פרשת השבוע ואתחנן

בפרשתנו מוצגים תחומים עיקרים של היהדות: איסור עבודה זרה, יחידות הבורא, אהבת ה' ויראתו, אירוע מתן תורה ,עשרת הדיברות ומשה רבנו משחזר את המאורעות שהעם עבר במדבר.

 

משה מצווה את בני ישראל לעבוד את האלוקים:"בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך", ללמד זאת לבניהם, לקשור זאת על זרועותיהם ועל ראשיהם (בתפילין) ולקבוע זאת על פתח בתיהם (מזוזות) ולהעביר את סיפורי ניסי יציאת מצרים לדור הבא.

 

נקודות  התייחסותי מהפרשה

 

יצויין, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה.

 

בפרשתנו, כשמשה חוזר וקורא באוזני העם את עשרת הדיברות בהתייחס לדיברה החמישית-  כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיך". אדגיש ,כי, המכבד את הוריו, בנוסף  על צורך האיש הנפשי ;ניזכר כי  תקוותו/ינו היא "שיאריכון ימיך",/יו;  כאשר יגיעו ההורים.

 

לגיל  השיבה,אז בדרך כלל, יזדקקו לעזרת ילדיהם.   אי לכך יש להראות להם דוגמא לכיבוד הורים, במסירות, היות והתנהגותם , תהיה דוגמה  להתנהלות ילדיו  איתו....מי שמשקיע/ה בבניו ובנותיו זוכה וקוצר את פירות חייו וערכיו בחייהם של ילדיו וילדיהם אחריהם.

 

משה הציג לעם את הפסוק  התמציתי שסביבו העם  אמור להתאחד: בגישה שיש להעביר לאנשים מסר קצר, שווה לכל נפש.בנאמר: "שמע ישראל ה'  אלוהינו ה'  אחד "וזה למעשה מהווה את   "התקציר" נגד  'עבודה  זרה '.

 

בעשרת הדיברות נאמר "זכור את יום השבת לקדשו" לעומת  הגירסה של משה  בערבות מואב, שנאמר " שמור  את יום השבת לקדשו" את שינוי הגרסאות מבהירים על ידי השינוי במעבר מהעבר לעתיד.

 

זכור מתייחס לעבר, שמור מכוון לעתיד. הזכירה היא  חובתו של הדור הראשון - דור המדבר, לעומת שמור היא חובת הדורות הבאים.

 

יש משתדלים לא להפריד בין הזכור לשמור  במזמורים של שבת: כששרים "זכור ושמור בדיבור   אחד, השמיענו אל המיוחד".

 

 

בפרשתנו  נאמר "ונשמרתם מאד  לנפשותיכם" נשאלת השאלה  מדוע  לא נאמר "ושמרתם את  נפשותיכם", מדוע נאמר "ונשמרתם", יובהר  שכל זאת  בכדי  ללמדנו שהכוונה  "ונשמרתם מאד"- תשתדלו  לשמור  על בריאות  הגוף  שלכם  ולנפשותיכם" למען נפשכם ונשמתכם, היות  וחולי של הגוף,  משפיע  גם על הנפש ועלול להחלישה.