9.391 מיליון תושבים חיים בישראל

ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ב, כ-6.943 מיליון תושבים יהודים, כ-1.982 מיליון תושבים ערבים וכ-466 אלף תושבים אחרים. אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2020 בכ-146 אלף נפשות , נולדו כ-172 אלף תינוקות, 48 אלף איש נפטרו. לנתונים

06.09.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
9.391 מיליון תושבים חיים בישראל

 


בערב ראש השנה תשפ"ב אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.391 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון תושבים בסוף 2065.

בישראל כ-6.943 מיליון תושבים יהודים (74% מכלל האוכלוסייה), כ-1.982 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-466 אלף תושבים אחרים (5%).

אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-146 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 1.6%.

נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות.

נפטרו כ-48 אלף איש בסך הכל, מהם כ-5,800 נפטרו מקורונה (ב-11.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד).

נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-22 אלף איש, מהם כ-20 אלף עולים חדשים.

 

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2020 בכ-146 אלף נפש. קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה היה 1.6% לעומת 1.9% בשנת 2019. במהלך שנה זו נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות. שיעור הפריון הכולל עומד על 2.9 ילדים בממוצע לאישה. תוחלת החיים של גברים עומדת על 80.7 שנים, לעומת 84.8 בקרב נשים.

 

ב-2020 נפטרו כ-48 אלף איש. כ-5,800 נפטרו מקורונה ב-11.5 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. אם מתייחסים לכל 2020, מדובר ב-3,353 פטירות מקורונה מתוך 48,930 פטירות. שיעור הפטירות הגולמי הינו 5.3 ל-1000 תושבים. כרבע (25.5%) מהפטירות ב-2019 היו ממחלת הסרטן, ו-14.5% ממחלות לב. ב-2018 היו 32,992 מקרים חדשים של מחלות ממאירות, שיעור של 371 ל-100 אלף נפש.

 

44.8% מהיהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כחילונים, 20.5% כמסורתיים אך לא כל כך דתיים, 12.5% כמסורתיים-דתיים, 11.7% כדתיים ו-10% כחרדים. במהלך 2020, נוספו


לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-22 אלף איש, ומהם 19.7 אלף עולים חדשים, לעומת 33.2 אלף בשנת 2019. מִקום המדינה עלו לישראל 3.3 מיליון עולים. ב-2019 היגרו 15.5 אלף ישראלים לחו"ל, ו-8,000 חזרו לישראל. 26 אלף עובדים מחו"ל בעלי אשרת עבודה נכנסו ב-2020 לישראל, לעומת 68.4 אלף בשנת 2019. 22.3 אלף תושבים יצאו מישראל, לעומת 61.5 אלף בשנת 2019, נתונים שהושפעו ככל הנראה מהקורונה.

 

ומה באשר למצב המשפחתי של הישראלים? 48,056 זוגות נישאו ב-2019, לעומת 15,992 שהתגרשו באותה שנה. בישראל יש 2,710,700 משקי בית פרטיים. מספר הנפשות הממוצע למשק בית הינו 3.25. מספר המשפחות הגרעיניות עומד על 2,167,500.

 

בריאות בישראל
 

ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה על 118.1 מיליארד שקלים, 8.5% מהתמ"ג, זאת לעומת 107.4 מיליארד שקלים בשנת 2019, המהווים 7.6% מהתמ"ג. שיעור המיטות לאשפוז כללי עומד על 1.8 ל-1,000 תושבים. מספר הרופאים המועסקים בשירותי בריאות ב-2019 עמד על שיעור של 3.3 ל-1,000 תושבים, ומספר האחיות המועסקות עם שיעור של 4.8 ל-1,000 תושבים.


באשר להערכה עצמית של מצב הבריאות: 86% מבני ה-20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם טוב מאוד או טוב; מבני 21 ומעלה דיווחו ב-2019 כי עישנו לפחות סיגריה אחת ביום; 56% מבני 21 ומעלה היו ב-2019 בעלי עודף משקל או השמנה ו-17.7% סבלו מהשמנה; 29.2% מבני 21 ומעלה ביצעו ב-2019 פעילות גופנית בהתאם להמלצות.

 

מצב החינוך
 

ההוצאה הלאומית על חינוך עמדה על 118.7 מיליארד שקלים המהווה 8.6% מהתמ"ג, לעומת 116.3 מיליארד שקלים המהווה 8.3% מהתמ"ג בשנת 2019. בשנת תש"ף, קרי 2020-2019, היו בבתי הספר 1.835 מיליון תלמידים: 1.704 מיליון תלמידים בחינוך היסודי ו-761.5 אלף בחינוך העל-יסודי. מספר עובדי ההוראה עמד על 190.3 אלף, לעומת כ-187 אלף בשנת תש"ף - גידול של 1.5%.

