גידול פי עשר בגיוס הנשים ללחימה

 

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון שעסק בשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן אמר בפתח הדיון: "הדיון הזה הוא לא אם גיוס נשים זה טוב או לא. אחרי ה7.10 אין לנו צל של ספק באשר לתרומת הנשים ללחימה, ולאף אחד אין זכות לשלול מנשים את האפשרות לשרת בתפקידי לחימה. אני שמח לראות שיותר ויותר נשים מהציונות הדתית בוחרות להתגייס ולשרת בצה״ל, גם אצלי בבית אני רואה את זה מקרוב.

יחד עם זאת, אני ער היטב לאתגר שהשירות המשותף מציב. החברה הישראלית יודעת להעריך את השירות של נשים וגברים כאחד, והמטרה היא להבטיח שגם יהיו יותר ויותר נשים לוחמות, וגם לוחמים ומפקדים שומרי מצוות בלי שהשירות יפגע בצרכים הדתיים שלהם. לשילוב נשים יש ערך מבצעי וחברתי אדיר."

 

רס"ן ספיר ברבי, רמ"ד מקורות ולחימה סקרה בהרחבה את הנתונים: "אנחנו רואים מדיניות עקבית של צה"ל במהלך השנים האחרונות להעמיק את השילוב בתפקידי ליבה. אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי מבחינת ההיקפים של הנשים שמתגייסות. בהקשרי מערך הלחימה, משנת 2012 ועד לשנת  2024, אנחנו רואים גידול של פי עשר בגיוס הנשים ללחימה.

כמו כן, אנחנו רואים שיחס הנשים במצבת הלחימה גדל במהלך העשור האחרון מ13.7% ל20% . גם במהלך המלחמה יש לנו גידול משמעותי של הנשים בין בסדיר ובין במילואים.

מבחינת סקירת תפקידי הלחימה, 90% מהתפקידים בצה"ל היום פתוחים בפני נשים. התפקידים שסגורים הם בחלקם תפקידים מגדריים כמו למשל סופר סתם או חזן, ובמסה יותר משמעותית במקצועות הלחימה המתמרנים. זה תלוי בכושר הלחימה האישי שנדרש למקצוע כדי שזה יותאם לצורך המבצעי.

58% מכלל התפקידים במערך הלחימה פתוחים בפני נשים. כשצוללים לחי"ר האחוז נמוך יותר. אחוז הנשים במערך הלחימה בעשור האחרון עלה באופן משמעותי. בעוד שבשנת 2015 היחס עמד על 7% נשים, נכון לשנת 2024 אנחנו מדברים על 20% נשים.

מבחינת אחוז הנשים בכלל מערך המילואים, בלבנון השנייה הוא עמד על 3%, בצוק איתן  8%, ובחרבות ברזל כבר 20%.
מבחינת שיעור הנשר, סך הכל אין חריגות משמעותיות. לדוגמה בחי"ר גבולות, הנשר הכללי הוא 16%, אצל נשים הוא 15%. אין הבדל משמעותי בין נשים לגברים.

מבחינת המאמצים להרחבה, אנחנו משתדלים לעשות את ההרחבה באופן הדרגתי ומבוקר, באמצעות פיילוטים וחיתוכי מצב, ונותנים מענה רפואי ייעודי ומוגבר."
 
 

ח"כ לימור סון הר מלך: "הצבא הוא לא מקום לבנות דתיות וגם הניסיונות לייצר התאמות פלסטיות כאלה ואחרות לא נותנים באמת מענה אמיתי. חשוב שנשים יתרמו למדינה והדרך לתרומה היא בשירות לאומי."

 

ח"כ שרון ניר: "את המנגינה הזו של שירות נשים בצה"ל אי אפשר להפסיק וזה נובע קודם כל מצורך מבצעי. יש מוטיבציה מתפרצת וזה משהו שראוי להערכה. הבנות הדתיות שחונכו בבתים כל כך פטריוטים של אהבת המדינה בדיוק כמו האחים שלהם, הן רואות שהצבא מאפשר שירות משמעותי והן מביאות אחת את השנייה."

 

ח"כ מרב מיכאלי: "זה מקומם וחרפה, 31 שנה אחרי בג"ץ אליס מילר שאחריו השאלה הייתה צריכה להתייתר, אבל זה לא הספיק ובשנת 2000 הכנסת העבירה חוק שקובע שצה"ל צריך לפתוח את כל היחידות לכולן עם החרגה מינימלית וצה"ל פשוט מצפצף על החוק."

 

ח"כ מתן כהנא: "אני רוצה להציג עמדה מורכבת. שוויון הוא ערך מאוד חשוב אבל הוא לא עומד בפני עצמו וצריך לראות שהוא לא פוגע בכשירות מבצעית. האם עכשיו אנחנו מתאימים את כל המערכת לאותן 3 שיכולות להיות לוחמות בגדוד בגולני?"

 

הרב אוהד טהר לב, ראש מדרשת לינדנבאום ויו"ר פורום המדרשות המתגייסות: "לא יכול להיות שדווקא בציונות הדתית שיש שני מוקדים מרכזיים בחיינו - ארון הספרים היהודי וצה"ל, ושהנשים יהיו מודרות משם. לכן עסקתי כל חיי בהקמת מסלולים.
עד המלחמה התנגדתי לכך שבנות דתיות ילכו לתפקידי לחימה. הסתובבתי הרבה ופנו אלי המון בנות דתיות שרוצות להתגייס ללוחמה, הופתעתי. אני חושב שרב צריך להוביל והבנתי שאני מפספס את הרכבת. פניתי לצבא להקים מסלול ללוחמות מגדרי לדתיות עם סגל נשי וליווי נשי רוחני במהלך השירות. בנובמבר האחרון הוקמה מחלקה של כמה עשרות."

 

עו"ד צפנת נודרמן, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם: "הדיון הזה מושתת על יסודות של פמיניזים בלי נשים, ומתעלם מהבריאות של הנשים. אין נשים שמסוגלות לעמוד בעומסים של תפקידים קרביים עצימים של סיירות ויחידות מתמרנות. אנחנו משחקים פה בנדמה לי.

 

מדובר בפער פיזיולוגי קטגורי, מי שאמר את זה בראש ובראשונה זה הצוות המקצועי של צה"ל שמינה הרמטכ"ל. הוא הזהיר מפציעות רבות יותר וחמורות יותר של נשים. יש מקומות שבגלל זה הורד הרף. יש כאן ניסוי בבנות אדם. בהיסטוריה אנשים שילמו מחיר בגלל אידאולוגיה וכאן יש אידאולוגיה למחוק את ההבדל בין גברים לנשים ונשים ישלמו על כך מחיר"
 

 

בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן: "אני גאה בנשים המשרתות שלנו. הן חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם של צה״ל, ואנחנו נמשיך לפעול כדי להבטיח את מקומן – תוך מתן מענה לכל הצרכים המבצעיים, הערכיים והחברתיים של כל המשרתות והמשרתים".