מוזנה אל אטרש בשיחה בלעדית לפורטל הכרמל והצפון

מאחורי הדלתיים הסגורות בדמשק: המסר הדרוזי שהגיע עד מקרון – מוזנה אל־אטרש מציגה את דרום סוריה כגורם מפתח בעתיד האזור

 

פגישה מצומצמת במלון פור סיזנס בדמשק, ללא תקשורת וללא מלווים חיצוניים, הפכה לפי עדותה של מוזנה אל־אטרש לשיחה אסטרטגית על זהותה של סוריה החדשה. במרכז הדברים: מעמד הדרוזים, אירועי יולי 2025, היחסים עם ישראל, מורשת סולטאן באשא אל־אטרש והדרישה להכרה בתפקידם של הדרוזים בעיצוב העתיד המדיני של דרום סוריה.

 

על פי מידע שנמסר ישירות ממוזנה אל־אטרש, הפגישה בין נשיא צרפת עמנואל מקרון לבין נציגי החברה הסורית התקיימה במתכונת יוצאת דופן ושונה מהמפגשים הדיפלומטיים הרגילים.

 

המפגש נערך במלון פור סיזנס בדמשק, לאחר שהשגרירות הצרפתית בסוריה הזמינה מספר מצומצם של נציגים מהחברה הסורית, במטרה לאפשר לנשיא צרפת לשמוע קולות שונים מתוך המציאות הסורית החדשה.

 

לדברי אל־אטרש, השתתפו בפגישה כשמונה מוזמנים בלבד, בהם נציגים מהקהילה העלווית, הנוצרית, הכורדית והמוסלמית הסונית, לצד נציגת הקהילה הדרוזית – מוזנה אל־אטרש, הפועלת למען הקהילה הדרוזית ומשמשת כמתאמת הפוליטית של משרד השליח המיוחד של האו"ם לסוריה באזור הדרומי.

 

לדבריה, עם תחילת המפגש ביקש הנשיא מקרון מהתקשורת ומהנוכחים שאינם חלק מהשיחה לצאת מהאולם. השיחה התקיימה בדלתיים סגורות בנוכחות המוזמנים בלבד, אנשי השגרירות הצרפתית ועוזריו הקרובים של הנשיא, מתוך רצון לאפשר שיח ישיר ופתוח ללא מצלמות וללא מסרים מוכנים מראש.

 

"הדרוזים הם חלק מהאבות המייסדים של סוריה"

לדברי אל־אטרש, אחד המסרים המרכזיים שהעבירה למקרון היה הצורך לשנות את האופן שבו העולם מסתכל על הדרוזים בסוריה.

לדבריה, הדרוזים אינם קבוצה שולית או מיעוט שיש להתייחס אליו רק בהקשר של משברים, אלא אחד העמים והכוחות ההיסטוריים שעיצבו את סוריה.

במהלך השיחה היא הזכירה את דמותו של סולטאן באשא אל־אטרש, מנהיג המרד הסורי הגדול נגד השלטון הצרפתי, והדגישה כי ההיסטוריה הסורית קשורה באופן עמוק לתרומתם של הדרוזים למאבק לעצמאות המדינה.

לדבריה, המסר שהעבירה למקרון היה כי אותה קהילה שבעבר הובילה מאבק היסטורי נגד הצרפתים היא כיום קהילה המבקשת הכרה, ביטחון ומקום מרכזי בעיצוב עתידה של סוריה.

 

עמדה תקיפה: הדרוזים ככוח מדיני וביטחוני

לפי עדותה, אל־אטרש הציגה בפני מקרון תפיסה שלפיה הדרוזים בדרום סוריה הם גורם משמעותי מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית.

 

היא הסבירה כי הקהילה מחזיקה ביכולת ארגון מקומית, בהנהגה אזרחית ובכוח השפעה אזורי, ולכן אי אפשר לעצב את עתיד דרום סוריה בלי לקחת אותה בחשבון.

לדבריה, היא אף הזכירה בפני מקרון את העובדה שהדרוזים היו בין הכוחות שעמדו מול הצרפתים בתקופת המנדט, והעבירה מסר חד כי מדובר בקהילה בעלת היסטוריה של עמידה ועצמאות.

 

האירועים ביולי 2025 והמסר למערב

לדברי אל־אטרש, היא הקדישה חלק משמעותי מהשיחה לתיאור האירועים הקשים שעברו הדרוזים ביולי 2025.

