אנטנות סלולריות הקרינה של כולנו!

מאבק האנטנות בחיפה מגיע לבית המשפט העליון שהבסיס שלו, מאבק התושבים לא רק למנוע הקמת אנטנות ליד בתיהם, אלא למען השגת מטרות ציבוריות בישראל, ולמנוע הקמת אנטנות בטכנולוגיות חדשות שלא עברו הליך תכנוני. לפרטים

23.02.2019 מאת: אמילי חלבי
אנטנות סלולריות הקרינה של כולנו!

 

המאבק שכבר הגיע לערעור ע"י חברות הסלולאר, לבית המשפט העליון, דורש כעת התגייסות כוללת ותרומה סמלית להצלחת המאבק, שכרוך בהוצאות בית משפט. המאבק הזה הוא לא רק של חיפה והכרמל, אלא של כל הערים בישראל.

לתמיכה במאבק :  http://bit.ly/2RHe6VR

איריס בנדר מראשי המאבק למען הסרת האנטנות מסביבת המגורים בחיפה, מסבירה: " אנו נמצאים במאבק חשוב ומייצג עבור כל אזרחי ישראל ובדרך לניצחון היסטורי בבית המשפט העליון, כל זאת עקב פריסת אנטנות סלולריות במרחב החיים העירוני ומול חברות הסלולר הגדולות". 

"לאחרונה, הגישו החברות ערר לבית משפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה - אשר פסק לטובתנו". 

איריס בנדר: "כעת אנחנו, התושבים, נאלצים לממן את עלויות ההגנה בעצמנו. זאת מאחר ובניגוד לחברות הסלולר מאחורינו לא עומד אף גוף כלכלי חזק, דורסני ובעל אמצעים. 

החברות דורשות להמשיך ולהפעיל אנטנות סלולריות סמוך לבתים וללא ייצוג שלנו בבית המשפט העליון הן יזכו לעשות כרצונן. היום זה אנחנו ומחר זה אתם".

מזה תקופה, קבוצת תושבים מחיפה, נאבקת כנגד הקמת אנטנות סלולריות ליד בתי מגורים בחיפה. הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי, וזכו בפסק דין עקרוני אשר קיבל טענותיו של עו"ד ליאור כץ, מומחה לאנטנות המייצג את הקבוצה. בית המשפט המחוזי קבע, באופן תקדימי, שאסור לתת היתרי בניה לאנטנות סלולריות בטכנולוגיות מתקדמות (דור 3, דור 4 ודור 5).

הסיבה לכך היא שהיתרי הבניה לאנטנות ניתנים מכוח תכנית מתאר ארצית, שאושרה בתחילת שנות ה-2000, ואשר התירה הקמת אנטנות סלולריות מסוימות בלבד, שהתכנית מגדירה ומפרטת אותן.

זה בגלל שאז, כאשר הכינו את התכנית, הנושא הסלולרי היה חדש יחסית, לא היו ידועות ההשפעות מהמתקנים הסלולריים, ולכן החליטו בשלב הראשון להתיר הקמת אנטנות מהסוגים שהיו ידועים אז.

במשך השנים, עם ההתפתחות הטכנולוגית, מינהל התכנון הכין תכנית חדשה שהיתה אמורה להחליף את התכנית הותיקה. התכנית החדשה היתה אמורה לאפשר לחברות הסלולר להקים אנטנות בכל הטכנולוגיות.

מהצד השני, התכנית החדשה היתה אמורה לתת לציבור: הוראות ליידוע הציבור מראש לפני הקמת האנטנות, יותר שיקול דעת לועדות המקומיות לתכנון ובניה להחליט איפה בתחומיהן יוקמו האנטנות, וכן חובה על חברות הסלולר לתת כתבי שיפוי כדי להבטיח תשלום פיצוי לתושבים אשר יסבלו מירידת ערך דירותיהם ליד האנטנות.

חברות הסלולר התנגדו להוראות הציבוריות האלה בתכנית החדשה, ובסופו של דבר, התכנית החדשה לא אושרה, ונשארנו עם התכנית הותיקה, אשר מתירה אך ורק הקמת אנטנות מדור 1.

לאחרונה חברות הסלולר הגישו ערעורים לבית המשפט העליון. הן מנסות לבטל את פסק הדין וקביעתו התקדימית.

איריס בנדר: "אנו, ממשיכים בכל הכוח במאבק בבית המשפט העליון, על מנת לבסס את הפסיקה התקדימית גם בבית המשפט העליון, באופן שהפסיקה תחול בכל הארץ".

"מסיבה זו, מאבק התושבים הוא לא רק למנוע הקמת אנטנות ליד בתיהם. מאבק התושבים הוא למען השגת מטרות ציבוריות, אשר ישרתו את כל הציבור הרחב בישראל: למנוע הקמת אנטנות בטכנולוגיות חדשות שלא עברו הליך תכנוני של הסדרתן בתכנית בניה. יותר מכך, אם בעקבות המאבק שלנו, תאושר לבסוף תכנית מתאר חדשה לאנטנות, אשר תכלול את העקרונות הציבוריים של יידוע הציבור, שיקול דעת לועדות העירוניות, וחובת שיפוי על חברות הסלולר – הרי שהישגים ציבוריים אלה ישרתו את כל הציבור בישראל".

