הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

 

 

יש לציין שרוב החייבים בהוצאה לפועל הם באים מהמגזר הערבי ואחוז גבווה הם בני העדה הדרוזית, בחודש האחרון התקימה שיחה בזום עם מנהל הרשות תומר מוסקוביץ את השיחה יזם דובר רשות האכיפה עמאד שכידם בשיחה בעניין המחקר שערכה הרשות על אחוז החייב המקור של החוב והאפשריות לסייע ולעזור לאותם חייבים בסגרת החובות, בפרטים שהוצגו נחשפו פרטים קשים לגבי אחוז החייבים במגזר הלא יהודי ובפרט הדרוזי.

תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל, שינה מהמועדים הקבועים בתיקון 47 לחוק, ונקבע כי במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים" כך שעל פי תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל, מועד הפקיעה של הוראת השעה היה ביום 19.9.6 .לנוכח פיזור הכנסת ה-21 ,הוארך תוקף הוראת השעה, מכוח חוק יסוד הממשלה, עד ליום 2020.1.2.

ביום 19.12.12 החליטה הכנסת ה 22 על פיזורה, ולפיכך, בהתאם לחוק יסוד הכנסת הוארכה למעשה שוב תקופת הוראת השעה עד ליום 2020.6.16.

כאמור, תיקון חוק ההוצאה לפועל, המסדיר מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים הביא עמו בשורה לחייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצאה לפועל, אשר במשך שנים שילמו צו תשלומים נמוך שלא כיסה את תשלום הריבית על החובות.

על פי התיקון לחוק, הרשם הוסמך לתת הפטר לחייב שהיה חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות שטרם הגשת בקשת ההפטר, לפחות; סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 000,800 שקלים חדשים או פחות, אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; והוא עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.

תיקון 57 לחוק הרחיב את תחולת ההסדר הקיים, וכלל מתן שיקול דעת לרשמי ההוצאה לפועל לבחינת תנאי הסף לכניסה למסלול ההפטר, ובמקרים המתאימים לתת הפטר גם לחייב שיש לו נכסים. כמו כן, הרשם יוכל להתחשב בכך שהחייב שילם לפחות מחצית מהתשלומים במהלך 3 השנים שקדמו למועד הבקשה ובלבד שישלים את הפיגורים בתשלום. הרשם הוסמך לתת הפטר במקרים מיוחדים גם למי שלא עמד בהסדר התשלומים אפילו בתנאים המקלים, וכן לגבש הסדר חוב מוסכם בין החייב לנושים, גם במקרים בהם החייב אינו זכאי להפטר. גם תנאי הסף לכניסה להליך שונה, כך שגם מי שהחוב שלו מגיע ל-000,000,2 ₪ יוכל להיכנס להליך ובלבד שקרן חובותיו לא עלתה על 000,400.

נכון לסוף שנת 2020 הופטרו במצטבר 840,2 חייבים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביום 2018.03.05 התקבל בכנסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018 ונכנס לתוקפו בחודש ספטמבר 2019 .חוק חדלות הפירעון מחיל רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, במטרה ליצור חקיקה
מודרנית בתחום זה ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים בחוק חדש ועדכני.

לצד הסדרת הדין המהותי, החוק עורך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגביה, וזאת במטרה ליצור תהליכים מהירים ויעילים יותר ולצמצם הביורוקרטיה בתחום.

על פי החוק הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי היקף חובות של עד 150 אלף ₪ יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לגבי חייבים אלו יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית המשפט השלום והן את הממונה והוא ינהל את הליכי חדלות הפירעון.

רשות האכיפה והגבייה כללי  דו״ח פעילות רשות האכיפה והגביה החלה לפתוח תיקי חדלות פירעון מאמצע ספטמבר 2019 ועד ליום 2020.12.31 הוגשו ברשות 821,6 תיקי חדלות פירעון.

משבר הקורונה החל מחודש מרס 2020 התמודדה הרשות בשינויים תכופים אשר התבקשו לנוכח הסגרים אשר הוטלו בעקבות משבר הקורונה. בתקופות הסגר נאסר לקיים חלק מהפעולות המבצעיות כגון: רישום עיקול מיטלטלין , הוצאת מעוקלים , הליכי פינוי ותפיסת רכבים.

