מה הציבור בעוספיה צריך לדעת על פרשת החלפת הקרקעות?

המועצה המקומית הכחישה את הדברים בתחילה, אך בהמשך שינתה את עמדתה וכיום תומכת במהלך. עו"ד כמאל זכי כמאל עושה סדר בפרשה ומציג את הדברים שכל אזרח בעוספיה צריך להכיר.

 

עו"ד כמאל זכי כמאל:"מדיניות שגויה בהתנהלות החלפת קרקעות בעוספיה, זה היה צריך להיות שקוף מול הציבור ונבחרי הציבור וועדות התכנון".

 

כבר בתחילת חודש יולי חשף אנס מנסור פרטים חשובים בתוכנית שלו בערוץ אלתוואסול, על מהלך של ניהול משא ומתן להחלפת קרקעות בין אזרח מעוספיה למקרקעי ישראל, שמדובר על שטחים רחבים של אדמות מדינה, בשטח השיפוט של עוספיה, בגוש 17159, חלקה 23 שכוללת 72.6 דונם, וגוש 17133 חלקה 43 שכוללת 188 דונם. ועוד מציינים בהצעה שמדובר בהחלפה לטובת חלקות לחיילים משוחררים.

 

עו"ד כמאל זיכי כמאל:"הדרך שבה מחליפים אדמות מדינה בתוך היישוב עם אדמות בבעלות פרטית מחוץ ליישוב היא לא דבר חדש. הדבר הזה היה קיים כל השנים, ובוצעו הרבה החלפות לאורך השנים. המדיניות של רשות מקרקעי ישראל כיום מטילה יותר הגבלות בעניין הזה, והיא הרבה יותר נוקשה ממה שהיה בעבר. המדיניות הזאת הייתה שגויה, גם תכנונית וגם קניינית".

 

"האדמה בתוך היישוב שווה הרבה יותר מהאדמה מחוץ לתחומיו של היישוב. הדבר הזה גרם לכך שהתושבים במגזר שלנו, בעיקר הדרוזי, איבדו הרבה קרקע, תמורת שטח קרקע קטן מאוד בתוך היישובים. הדבר הזה גרם למספר בעיות קשות מאוד, שעד היום התושבים שלנו לא נחלצו מהן".

 

 

עו"ד כמאל:"יש מחסור בבעלות בקרקע של התושבים. היה אדם שהיה לו, נגיד, 100 דונם מחוץ לכפר, ובשביל לקבל כמה דונמים לבנייה הוא היה מאבד את ה-100 דונם האלה. היו הרבה מקרים כאלה, המדיניות הזו גרמה לכך שאין מספיק אדמות מדינה בתוך היישובים שיכולות לשמש לצורכי ציבור".

 

"הבעיה כאן היא מה עמדת המועצה לגבי הסיפור הזה? על פי מה שנראה במסמכים שהוצגו בפניי, המועצה תמכה בזה, ויש בזה מספר בעיות. הבעיה הראשונה היא עניין השקיפות. הדבר הזה לא נעשה אחרי דיון מוסדר עם גורמי מקצוע, עם שיתוף הציבור, כפי שאמור להיות בענייני תכנון ובבעיות של קרקעות היישוב. מדובר כאן בשטח עצום של קרקע, כמעט 200 דונם".

 

"200 דונם של שטחי ציבור אפשר לעשות בהם פרויקטים עצומים לכפר. זה לא שטח זניח בכלל. הדבר הזה היה צריך לעבור מספר שלבים: ברמה המקצועית, דיון עם גורמי מקצוע, אחר כך שיתוף הציבור, החלטה של מליאת המועצה. מליאת המועצה הייתה צריכה להתייחס לעניין הזה, וגם גופים תכנוניים".

 

"הדבר הזה היה צריך לעבור מספר שלבים שלא עברו אותם, שלבים תכנוניים, מקצועיים, משפטיים וגם שיתוף הציבור".

 

"עניין נוסף וחשוב בהקשר הזה שצריך לשים אליו לב הוא עניין השוויון בין התושבים. כיוון שכאן אתה עושה כאילו המועצה הטיבה עם חלק מהתושבים על חשבון תושבים אחרים, ואולי גם עם תושבים מחוץ לכפר. הדבר הזה פוגע בשוויון".

 

"לכן, הדבר הנכון מבחינה של צדק, מבחינה של תכנון ובנייה ומבחינה משפטית, להפקיע את האדמות האלה, לעשות תוכניות שבכוחן ניתן להפקיע את האדמות האלה לצורכי ציבור. בדאלית אל כרמל וביישובים אחרים הפקיעו אדמות שבבעלות המדינה לטובת הציבור בתוך הכפר. זה דבר שקרה".