היא הציגה בפני מקרון, לפי דבריה, תמונה רחבה של מה שהתרחש בפועל מבחינת הקהילה: הפגיעה באזרחים, האיום הביטחוני, המשבר ההומניטרי וההשפעה על חיי היום־יום.

היא הסבירה כי מעבר לשאלת הביטחון קיימת גם שאלה של עתיד אזרחי: בתי החולים, מערכת החינוך, הסטודנטים, הכלכלה המקומית והיכולת של האוכלוסייה להמשיך לחיות באזור יציב ובטוח.

 

המסר החריג על ישראל

אחד הרגעים המשמעותיים ביותר, לפי עדותה של אל־אטרש, היה כאשר דיברה בפני מקרון על ישראל.

לדבריה, היא אמרה לנשיא צרפת כי מבחינתה ישראל הייתה המדינה היחידה שסייעה לדרוזים והגנה עליהם בתקופה הקשה שעברה הקהילה.

היא הסבירה כי היחס של הדרוזים לישראל אינו נובע מבגידה או משינוי זהות, אלא מהכרה במי שלדבריה עמד לצדם בשעת סכנה.

 

לדבריה, היא אמרה למקרון:

"אנחנו לא בוגדים למען ישראל, אנחנו אומרים תודה וכורתים ברית עם מי שהגן עלינו מהטרור האסלאמי."

לדברי אל־אטרש, המסר היה כי בריתות נוצרות מתוך מציאות, מתוך הגנה על בני אדם ומתוך אחריות כלפי מי שסייע בזמן משבר.

 

חכמת אל־הג'רי והחזון לשקט בדרום סוריה

עוד סיפרה אל־אטרש כי מקרון שאל אותה על עמדתו של השייח' חכמת אל־הג'רי.

לדבריה, היא השיבה כי מדובר במנהיג המבקש בראש ובראשונה שקט, ביטחון ושלווה לעמו.

לדבריה, היא הציגה בפני מקרון את העמדה שלפיה הדרוזים אינם מחפשים מלחמות או עימותים, אלא רוצים להבטיח את ביטחונם ואת עתיד ילדיהם.

 

רגע של מתח: פיצוצים והעברה למקלט

לדברי אל־אטרש, במהלך הפגישה נשמעו פיצוצים באזור המלון, ובעקבותיהם הועברו המשתתפים למרחב מוגן.

לדבריה, האירוע המחיש לנוכחים כי גם כאשר מתקיימים דיונים מדיניים ברמה הגבוהה ביותר, המציאות הביטחונית בסוריה עדיין שברירית.

 

העימות על הקול הדרוזי בחדר

לדברי אל־אטרש, במהלך הדיון אחד המשתתפים, נציג מוסלמי בשם מרואן, ניסה להציג את עמדת הדרוזים.

אולם היא ביקשה להציג בעצמה את תמונת המצב מנקודת מבטה.

לדבריה, לאחר הצגת הדברים היא זכתה להערכה מצד אנשי השגרירות הצרפתית ומצד הנשיא מקרון, אשר לדבריה התרשם מהישירות, מהידע ומהיכולת שלה להסביר את המציאות בדרום סוריה.

 

המשמעות המדינית: האם נולד ערוץ חדש מול הדרוזים?

אם אכן הדברים שהציגה אל־אטרש משקפים את רוח השיחה, הרי שהמשמעות הרחבה יותר היא ניסיון להציב את הדרוזים כשחקן מדיני ולא רק כקהילה הזקוקה להגנה.

המסר שהועבר, לפי עדותה, הוא כי כל ניסיון לבנות "סוריה חדשה" חייב להביא בחשבון את הדרום, את הקהילות המקומיות ואת הכוחות ההיסטוריים שפעלו באזור.

מבחינת צרפת, עצם קיום מפגש מסוג זה משקף רצון להקשיב למגוון קולות בתוך החברה הסורית.

 

השאלה הגדולה שנותרה היא האם ההקשבה תהפוך בעתיד למדיניות מעשית.

עבור מוזנה אל־אטרש, המסר המרכזי ברור: הדרוזים אינם מבקשים להיות צד בעימותים של האזור, אלא להיות גורם מוכר ומשפיע בעיצוב עתידה של סוריה – תוך שמירה על ביטחונם, זהותם וקשריהם עם כל מי שפעל להגנתם.