אומץ דורשת הנצחת הנופלים במוסך הרכבת

בבוקר של יום ראשון, 16 ביולי 2006, בתחילת מלחמת לבנון השנייה, נפל מטח קטיושות קטלני באזור חיפה.

טיל קטיושה בודד חדר את גגו של מוסך הרכבת בחיפה והרג שמונה עובדים ששהו במקום באותה עת.

ההרוגים: אלהרר ניסים ז"ל, בן שמעון שמואל ז"ל, דמתי עשהאל ז"ל, חזן רפי שמעון ז"ל, לוי ראובן ז"ל, לפידוס דניס ז"ל, מנסורה שלומי ז"ל ופלדמן דוד ז"ל.

המכתב שנשלח ע"י תנועת אומ"ץ לשר הביטחון אהוד ברק

לכבוד
שר הביטחון
מר אהוד ברק

א.נ.,

הנדון: הנצחת שמונת הנופלים במוסך הרכבת בחיפה במלחמת לבנון השנייה

לתנועת אומ"ץ הגיעה תלונה בדבר התנהלות בלתי תקינה תוך הפליה לרעה, לכאורה, של משרד הביטחון, באי הנצחת שמונת הרוגי מוסך הרכבת חיפה, אשר נפלו במלחמת לבנון השנייה (להלן: "המלחמה"), בבית יד לבנים. בין השאר נטען:

א. רכבת ישראל היא חברה ממשלתית אשר אמונה על משאב תחבורה חיוני ועל כן בעיתות חירום עובדיה עשויים לסכן חייהם, כפי שאכן ארע עם תחילת המלחמה, ב-16 ביולי 2006, כאשר טיל שפגע ישירות במוסך הרכבת בחיפה, קטל את שמונת העובדים, אשר חויבו להתייצב לעבודה למרות הסכנה הכרוכה בכך.

ב. שמונת הנופלים הינם הרוגי מלחמה  ולראייה, המלחמה מכונה באופן רשמי "מלחמת לבנון השנייה".

ג. השמונה היו עובדי מדינה שהוכרחו להתייצב לעבודה במוסך הרכבת (משאב מדינה חיוני) חרף מתקפת הטילים.

לעניין ההפליה ואי השוויון בהנצחת הנופלים נטען:

ד. בעבר היו תקדימים להנצחת אזרחים ועובדי מדינה ביד לבנים. לדוגמה: עליזה שגריר, זכרה לברכה, שנרצחה בפיגוע מחבלים בפריס ב1980. שלמה ארגוב, זכרו לברכה, בעבר שגריר ישראל בבריטניה אשר נפטר מפצעיו כתוצאה מניסיון התנקשות בחייו.

ה. גם בעת האחרונה נקבעו תקדימים להנצחת אזרחים בבת יד לבנים, בעקבות אסון השריפה בכרמל אשר בעיתו הונצחו הילד בן ה-16, נהג האוטובוס ושני כבאים, זכרם לברכה, בבית יד לבנים, וזאת חרף העובדה שהאסון לא ניכלל בגדר "פעולות איבה/מלחמה" והנספים הינם אזרחים.

עסקינן בנושא כאוב עבור המשפחות ועל כן, תנועת אומ"ץ מבקשת כי נושא ההנצחה יישקל שנית ובכובד ראש הן עקב רגישותו הרבה והן בעקבות הממצאים אשר פורטו לעיל.

בכבוד רב, אליס גולדמן
חברת צוות משפטי תנועת אומ"ץ