הנחת תפילין למה וממתי

 

תחילה מדרך הטבע נפנה לתורה ספר שמות (יג' ט) "והיה לך לאות על ידיך ולזכרון בין עינך", ספר דברים (ו' יח') "לאות על ידיכם והיו לטוטפות בין עינכם" וגם בספר דברים יא' יח אותו האיזכור, כלומר ניתן למש בסיני מפי הגבורה.

 

מעבר לזה כותב הרמב"מ על הלכות התפילין והנחת תפילין "תפילין על קלף, ומזוזה על דוקסוסטוס שהוא מים עור מעובד, וספר תורה על גוויל הלכה למשה מסיני, וזה מעניין עד כמה חשובה ההקפדה רק משום שכך נמסר כהלכה למשה מסיני, קשר של תפילין ורצועות שחורות ותפילין מרובעות הלכה למשה מסיני, נכרות בשערן ונתפרות בגידין הלכה למשה מסיני, כל זה הקדמת הרמב"מ לפרוש המשניות, מה טעם המצווה הזו, על פי הכוזרי זהו אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לאלוהות, לייחוד השם וזכר ליציאת מצרים, ולמה על הראש מקום המחשבה, ולמה על היד כנגד הלב שהוא מקור הכוחות.

 

הרמב"מ מייחס להנחת התפילין השפעה רבה על התנהגות האדם וכך הוא כותב "קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של האדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלה מפנה ליבו ודברו באמת וצדק".

 

האדם מטבעו שהוא בעל נפש ושכל ונמשך אחר תאוות ויצרים וצריך תזכורת ושומרים על מנת לזכור שיש לו נשמה וצלם, ולסבר את האוזן, תפילין של יד שנחדל מעושק ידינו ותפילין של ראש שלא נתור אחר עיננו ומחשבותינו.

 

על פי המהר"ל מפרג, התפילין הם חפץ קדוש שבאמצעותו דבק האדם בקב"ה, התפילין מונחים כנגד הלב והמוח ומזרימים אנרגיית חיים, התפילין קושרים בין הקדושה לבין היופי, ועל פי הרב קוק, התפילין הם כסוללה חשמלית ומפיחים רוחניות באדם.

 

במקורותינו נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו אזכור לתפילין, אזכור נוסף נמצאו במגילות שנמצאו בקומראן שליד ים המלח ולזה מצטרף האזכור למרד הגדול נגד הרומאים משנת 66 לספירה, נמצא גם שבימים עברו היו פלגים וכתות שהתייחסו אחרת לתפילין המחנה המשותף הוא שלכולם החשיבות היתה ברורה.

 

מצוות הנחת תפילין ומזוזה לא מוזכרת במקרא פרט לאזכורה בתורה ויחד עם זה חז"ל התייחסו בחומרה למי שלא הניח תפילין, ידועה האמירה שלהם "איזהו עם הארץ, כל שאינו מניח תפילין".

 

בתקופת בית שני נהגו להלך עם תפילין כל היום ולכל מקום, כך למשל רבן יוחנן בן זכאי תלמידו של הילל הזקן, ואלישע בעל כנפיים, ולמה קראו לו כך? מסופר שבתקופת גזרות השמד של אדריאנוס נקבע שמי שייצא עם תפילין יוצא להורג, אלישע היה מניח תפילין ויוצא לשוק, רץ אחריו חייל רומאי וכשתפס אותו שאל מה יש בידו, אמר אלישע כנפי יונה, ולהפתעת החייל הרומאי באמת ראה כנפי יונה וזה היה נס גדול, ורבי עקיבא שהיה בן  דור שלישי של תנאים ומתומכי המרד הגדול וגם אחד מעשרת הרוגי מלכות, ועוד מסופר שבר כוכבא ולוחמיו יצאו למלחמה כשהם עטורים בתפילין, חיבור הילכתי ניתן למצוא מתקופת הגאונים בה נמצא את הדרך לשימוש בתפילין כפי שזה היום.

 

 

בתוך התפילין נמצא ארבע פרשיות

והיה כי יביאך

קדש

שמע

והיה אם שמוע

 

על פי דעת האמת (ברכות ו' א') מנין שהקב"ה מניח תפילין, שנאמר "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו" ו"מי כמוך כעמך ישראל גו אחד בארץ" כי מי גוי גדול "אשריך ישראל" כל הכתובים האלה כתובים בזרוע אחד כך רש"י.

 

אלוהים שאין לו גוף ודמות, הרי לפנינו גמרא ברורה ומפורשת אותה חז"ל מקבלים כמובן מאליו, הנחת תפילין ע"י הקב"ה וקובעים איזו פרשיה כתובה בכל תא ותא בתפילין אשר על ידו של אלוהים, וגם הראשונים אינם משיגים על זה כלל.

 

בימינו עניין הנחת תפילין מעניין יותר ויותר אנשים, רובם צעירים, איכשהו נמשכים לכוח המופלא שהתפילין מעניקים

 

בלה אשור מטפלת רב תחומית וסופרת ניתן ליצור קשר  050-7201752 ולבקר באתר קישור