לצד זאת קבלת הקהל הפרונטלית צומצמה למקרים דחופים ובזימון תור בלבד, ועל כן יתר השירותים ניתנו בטלפון או באמצעים מקוונים אחרים. הליכי דיגיטציה אשר החלו טרום משבר הקורונה הואצו מאוד בשנת 2020 תוך התאמתם למציאות שהוכתבה ע"י תקופות הסגר. על מנת לסייע בידי המוקד הטלפוני שהוצף בפניות הופק טופס פניה מקוון אשר נותב ללשכות ההוצאה לפועל והשיב במענה טלפוני ללקוחות בתוך יומיים בלבד.

בשנת 2020 התקבלו 095,90 פניות בטופס מקוון אשר נענו ע"י פקידי ההוצאה לפועל בכל הארץ. הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה בשל משבר הקורונה מליאת הכנסת אישרה ב-20.8.26 , את חוק ההוצאה לפועל )הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה( )נגיף הקורונה החדש– הוראת שעה(, לפיה במשך 6 חודשים לא יוטלו הגבלות חדשות על קבלת, החזקת או חידוש רישיון נהיגה לפי סעיף 66א)6 )לחוק. הגבלות שהוטלו לפני תחילתו של חוק זה ולא נכנסו לתוקף יהיו בטלות. הזוכה יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה להטלת ההגבלה עם תום תקופת תוקפו של חוק זה.

עוד נקבע, כי הגבלה תלויה ועומדת על חייב מלהחזיק רישיון נהיגה מכוח סעיף 66א)6 )לחוק תוקפא למשך 6 חודשים עד ליום ט"ו באדר התשפ"א )27 בפברואר 2021 .) עם תום תקופת תוקפו של החוק, ההגבלה כאמור תשוב לתוקפה. אין צורך בהגשת בקשה לביטול ההגבלה מלהחזיק או להוציא רישיון נהיגה, אלא במקרה של חידוש רישיון בלבד.

יודגש, כי תיקון החוק לא חל על כל אלה שתוקף רישיונם פג והם נדרשים לחדשו מכיוון שקיימת אי ודאות לגבי אופן ההתפתחות של נגיף הקורונה וההגבלות שיידרשו לצורך ההתמודדות עמו, הוסמך שר המשפטים להאריך בצו, באישור וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפו של החוק המוצע בתקופה נוספת עד ליום כ' בתמוז התשפ"א )30 ביוני 2021 ,)ובלבד שבעת ההארכה חל מצב החירום כתוצאה מנגיף הקורונה. כתוצאה מפיזור הכנסת ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקפו של החוק עד ליום 2021.6.16.

הקפאת הליכי גביה ופריסת תשלומים ליחידים ולעסקים בעקבות משבר הקורונה הכנסת אישרה ביום 22 בספטמבר 2020 בקריאה שניה ושלישית את תיקון 68 לחוק ההוצאה לפועל, הכולל שורה של תיקונים לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 שמטרתם לסייע ליחידים ועסקים שנקלעו למצוקה בשל משבר הקורונה, לפרוע את החובות שבגינם נפתחו להם תיקים בהוצאה לפועל, על מנת שהצדדים לחוב יוכלו לשוב לפעילות כלכלית מלאה. חלק מהתיקונים הינם תיקונים קבועים לחוק וחלקם תיקונים בהוראת שעה.

הסדר מרכזי שנקבע בחוק, בהוראת שעה לתשעה חודשים, הוא הסדר תשלומים מיוחד. על פי המנגנון שנקבע, תקופת האזהרה בתיקים שייפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף תוארך ב-30 ימים כך שבמקום תקופת אזהרה של 21 ימים בתיקי פסק דין ו-30 ימים בתיקי תובענות ושטרות תוארך תקופת האזהרה לתקופה של 51 ימים ו-60 ימים בהתאמה, זאת כאמור, כדי לתת לחייבים פרק זמן נוסף להתאושש מבחינה תעסוקתית וכלכלית ולפעול להסדרת החוב.

בתקופת האזהרה, לא ננקטים כנגד החייבים הליכי גביה. על כן, הארכת תקופת האזהרה, לצד ביצוע פעולות מטעם הרשות להנעת חייבים לשלם, תאפשר לחייבים זמן נוסף על מנת להתאושש כלכלית ולשלם את חובם בטרם יינקטו נגדם הליכי ההוצאה לפועל, ובטרם החוב המקורי יגדל בהרבה מהערכים המקוריים שלו. כלל התיקים עליהם חל החוק, יפתחו בשיעור אגרה מופחת של 60 ₪ בלבד ובשיעור מופחת של שכר טרחת עורך דין בגין פתיחת התיק. חייב שישלם את החוב, או ייכלל בהסדר תשלומים מיוחד, שמאפשר תשלום החוב עד לתקופה של 24 חודש לא יידרש לשלם את הפרשי האגרה ושכר הטרחה.