הסבר על התקן: לקרינה הבלתי מייננת יש שני סוגי השפעה: 
1. אפקט תרמי גורמת לגופים אורגניים/ רקמות להתחמם והיא יכולה לגרום לכוויות.
2. השפעות ביולוגיות: מבנה החומר האורגני (גוף האדם)

ב2007 נערך דו"ח מקיף שנקרא the bioinitiative שסקר אלפי מחקרים בתחום והגיע למסקנה חד משמעית הממליצה על קביעת תקן של 1 מיליווט למטר רבוע.

דבר נוסף שעולה מהדו"ח שגם ברמות קרינה מאוד נמוכות נגרם נזק ביולוגי ברמת התא ולכן הדו"ח ממליץ להגיע לרמות חשיפה לקרינה של 0.04 מילווט למטר רבוע.

למרות זאת הדו"ח מסביר את מערך השיקולים שלו לקביעת ההמלצה לתקן בגובה 1 מילווט למטר רבוע.
למרות מחקר רציני זה ודומים לו התקן שקבע משרד לאיכות הסביבה בישראל הוא 1000 מילווט למטר רבוע.

כיצד ישראל הגיעה לתקן הזה?

ישראל מבססת את התקן שלה על בסיס הוועדה הארופאית הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת בשם icnirp, ארגון הבריאות העולמי הקים וועדה שבראשה עמד ראש icnirp וכן מימון הוועדה הגיע מהתעשייה 50% מאירגון הבריאות העולמי 50% ולכן אין להתפלא שבסופו של תהליך אימץ אירגון הבריאות העולמי את התקן של icnirp, התקן הוא תקן לחשיפה למספר דקות מועט שמטרתו מניעת כוויות, כלומר זהו תקן תרמי שמתעלם מכל השפעה ביולוגית-זהו תקן בריאותי.

ישראל לקחה המלצות אלה והגדירה אותם כתקן סביבתי שמשמעותו רמת החשיפה לקרינה המותרת למשך זמן ארוך.

יחס זה לתקן של icnirp הוא אינו נכון היות וicnirp בכל המסמכים שלה מתייחסת רק לאפקט התרמי ולחשיפה מינמלסטית לזמן קצר.

ישראל לאחר שלקחה את התקן הזה החליטה בשם עקרון הזהירות המונעת באופן שרירותי לקבוע תקן שהוא 10% מהתקן של icnirp וכך ישראל קבעה לעצמה תקן שהוא הינו כיום 100 מילווט למטר רבוע
לסיכום ישראל אימצה תקן בריאותי שמשמעותו חשיפה לזמן קצר. באופן שרירותי החליטה לזור 10% ממנו והפכה אותו לתקן סביבתי כלומר תקן שמאפשר חשיפה לזמן ארוך. מכאן שאין כל התייחסות להשפעות הביולוגיות של הקרינה.

קביעת המרחק של האנטנה ממקומות מגורים ועבודה: מרחק זה לא רלוונטי כי הוא מתייחס רק לאפקט התרמי שמוגדר בתקן ולא לאפקט הביולוגי.

מה שעושים מודדים את עוצמות הקליטה או השידור מוסיפים עוד מרחק קטן כך שנקבל קרינה נמוכה מהתקן וממקמים את האנטנה.

יש פה את העניין של קרינה מצרפית כאשר המודד מודד את הקרינה רק מהמקור החזק ביותר בשטח הוא לא מודד את כל הקרינה מכל הדברים ביחד בשטח.

נוסף המודדים המוסמכים משתמשים במכשירים מיושנים שקצב המדידה שלהם איטי
קרינה שותפה מלאה במחלת הסוכרת (600 אלף חולים ו600 אלף קדם סוכרתיים), קרינה שותפה מלאה במחלות כלי דם: התקפי לב ושבצים מוחיים, בהפרעות קשב וריכוז (במקום לתת ריטאלין לאחוז גבוה של תלמידים יותר פשוט להוריד את הקרינה), במחלות ניוון עצבי: אלצהיימר, פרקינסון, וניוון שרירים (כולל ALS), ויש עבודה שקושרת את הקרינה לאוטיזם.

כל זה עולה למשק לפחות 20-30 מיליארד ₪ בשנה מוח של ילד בן 5 סופג קרינה כמעט פי 7 ממבוגר. האם היד הקלה על היתרי הקרינה לוקחת בחשבון את פגיעות הילדים?

אם נציגי משרד הבריאות והגנת הסביבה מודים שהתקן לא מגן מפני נזקים בריאותיים אלא רק מפני השפעות חימום רקמות בחשיפה רגעית קצרה, אז איך מציבים אנטנות כאלו מול בתי אזרחים בחסות תקן שכזה?

רוב היושבים כאן לא קראו מעולם מחקר אחד מתוך האלפים הקיימים אודות נזקי הקרינה. איך ניתן לאשר בדיני נפשות מבלי לדעת?

חוקרים מכל העולם בכנס באוניברסיטה העברית בירושלים מתריעים על הסכנה מקרינה בלתי מייננת.

 

סרטון של מטה המאבק כנגד האנטנות הסלולריות ברכס הכרמל

תגובות

2. רמי לפני 3 חודשים
יחי ההבדל הקטן
1. שושנה לפני 3 חודשים
קטלניות הקרינה הלא מייננת

מומלצים