 

"עניין נוסף שאפשר לעשות: היה אפשר להכניס את השטחים האלה לתוך תוכניות מתאר, ואז, באיחוד וחלוקה ובהפרשות לצורכי ציבור, השטחים האלה היו משמשים לצורכי ציבור. כך הציבור היה צריך להפריש הרבה פחות קרקעות לצורכי ציבור".

 

"אני לא יודע אם הייעוד של האדמות האלה היה מלכתחילה לחיילים משוחררים או לא. גם אם נניח שזה מיועד לחיילים משוחררים, אז אותו אזרח מעוספיה לא יכול לגעת בזה ולא יכול לנהל את זה עם המנהל. מדובר באדמות מדינה. המועצה המקומית הייתה צריכה לנקוט בהליך תכנוני מוסדר ושקוף, הציבור צריך לדעת, הליכי תכנון ובנייה במדינת ישראל זה לא סוד מדינה. יש ערכים של שוויון ושל יעילות, ויש גורמי מקצוע שצריך לקחת את דעתם בחשבון בהליך הזה".

 

"ההתנהלות כאן לא נכונה, הליכי תכנון ובנייה והליכים של ניהול קרקעות ציבור ונכסים של הציבור צריכים להתנהל באופן שקוף מול כל הציבור. הציבור צריך לדעת מה קורה עם הנכסים האלה, צריך לדעת מה קורה עם הליכי התכנון והבנייה. צריך לשתף את הציבור".

 

"בעוספיה יש מתח פוליטי סביב כל הסוגיה של תכנון ובנייה, תוכניות המתאר תקועות בעוספיה מזה שנים, עוספיה כיום אחת הדוגמאות של כשל תכנוני ביישובים שלנו.

 

המצב ביישובים שלנו במגזר הזה הוא לא מזהיר במיוחד, אבל בעוספיה המצב חריג לרעה. יש תוכניות מתאר כוללניות של הכפר שהרבה שנים לא קודמו, עדיין יש הליכים שתקועים שנים רבות, ויש מצוקה אמיתית בעוספיה. לחברי המועצה יש תפקיד חשוב בעניין הזה, לא רק לראש המועצה. הם צריכים לתת גיבוי איפה שצריך לתת גיבוי".

 

"הליכי התכנון בעוספיה צריכים להתקדם בצורה אחרת. קודם כול צריך להסדיר את מה שקיים בתוך שטח הכפר, להשלים את התוכניות המפורטות והכוללניות בתוך שטח הכפר, ואחר כך להתחיל להרחיב".

 

"הציבור, יחד עם ראש המועצה, יחד עם חברי המועצה, יחד עם גורמי המקצוע במועצה, אם זה יועצים משפטיים ואם זה מהנדס המועצה,  צריכים לשתף פעולה. החשיבה של "הכול או כלום" תכשיל את כולם. יישארו עם כלום אחד גדול עוד הרבה שנים".

 

"אנחנו מיעוט בתוך מיעוט במדינה הזאת, הדרוזי בדאליה ובעוספיה לא יכול לגור בהרבה מקומות במדינת ישראל, אבל מצד שני, אם זרים יבואו לגור אצלנו, אנחנו מקבלים אותם בסבר פנים יפות, כי זו המנטליות שלנו, אלה הערכים שלנו. אבל מצד שני, צריך להבין שיש לנו קיום שצריך לדאוג לו, הקרקע היא אבן יסוד בקיום שלנו, ואנחנו צריכים לשמור על הקיום שלנו ועל הקרקע שלנו".

 

"מי שרוצה לשמור על הצביון של המקום שלנו צריך להבין שהליכי התכנון הם הדבר ההכרחי והחשוב ביותר לקיום שלנו כאן. אם אתה רוצה להחליף אדמה מחוץ לתחום היישוב עם אדמה בתוך היישוב, צריך להבין מה הייעוד שלה. אם הייעוד שלה היה לבנייה, אז הדבר הזה חמור מאוד, כי היא מיועדת לבנייה ציבורית. אם זה היה חקלאות, אז אי אפשר להשתמש בה לצורכי בנייה".

 

"התכנון צריך להיות האינטרס של כולנו, ההצלחה של התכנון בעוספיה היא הצלחה של כל התושבים, והכישלון של התכנון הוא כישלון של כל התושבים".