כאמור, בחוק נקבע הסדר מיוחד לפריסת תשלומים בחובות עד 000,50 .₪ בהסדר זה, החייב יידרש לשלם את חובו בתקופה של עד 24 חודשים )לפי גובה החוב( לצד תשלום ריבית מופחתת ב-%50 לעומת השיעור המקורי ללא ההסדר )ובלבד ששילם את התשלום הראשון בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה(, ושהגיש בקשה להכרה כחייב משלם. כל עוד החייב ישלם את התשלומים כסדרם, לא יינקטו נגדו הליכים וכן לא יתווסף לחוב שכר טרחה נוסף. זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד וזאת בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. יובהר, כי מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי %89 מהתיקים שנפתחו בהוצאה לפועל במשך 15 החודשים האחרונים היו בשיעור של עד 000,50 ,₪ ועל כן הפתרון המוצע יאפשר מענה רחב ופשוט ביחס לרוב התיקים הצפויים להיפתח בהוצאה לפועל.

באשר לתיקים שנפתחו החל מה 20.5.1 ועד למועד פרסום החוק, יוכל החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל להחיל עליו את האפשרות לשלם את החוב עד ל-24 חודש, ואז ייהנה גם הוא מעיכוב הליכים והפחתת %50 מהריבית. בחוק כלולות הוראות שעה לעניין אי נקיטת הליכי תפיסת כלי רכב, אי ביצוע הליכים להוצאת מעוקלים, ואי ביצוע צווי הבאה ביחס לתיקים הקיימים.

כמו כן, נוספה הוראה קבועה לפיה הליך עיקול מטלטלין בביתו של אדם יכול להינקט רק בחלוף חצי שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב ושהחוב בתיק עולה על 500,2 .₪ נוספה גם הוראה שמטרתה להעניק לרשם שיקול דעת ביחס לכלל התיקים להאריך את התקופות שעל פניהן ניתן לפרוס החזר חוב בצו תשלומים ובלבד שהארכת התקופה לא תעלה על שלוש שנים מהתקופות המנויות בחוק.

הוראת השעה תחול על כלל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו לאחר פרסומה למעט תיקי משכון משכנתא, פינוי מקרקעין )לרוב תיקי פינוי מושכר בין שוכר ומשכיר פרטיים(, ותיקי מזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי.

ביחס לתיקי משכנתה של דירות מגורים, נקבע בהוראת השעה, כי ניתן יהיה לפתוח את התיקים, רק בחלוף 7 חודשי פיגור, במקום 6 חודשי פיגור הקבועים בחוק. כמו כן, ניתנה לחייב אפשרות לפרוע את חוב הפיגור במשך 50 ימים ממועד מסירת האזהרה, במקום 20 ימים הקבועים טרם התיקון לחוק. עוד נקבע כי אם החייב יפרע את חוב הפיגור של המשכנתא בתקופה של 50 הימים, ממועד מסירת האזהרה, לא יתווסף שכר טרחת עו"ד נוסף על זה שנפסק עם פתיחת התיק.

בתיקון לחוק נוספו גם הוראות המאפשרות הארכת תקופות הוראות השעה הקבועות בה באישור שר המשפטים וועדת חוקה בכנסת.

גביית חובות עבור המדינה המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות המרכז פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ“ה — 1995 .במרכז לגביית קנסות נגבים בעיקר חובות עבור אוצר המדינה.

בין היתר נגבים במרכז גם קנסות משטרה, קנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות מסוגים שונים שלא שולמו, קנסות מנהליים של משרדי ממשלה השונים ועוד. חוק המרכז לגביית קנסות מפרט את החובות אותם ניתן לגבות באמצעות המרכז.

תיקון שהוכנס בחוק לפני כשלוש שנים הכניס סעיפי ”סל“ אשר הלכה למעשה מאפשרים למרכז לגבות כמעט כל חוב לאוצר המדינה.

לאחרונה תוקן חוק המרכז לגביית קנסות פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים נוספים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים, לרבות הטלת הגבלות בדומה לאלה שניתן להטיל לפי חוק ההוצאה לפועל בחובות מעל 000,5 .₪ המרכז הוסמך גם לגבות חובות בשל קנסות שהוטלו על ידי רשויות מקומיות וועדות מקומיות לתכנון ובנייה שביקשו זאת מהמרכז.