 

השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עמד על כ-12,000 ש"ח בשנת 2019 לעומת כ-6,900 ש"ח בשנת 2005, גידול של כ-75%. ממוצע התלמידים למורה עמד על 10.3, ירידה מ-12.3 תלמידים למורה בשנת תשנ"ז (1996/97).

 

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ-2.439 מיליון, לעומת כ-2.391 מיליון בשנת הלימודים הקודמת. מדובר בתוספת של כ-48 אלף תלמידים וגידול של 2.0%.

 

מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-544 אלף, לעומת כ-533 אלף בשנת הלימודים הקודמת. מספר התלמידים בכיתות א' צפוי להיות כ-176 אלף, לעומת כ-171 אלף בשנת הלימודים הקודמת. מספר התלמידים בכיתה י"ב (מסיימי תיכון) צפוי להיות כ-137 אלף, לעומת כ-141 אלף בשנת הלימודים הקודמת. במהלך השנים 2021–2030 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.835 מיליון בשנת 2030, תוספת של כ-444 אלף תלמידים לעומת שנת 2021,  קרי גידול של 18.5%. 9.6 אלף (1.2%) מתלמידי כיתות ז–יב, לא כולל ערביי ירושלים, נשרו מהמערכת ולא עברו למסגרת חלופית.

 

השכלה גבוהה

ב-2021-2020 (תשפ"א) היו 298.9 אלף סטודנטים באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך. מהם 211.6 אלף לתואר ראשון ו-66.4 אלף לתואר שני. בתש"ף קרי 2019-2020 היו 80.1 אלף מקבלי תארים, שמהם 50.4 אלף לתואר ראשון ו-24 אלף לתואר שני.

 

ההשקעה בתרבות ובספורט
 

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט עמדה על 53.9 מיליארד שקלים, 3.9% מהתמ"ג, לעומת 66.3 מיליארד שקלים, המהווה 4.7% מהתמ"ג בשנת 2019. ב-2020 היו 1,591 מוציאים לאור לעומת 2,494 בשנת 2019, ו-6,486 כותרים לעומת 8,222 בשנת 2019.

 

בשנת 2020, שנת הקורונה, רק 18 סרטים ישראליים יצאו לאקרנים, לעומת 61 בשנת 2019.
בשנה זו נמכרו רק 2.2 מיליון כרטיסים לקולנוע, לעומת 17.7 מיליון בשנת 2019.

 

באשר לספורט, ב-2020 היו 134,046 ספורטאים פעילים בישראל, ומהם 48,160 בענפים אישיים ו-85,886 בענפים קבוצתיים. נשים היוו 23.6% מכלל הספורטאים הפעילים: 38.3% מהענפים האישיים ו-15.3% מהענפים הקבוצתיים.

 

28 ספורטאים התחרו באליפות אירופה ובאליפות העולם ב-2019-2020. תשע מכלל המדליות היו בענפים פראלימפיים. במשחקים האולימפיים ב-2021 היו לישראל ארבע מדליות: שתי מדליות זהב בהתעמלות מכשירים ובהתעמלות אמנותית, ושתי מדליות ארד בטאקוונדו ובג'ודו.

 

רווחה
 

הוצאות המגזר הממשלתי על תחום הרווחה עמדו על כ-186.6 מיליארד שקלים עם כ-28.9% מסך כל ההוצאות. זאת לעומת, כ-156.2 מיליארד שקלים עם 27.8% מסך כל ההוצאות בשנת 2019.
מספר מקבלי שירותי הרווחה עומד על כ-1.13 מיליון, שיעור של כ-122 ל-1,000 נפש. בקרב יהודים ואחרים, מדובר בשיעור של כ-106 ל-1,000 נפש. בקרב ערבים מדובר בשיעור של כ-177 ל-1,000 נפש. השיעור הגבוה ביותר של רשומים נמצא ביישובים השייכים לאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (2-1) עם כ-186 ל-1,000 נפש.

 

אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה מהווים 12% מבני 20 ומעלה ו-29% מבני 65 ומעלה.
מספר האנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית עמד על 31.8 אלף. מספר האנשים על הרצף האוטיסטי עמד על 19 אלף. מספר נושאי תעודת עיוור או לקוי ראייה - על 24.4 אלף, ומספר לקויי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת עמד על 6,600 איש. מספר נכי צה"ל עמד על 66.5 אלף.

 

רמת החיים בישראל
 

נכון ל-2018, ההכנסה הכספית ברוטו לחודש עמדה על 21,063 שקלים למשק בית, וההכנסה הכספית נטו לחודש עמדה על 17,276 שקלים. 66.5% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם ו-39% מהגרים בדירות בבעלותם שילמו משכנתא. ההוצאה הכספית לתצרוכת לחודש עמדה על 13,324 שקלים, לא כולל דיור. הסכום כולל הדיור עמד על 16,475 שקלים. 24.8% מההוצאה הייתה על דיור, 20.4% על תחבורה ותקשורת ו-17.2% על מזון. ל-97.9% ממשקי הבית היה טלפון נייד אחד לפחות, ול-76.9% ממשקי הבית היה מחשב. 


