לא ערוכים להתמודד עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי
תמונת מצב עגומה בזירה הדיגיטלית, לפי דוחות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ישראל מתקשה גם בטיפול וגם בזיהוי של ניסיונות השפעה זרים ברשת. כמו כן, אין כיום מנגנון מסודר שיאפשר לציבור או לארגוני חברה אזרחית לדווח לרשויות על חשד לניסיונות השפעה זרה.
המבקר אנגלמן על השפעה זרה ברשתות החברתיות: "איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי - מדאיג. גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי. מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. זאת למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר.
האיום מתחדד לקראת בחירות 2026. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות. כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי.
אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גיבש מערך הסייבר הלאומי תוכנית פעולה בין-משרדית להתמודדות עם השפעה זרה והגיש אותה לראש הממשלה בספטמבר 2024, אך עד אמצע 2025 התוכנית כלל לא נבחנה. רק לאחר פניית משרד מבקר המדינה הועברה התוכנית לבחינת המטה לביטחון לאומי, ובינתיים לא אושרו התקציבים הדרושים ליישומה.
הדוח מציין את נחיצות הטיפול בנושא לקראת הבחירות הקרבות לכנסת, ומזהיר מערעור אמון הציבור במוסדות המדינה.
