הפרטת שבע חברות ממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות

 

בתום השלמת ההליך צפויות החברות המנהלות כספים בגובה של כ-9 מיליארד ₪, לעבור לידי ההסתדרות אשר מחזיקה כיום 50% מהבעלות עליהן. עשרות חברות דומות כבר מוחזקות כיום באופן מלא בידי ההסתדרות. מוקדם יותר אישרה הוועדה בקשת 11 סיעות בכנסת להארכת מועדים להגשת דוחותיהן הכספיים.

 

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הצעת בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 59 ב (ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשלה- 1975 , לדרך הפרטת 7 חברות ממשלתיות המנהלות קרנות השתלמות.
 

 

האמור הוא בחברות הממשלתיות הבאות: החברה לניהול קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, החברה לניהול קרן השתלמות לעובדי המדינה, החברה לניהול קרן השתלמות להנדסאים וטכנאים, החברה לניהול קרן השתלמות לביוכימאים ומיקרוביולוגים, החברה לניהול קרן השתלמות למשפטנים, ק.ל.ע. חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים, וק.ה.ר קרן השתלמות לרוקחים.
 

 

החברות מנהלות קרנות השתלמות ענפיות והן חברות ללא מטרות רווח ומוחזקות כיום בחלקים שווים של מדינת ישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה. בתום ההליך תחזיק ההסתדרות בחברות באופן מלא.
 

 

סך היקף הנכסים אותן מנהלות החברות עומד על קרוב ל-9 מיליארד ₪, ומספר העמיתים הכולל בקרנות ההשתלמות הינו כ- 98 אלף, כאשר עיקר פעילות החברות וניהול ההשקעות שלהן נעשה במיקור חוץ וסך הכל מועסקים בחברות כ-30 עובדים.
 

 

במהלך הדיון השיבו נציגי רשות שוק ההון לשאלות חברי הוועדה, כי המדינה משמשת כרגולטור של החברות, באמצעות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, מצב המייתר את הצורך בהחזרת המדינה בחברות, וכי לא נדרשת מערובות מצד המדינה, כאשר גם כיום היא מועטה.
 

 

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לעניין מעמד ההגנה על כספי החוסכים נוכח השינוי, ציינו בהסתדרות כי הרשות מנהלת עשרות חברות באופן דומה, כאשר כלל החברות הינן ללא מטרות רווח, וכי ההסתדרות לא רואה בהן נכס אלא רק כשירות לציבור השכירים, וכי העמיתים בד"כ הינם גם חברי הסתדרות, וכי לא צפוי שינוי בהתנהלות במסגרת שינוי הבעלות.
 

 

לשאלת חברי הכנסת, צוין מצד רשות שוק ההון כי החברות הוצעו במכרז, אך נוכח היותם מוסד ללא קרנות רווח לא הייתה התעניינות לרכישתם.
 

 

חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שתקנות רלוונטיות שאמורות להיות מקודמות לצד המכירה טרם אושרו, וברשות שוק ההון השיבו כי ישנו מנגנון חלופי בדמות הוראות שעוגנו, הנותנות מענה מלא, והוועדה דרשה כי בתוך חודשיים יבואו התקנות לאישור.
מוקדם יותר אישרה הוועדה הצעת הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות.


בהתאם לסעיפים החוק למימון מפלגות, על נציגי הסיעות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהן לתקופה השוטפת שמתחילה ב- 1.1.24 ומסתיימת ב- 31.12.24 - לא יאוחר מ- 1 במאי 2025.

 

למבקר  המדינה הוגשו בקשות של 11 סיעות בכנסת לקבלת ארכה להגשת דוחותיהן הכספיים לתקופה האמורה, עד ל- 26 באוקטובר 2025. בנימוקיהן ציינו הסיעות כי לא יהיה בידיהן למסור את דוחותיהן למשרדי במועד הקבוע בחוק, בין היתר, בשל עיסוקם כעת של אנשי הכספים של הסיעות בהשלמות אשר נדרשות בביקורת שנערכת על חשבונותיהן בבחירות לשלטון המקומי וזאת בצל התמשכות מלחמת חרבות ברזל והקשיים הנובעים מכך וכן עקב חופשות מרוכזות של עובדיהן בתקופת החגים.
 

 

בתשובת מבקר המדינה צוין כי ניתן לקבל את בקשת הסיעות לדחות את הגשת החשבונות של כלל הסיעות לתקופה השוטפת שמתחילה ב- 1.1.24 ומסתיימת ב- 31.12.24 עד ליום 26 באוקטובר 2025, כאשר בהתאמה הדוח עם תוצאות הביקורת יוגש ליו"ר הכנסת עד ליום 26 במרץ 2026.