבק. למרות שינויים חיוביים מסוימים בהתמודדות עם אירועים אנטישמיים, הדאגה העיקרית שלנו היא שקמפיין האנטישמיות כה עיקש עד שאנשים רבים אינם מקשיבים להסברים שלנו או מאמינים לנו."
יעקב דלל, יועץ בכיר בתנועה למאבק באנטישמיות ברשת: ״הנתון הכי מובהק – עלייה פי 6 בתמיכה בטרור. האנטישמיות הקלאסית ניזונה מהשביעי באוקטובר. ברמה הממשלתית, הרגולציה יכולה להיות מנוף מאוד חזק, והשימוש בה בארץ לא מספיק.״
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בסיכום הדיון: ״מודה לנציגי הליגה נגד השמצה ומשרדי הממשלה. אנו נמשיך לעקוב אחר גיבוש אסטרטגיה רב-שנתית של ממשלת ישראל למאבק באנטישמיות, ונשמח לקבל הצצה יותר עמוקה אודות המיזם של משרד התפוצות. אנו עדיין לא נמצאים במקום בו אנו רוצים ביחס לסגירת מעגל בין המשרדים ובין הקהילות היהודיות ברחבי העולם. שמענו כאן פנייה מאוד ברורה מארגוני סטודנטים יהודיים על הצורך בבניית קשר רצוף איתם. דיאלוג בין-דתי הוא בעל חשיבות גדולה, וצריך לראות כיצד בשיתוף הקהילות נוצרת רשת של מנהיגות דתית, נוצרית ומוסלמית שנלחמת באנטישמיות ובצורות שונות של שנאת זרים. עם כל הדאגה שלנו מהעלייה בנתוני האנטישמיות, בסופו של דבר יהודים במדינות שבהן הערכים הדמוקרטיים והליברליים חזקים ומבוססים, היהודים חיים שיגרה בטוחה יותר."
