הגבלות על המשטרה בפתיחת חקירות על הסתה לטרור

יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן התייחס לפרסום מכתב המחלוקת בין המשטרה לפרקליטות בעניין פתיחה בחקירה על "לייקים" בפייסבוק: "מעולם לא קיבלתי את התיזה ששיקול הדעת המובנה של פרקליט טוב יותר משל שוטר אבל איפסנתי את הביקורת שהייתה לי לפני ה-7.10 על הנחיית הפרקליטות הכובלת את ידי המשטרה בעניין ההסתה לטרור כל עוד עבדו כמו שצריך.
נוצרה מחלוקת כשהאפקט המצנן הוא על המשטרה שלפי עמדתה יש לפתוח בחקירה. אני מבקש הבהרות מהפרקליטות והמשטרה מי הבוס בנושא. מי קובע את הכללים ואיך ואיפה משנים אותם. הכללים הללו לא יכולים להיות מונחים בין אזניו של אדם כזה או אחר זה בעייתי במובן של חוק נסתר ובמובן השקיפות הנדרשת".

 

עו"ד שלומי אברמזון מהפרקליטות הגיב לדברים: "מדובר במכתב בין המשטרה לפרקליטות שהודלף. אני מגיע לדיונים בכנסת בצורה עניינית ורצינית, אני איש של משפט ולא איש פוליטי. ביקורת גם אם פוגענית לחוד, והתרת דם לשון הרע והלבנת פנים כאילו אנחנו הפרקליטות שפכנו דם, לחוד. אני לא הולך לאולפנים, ואת הפגיעה באנשי הפרקליטות המסורים שנלחמים בטרור ובהסתה אנחנו סוחבים כבר שלושה שבועות".

 

היו"ר רוטמן: "כשדברים יוצאים מסולפים או לא מישיבה שקטה והפרקליטות מוציאה תגובה לישיבה סגורה עוד לפני שאני ראיתי את הפרסום, נראה שמישהו בפרקליטות הדליף והוציא את השיחה. יש פה צביעות אדירה. אני דורש שתתייחסו לשאלות ולנושאים שעלו בישיבה ולא תייצרו קרקס תקשורתי"

 

עו"ד אברמזון: "אין הנחיה. אנחנו בוחנים כל תיק לגופו. יסוד הסתברותי קשה לקבוע לפי כללים. בתקופות מסוימות פרסום בודד לא יבסס יסוד הסתברותי ובתקופות ונסיבות אחרות אחרי האירוע כמו ב-7.10 האפשרות להוכיח את היסוד ההסתברותי השתנתה והרבה יותר פשוט להוכיח יסוד הסתברותי. פסיקת בימ"ש העליון לא מתאימה לכל תיק. נחשוב האם נדרשת או לא נדרשת הנחיה. יש לנו עבודה שוטפת עם המשטרה והרבה ניסיון בתיקים הללו. יש פרמטרים שאפשר לכתוב אך התאמת החליפה לכל תיק נתונה להרבה נסיבות שיש להתאימן לסיטואציה".

 

עוד אמר כי מספר כתבי האישום מאז ה-7.10 מתקרב ל-100 וכי ניתנו 238 אישורים לפתיחה בחקירה שנמצאים בשלבים שונים במשטרה. מספר הסירובים לפתיחה בחקירה עומד על 49, הכולל גם החלטות לפתוח בחקירה רק לגבי חלק מהפרסומים ומקרים שגם המשטרה התלבטה בהם.

 

היו"ר רוטמן: "הדיון נועד לברר את היקף שינוי המדיניות ולוודא שלא גולשים אט אט במדרון. אני מברך על האמירה שאין במכתב כדי להצביע על מדיניות הפרקליטות וכי כל מקרה נבחן לגופו. זו הצהרה חשובה. הסיכון בשיטה שבחרתם הוא שהפרטים הופכים למדיניות מאוד מהר כי זה מחלחל במערכת. קריאתי אליכם- להוציא הנחיה ברורה"
 

 

​ח"כ גלעד קריב: "זה דיון על גבול המגוחך. התקיימה כאן סדרת דיונים לפני ה-7.10 ולאחריה שבעקבותיה שונתה המדיניות. השינוי נדון כאן על בסיס מספרים ונושאים שהוצגו בפנינו. אם אנחנו מקיימים דיון על מקרה אחד שראוי היה לברר אותו בפניה של היו"ר לגורמים הרלבנטיים.

