שיא של אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה

הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) קיימה דיון בנושא מעקב אחר יישום החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג-2023 - דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חה"כ מירב בן ארי, נאור שירי, גלעד קריב, משה סעדה, עאידה תומא סלימאן.     

באוגוסט 2024 נכנס לתוקפו תיקון מס' 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א –1991, כהוראת שעה לשלוש שנים. תיקון זה מסמיך את בית המשפט להורות, במקרים מתאימים, על החלת פיקוח טכנולוגי כתנאי נוסף בצו הגנה, כאשר קיימת רמת מסוכנות גבוהה או חשש ממשי להפרת הצו. הפיקוח הטכנולוגי מתבצע באמצעות התקן המותקן על רגלו של המפוקח ומכשיר ייעודי הנמסר לאדם המוגן, המאפשרים למדוד את המרחק ביניהם בזמן אמת.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פנה לגופים הרלוונטיים בבקשה לקבלת מידע ונתונים על היקף יישום תיקון 19 בשנה הראשונה מאז שנכנס לתוקף. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, בין אוגוסט 2024 ליולי 2025 הוגשו 9,814 בקשות לצווי הגנה, מתוכן 143 (1.5%) כללו בקשה להחלת פיקוח טכנולוגי. לפי נתוני משרד הרווחה, בין אוגוסט 2024 ליולי 2025 התקבלו בסך הכל 75 בקשות להערכת מסוכנות, מתוכן בוצעו 54 הערכות (72% מכלל הבקשות).

הפער בין מספר הבקשות ומספר ההערכות שבוצעו בפועל נובע מכך שחלק מהבקשות בוטלו על ידי בתי המשפט בעקבות חוסר היתכנות טכנולוגית, חזרת המבקשת מהבקשה, מעצר המפוקח או החלטת שופט. מתוך 54 הערכות מסוכנות שבוצעו, ב- 25 מקרים הוחלט על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, ומתוכם במקרה אחד הצו בוטל עקב הפרתו על ידי המפוקח, אשר נעצר.

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אנחנו שוברים השנה שיא של אלימות נגד נשים ואלימות בתוך המשפחה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו רואים עלייה ברצח נשים למרות כל תהליכי החקיקה שנועדו למנוע את המצב הזה. לא יכול להיות שמעצמת הייטק לא יכולה להגן על נשים בתוך ביתן. אנחנו רוצים לראות שימוש מאסיבי בכלי של איזוק אלקטרוני שיכול למנוע את הרצח של האישה הבאה".

ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "יש נתק בין החקיקה לבין המציאות בשטח. הפיקוח האלקטרוני מאפשר למי שמקבלת הגנה לחיות את חייה ללא פחד וצריך לראות מספרים גבוהים יותר של איזוק אלקטרוני. המטרה שלי זה להקל על הבירוקרטיה ואם צריך לתקן את החוק או את הוראת השעה אז אנחנו נעשה את זה".

גונדר משנה נועה בין, מפקדת יחידת משגב במשטרת ישראל: "כל ארגוני הנשים, המקלטים ובתי המשפט לענייני משפחה מכירים אותנו ממהלך הפעילות שלנו לקידום האיזוק האלקטרוני. הטופס לבקשה לצו הגנה בפיקוח טכנולוגי הוא לא מספיק נגיש. הצעד של הוצאת צו הגנה הוא קשה מאוד עבור הנשים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברובד נוסף של פיקוח טכנולוגי באמצעות צמיד שנמצא על הרגל של המפוקח. 26 בקשות לפיקוח טכנולוגי אושרו וזה נראה לנו נתון טוב ביחס לכמות שהתקבלה. החוק הזה באמת מציל חיים והמוגנות מבקשות מאיתנו להציף את החשיבות שלו לוועדה החשובה הזאת".

רב כלאי ליאורה נהון, הייעוץ המשפטי במשטרת ישראל: "אנחנו פועלים על מנת להציף לשופטים את האפשרות שיש להם לדרוש את הוצאת הפיקוח האלקטרוני במקרים בהם הוא רואה לנכון".

אמיר בלכר, משטרת ישראל: "טווח ההפרה שאנחנו במשטרת ישראל ממליצים עליו הוא 10 ק"מ בין מפוקח למפוקחת. בחלק מהמקרים שבהם בית המשפט לא קיבל את הבקשות לאיזוק טכנולוגי, זה קרה בעקבות משיכה של הבקשה מצד המבקשת. במקרים אחרים נדרש פתרון אחר ובית המשפט מבקש לבחון זאת".

סאיד תלי, משרד הרווחה: "אנחנו מדברים על השנה הראשונה מאז תוקן החוק ואני מניח שככל שהזמן יחלוף אנחנו נראה יותר דרישות לפיקוח אלקטרוני. אנחנו מסבירים על החוק לכל ארגוני ועמותות הנשים". הילה בוסקילה, הנהלת בתי המשפט: "אנחנו עורכים הכשרות והדרכות למזכירות של כל בתי המשפט הרלוונטיים לגבי הפיקוח האלקטרוני. במקרים המתאימים בתי המשפט מציעים למתלוננות לבקש צו הגנה בפיקוח טכנולוגי".

לילי בן עמי מנכ"לית פורום מיכל סלה: "יש עלייה של 150% ברציחת נשים בתקופת המלחמה ועלייה של 300% ברצח ילדים בתקופה זאת. המוקד שאנחנו מפעילים הוא המוקד מספר 1 בקבלת תלונות על אלימות בתוך המשפחה ויש לנו עלייה של 100% במספר הפניות אלינו. אם שופטים יציעו באופן יזום למתלוננות את האפשרות של פיקוח טכנולוגיה אנחנו נראה עלייה בשימוש בכלי הזה. יש לנו תוכנית להגנה על נשים, באמצעות חברת שמירה פרטית, ובכל חודש מטרפות אליה עוד 25 נשים חדשות. אותן נשים שהצטרפו לתוכנית מקבלת לחצן מצוקה ואם הן מרגישות מאוימות הן לוחצות עליו ובתוך מספר דקות חברת השמירה מגיעה אליה. השנה היו שתי נשים שנרצחו בזמן שהיה להן צו הגנה מפני הרוצח. צריך לפתור את הבעיה לעומק".

עו"ד גלי עציון, נעמ"ת: "פרסום פרסום ועוד פרסום – זה הדבר היחיד שיאפשר לנו לראות עלייה בפיקוח אלקטרוני במקרים של אלימות במשפחה. צריך לראות קמפיינים ציבוריים בהובלה של משרדי ממשלה שיעודדו בקשות של מתלוננות לשימוש באיזוק אלקטרוני. יש 700 תלונות על הפרדת צווי הרחקה ושימוש באמצעים טכנולוגיים יכולים לצמצם את זה. בנוסף, צריך לבצע צעדים לתיקון החקיקה כך שהוא יקל על הצעדים הבירוקרטיים".

ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, סיכם את הדיון: "לפני שנה נכנס לתוקף התיקון לחוק וזה זמן מצוין לבחון את התוצאות שלו בשטח. המספרים מאפשרים לנו להבין שיש בעיה בשטח וצריך להבין את שורשה ולטפל בה בהתאם. צריך לתת מענה להרחבת הפרסום בקרב כלל הציבור. אנחנו לא חייבים למדוד את זמן התגובה למניעה של האירוע, אלא בראש הראשונה להגיע לכל מתלוננת. אבקש מלשכת עורכי הדין להציף את הנושא של האיזוק האלקטרוני לכל עו"ד לדיני משפחה".