חיפוש משטרתי מיידי ללא צו

בדיונים שעסקו בהצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי, הוחלט להאריך את הוראת השעה לחיפוש ללא צו בשנה נוספת. ההוראה תתמקד בתפיסת מצלמות ותיעוד בפשעים חמורים./ יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל:" אם בכל חיפוש כזה חסכנו חייו של אדם אחד או מנענו רצח אחד אזי החוק הזה נחוץ וחשוב. הוא מאפשר להיכנס, לקחת את המצלמה לזהות, למנוע ולפענח פשעים."

 

הוועדה לביטחון לאומי אישרה את הוראת השעה המאפשרת חיפוש שלא על פי צו במסגרת הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא לפי צו חיפוש), התשפ"ו-2026, עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ז (30 ביוני 2027) לקריאה שנייה ושלישית.

 

ההוראה המעודכנת כוללת עילה אחת לביצוע חיפוש ללא צו: כאשר מתעורר חשד סביר שיש בבית או במקום תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראייה לביצוע פשע חמור. פשע חמור הוגדר כעבירה שדינה מאסר 10 שנים או יותר, או עבירות סחיטה באיומים וגביית דמי חסות.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, הדגיש כי המציאות הפלילית לא ממתינה ולא מותירה זמן. "אין ספק בנחיצותו של החוק. השימוש בו במהלך התקופה בה הוא קיים, היה מידתי ויעיל".

 

בדיוני הוועדה נציגת משרד המשפטים, עו"ד מירב ויזן, הסבירה כי הבקשה כעת להאריך בשנה נוספת כדי לאפשר לכנסת להמשיך לבחון את יעילות ההסדר. לדבריה, הוראת השעה תתמקד בתפיסת מצלמות ותיעוד בפשעים חמורים. ובמסגרת הבחינה הממשלתית שנעשתה בהוראת השעה, נמצא כי העילה הראשונה הנוגעת לתפיסת נשק, קיימת בחקיקה.

 

נציגי פרקליטות המדינה והמשטרה הציגו נתונים על השימוש בהוראה. עו"ד ד"ר מוחמד סראחנה, מהפרקליטות מסר כי מתוך 229 מקרים שבהם בוצע חיפוש ונתפסו מצלמות, 131 עברו לפרקליטות ומתוכם הוגשו 36 כתבי אישום. הוא הוסיף כי ב-24 מתוך התיקים הללו אנחנו מסתמכים על מצלמות האבטחה, ביניהם 5 תיקי רצח.

 

רפ"ק שחר יערי, ממשטרת ישראל, הציגה נתונים המעידים על עלייה מתמדת בשימוש בהוראה, כאשר בשנה הראשונה ( 2023) ניתנו 50 אישורים ונתפסו 39 מצלמות. בשנה שלאחר מכן כבר ניתנו 90 אישורים ונתפסו 53 מצלמות, ובשנה האחרונה היו 330 אישורים ומתוכם 120 מצלמות נתפסו.

 

לדבריה, עדיין מדובר בכמות שהיא מצומצמת המלמדת על הפעלת הכלי באופן מידתי ובשיקול דעת. "אני חושבת שאם אנחנו מצליחים לפענח אפילו אירוע רצח אחד, יש כבר הצדקה לתת את הכלי הזה למשטרת ישראל".

 

נצ"מ גלעד בהט, סיפר על חשיבות ההוראה מעבר לנתונים בכך שהמסר הוא שאותם אנשים נורמטיביים לא צריכים להיות בדילמה אם לשתף פעולה עם המשטרה או לא, כי המשטרה נכנסת בכל מקרה כשיש ראייה שיכולה לתרום לפענוח העבירה החמורה.

 

ח"כ עאידה תומא סלימאן, הביעה חשש כי "ארגוני הפשיעה הם הקובעים את הקצב של החקיקה בגלל הפשעים הנוראיים שהם מבצעים. קשה לשמור על האיזון בין הרצון האמיתי למגר את הפשיעה לבין שמירה על זכויות אזרח והפרט כאשר הפשיעה משתוללת ויש יותר ויותר ויתורים שנעשים בדרך.

 

עו"ד ישי שרון, נציג הסנגוריה הציבורית: "בשנה האחרונה יש עלייה במספר החיפושים וירידה בחיפושים המניבים, דבר המעורר חשש לשימוש מופרז בסמכות הזו, המופעלת נגד אנשים נורמטיביים אף יותר בניגוד לעילת חיפוש בנשק".

 

נציגת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דבי גילד חיו, הוסיפה, כי ההוראה כשלעצמה פוגעת במגוון זכויות: בפרטיות, בשוויון. "הנתונים מלמדים שמצד אחד יש זינוק בשימוש בסמכות החיפוש ללא צו, אבל ירידה חדה בכמות תפיסת מצלמות כאשר אחוז כתבי האישום שהוגשו הוא נמוך".

 

לאחר דחיית הסתייגויות להצעה אישרה הוועדה את הארכת הוראת השעה לקריאה שנייה ושלישית והיא תועבר למליאת הכנסת.