לגופו של המקרה- בעבירות שהיסודות שלהן מורכבים ויש בהן התחככות בין אינטרסים מוגנים כמו חופש הביטוי, אנחנו רוצים את הדיאלוג בין המשטרה לפרקליטות שהוא לא דיאלוג מעקר אלא מקדם. אם נגיע לאצבע קלה בהגשת כתבי אישום זה לא יקדם את המטרה שלפני כולנו- שמי שמסית לטרור יועמד לדין. הרי לא מראים כאן איך במקרה מובהק של פרסום הסתה לטרור או הזדהות עם ארגון טרור המשטרה אומרת שרוצה לחקור והפרקליטות מסרבת- מי שקורא את המכתב רואה שיש הליך היוועצות. גם התגובה שניתנה ע"י הפרקליטות נעשית לא בלשון איסור אלא באמירה שיש פה אתגר ראייתי ולכן המסלול צריך להיות משמעתי. אם יהיה צבר נתונים שמעיד על כך שמנגנון ההיוועדות מעקר את היכולת או מעכב, אפשר יהיה להידרש אליה".
 

 

ח"כ אחמד טיבי: "אני מעלה גם היום את נושא היד הקלה על ההדק במעצרים עקב שינוי הנחיות הפרקליטות, כשלרוב אלו מעצרי שווא. מועמד לרשות מקומית כתב "בוקר טוב" ומבדיקת הדף כתב בעבר דברים כאלו בבוקר. האיש נעצר לשבועיים והובא למגרש הרוסים כשיצא משם מלא חבורות, עינויים, השפלות והפשטות ושוחרר ללא כלום. הוא התראיין לכאן 11 ודיבר על חזון החיים המשותפים ואמר שלמרות ההשפלות אין בליבו, אבל יש בליבו. אלו השפלות נוראיות על סבאח אל ח'יר. לפני שבועיים הגיעו כחוצת מתוגברים לבית של יו"ר איגוד ארגוני השיניים הערביים ונחקר בביתו כי לפני 5 שנים לא עמד בהמנון התקווה בקולומביה. אין למשטרה מה לעשות? אלו הוראות בן גביר אני יודע, אבל אתם בפרקליטות מאפשרים זאת".
 

 

ח"כ יוסף עטאונה דרש לדעת מה החלוקה בכתבי אישום ובהליכים שפורטו בין יהודים וערבים וכן הוסיף- "קיבלנו פניות על מעצרים מינהליים בחברה הערבית ואנחנו רואים זאת בחומרה. זה מחזיר אותנו לתקופות אפלות ואני מבקש לדעת כמה מעצרים מינהליים נעשו מ-7.10 בחברה הערבית".
 

 

עו"ד אברמזון השיב: "היו מספר חקירות ובתיק אחד כבר הוגש כתב אישום נגד יהודי על הסתה. היו מספר תיקים שהוגשו בהם כתבי אישום בעבירות ממניע גזעני- אדם שנכנס לשכונות ערביות במזרח ירושלים ותקף ערבים שלא עשו דבר- הוגשו 8 כתבי אישום כאלו על עבירות ממניע גזעני. כמו כן, הוגש כתב אישום חמור נגד יהודי שזרק בקבוקי תבערה על בתים של ערבים. בכל אירוע שנחשוב שהוא הסתה נגד ערבים ייפתחו חקירות.
 

 

מעצרים מינהליים אינם בתחום העיסוק הישיר שלי אך אבדוק אם היו מעצרים מנהליים כאלו".
 

 

ח"כ יוליה מלינובסקי: אני מוחה על הדיון הזה. אנחנו רואים שינוי של מדיניות המשטרה והפרקליטות ואני לא מוכנה שנעשה פה לינצ' ומשפט. הם יוצאים מגדרם בנסיבות הקיימות. תמיד אפשר לחשוב על התייעלות ואולי שינויי חקיקה אבל אסור שהמלחמה שלנו תהיה מולם. אני לא מעוניינת להיכנס למדיניות הפתיחה בחקירות. זה המקצוע שלהם. מה שדרשתי הוא לברר מדיניות הממשלה- איך הממשלה רואה את עבירות ההסתה בסולם העדיפויות, איך הם מקדישים משאבים לנושא".
 

 

סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי למשטרה: "בתחום של עבירות ביטוי היום כל תיק נבחן בנפרד ע"י הפרקליטות כך שאין טעם בהנחיה כלשהי, הרגישות מאוד גבוהה בצורך של האנשים להתבטא לבין היכולת של הביטוי לפגוע בחברה גם ברמת הפח"ע וגם ברמה אחרת. הנתונים של סך החקירות וכתבי האישום גדלו ובתקופה המאוד קשה ורגישה הזו הם עושים זאת בצורה מקצועית ביותר וגם אם יש ביקורת הדברים מאוד עדינים ורגישים ויש לתת להם לעשות את העבודה. השיח בינינו מתקיים מדי יום על כל תיק ותיק. צריך לומר מילה טובה לפרקליטות על הנכונות והעבודה המשותפת כשהמחלוקות המקצועיות נפתרות".
 

 

עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "לא על כל עבירה יש הנחיות כתובות. מצד שני אי אפשר לקחת כל החלטה קונקרטית ולהסיק שזו מדיניות. הגיע לתקשורת מקרה מאוד קונקרטי עם מכתב ואי אפשר ללמוד מכך את המדיניות. בשיטת הפעולה, עצם זה שהדברים מגיעים לגורם מטה זה יוצר האחדה".