מדד מחירי הדירות עלה ב-4%, כאשר מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-3.5%. מחיר ממוצע של דירה בישראל עומד על 1.6 מיליון שקלים. מדד שכר דירה עלה ב-0.6% , כאשר שכר הדירה הממוצע עמד על 4,052.3 שקלים לחודש.

 

הפרשי השכר בין גברים לנשים

 

מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה ברוטו של אישה עצמאית הייתה 55.9% מההכנסה ברוטו של גבר עצמאי. ההכנסה ברוטו של אישה שכירה הייתה 68.4% מההכנסה ברוטו של גבר שכיר.

 

עמדות ותחושות הציבור

 

90.3% מבני ה-20 ומעלה מרוצים מחייהם. מדובר ב-92.4% מהיהודים ו-80.6% מהערבים; 65.8% מרוצים ממצבם הכלכלי. מדובר ב-70.1% מהיהודים ו-45.5% מהערבים; 33%, כ-1.9 מיליון איש, אינם מרוצים ממצבם הכלכלי.

 

12% הרגישו עניים בשנה האחרונה. מדובר ב-6.8% מהיהודים ו-36.7% מהערבים. 25.1% , כ-1.4 מיליון איש, מתקשים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית. 29.9% לעומת 37.9% בשנת 2019, אינם מרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה ובין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם. 90.1% מהישראלים משתמשים באינטרנט, ביתר שאת בשל הריחוק החברתי שנכפה על החברה בעקבות מגפת הקורונה.

 

85.8% משתמשים באינטרנט באמצעות טלפון נייד. 85% מהמשתמשים באינטרנט עושים זאת בכל יום או כמעט בכל יום. 85.7% משתמשים באינטרנט לצורך קבוצות דיון ורשתות חברתיות, 61.3% משתמשים בו לצורך שירותי בנקאות דיגיטליים ו-46.5% - לקבלת שירותים ממשרדי ממשלה.

 

התפלגות הרכישות הינה 47.6% על מוצרים ושירותים אחרים: 19% על שירותים, 17.3% על מוצרי תעשייה ו-16.1% על מזון ומשקאות.

 

תיירות 
 

סך הצריכה התיירותית במשק הישראלי עמד על 15.7 מיליארד שקלים לעומת 54.8 מיליארד שקלים בשנת 2019, כתוצאה ממשבר הקורונה שפגע דרמטית בענף. ההוצאות של תיירים מחו"ל בישראל עמדו על 5.6 מיליארד שקלים לעומת 25.9 מיליארד שקלים בשנת 2019. ההוצאות של ישראלים עבור טיולים בארץ ובחו"ל עמדו על 10.1 מיליארד שקלים לעומת 28.9 מיליארד שקלים בשנת 2019. מספר הכניסות של תיירים ומבקרי יום עמד על 887.1 אלף, לעומת 4.9 מיליון בשנת 2019. מספר היציאות של ישראלים לחו"ל עמד על 1.5 מיליון, לעומת 9.2 מיליון בשנת 2019.


ב-2020 היו 24.2 מיליון נוסעים ברכבת, לעומת 69 מיליון בשנת 2019. בנמלי התעופה הבין-לאומיים של ישראל עברו 4.6 מיליון נוסעים, לעומת 24.4 מיליון בשנת 2019. ב-2020 היו 3.7 מיליון כלי רכב מנועיים מהם: 86% כלי רכב פרטיים, 8.2% משאיות ו-4% אופנועים. 4.6 מיליון אנשים בישראל מורשים לנהוג, כאשר הנסועה השנתית הממוצעת לכלי רכב פרטי עומדת על 16.2 אלף קילומטרים.

 

כוח העבודה בישראל
 

4.09 מיליון בני 15 ומעלה משתתפים בכוח העבודה, לעומת 4.124 מיליון בשנת 2019. מהם מועסקים: 2.030 מיליון גברים ו-1.884 מיליון נשים. מתוך 2.711 מיליון משקי בית, 78.1% משקי בית עם מועסקים. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד על 4.3%. אחוז המועסקים בקרב בני 15 ומעלה הושפע משמעותית מהקורונה, ועמד על 59.1% לעומת 61.1% בשנת 2019. בקרב גברים מדובר ב-62.6% לעומת 65.1% בשנת 2019. בקרב נשים מדובר ב-55.8% לעומת 57.2% בשנת 2019. בקרב ערבים מדובר ב-39.5% לעומת 43.4% בשנת 2019.

 

מספר שעות העבודה בשבוע בממוצע למועסק עמד על 33.5. מספר המועסקים הגדול ביותר היה בחינוך עם כ-488 אלף מועסקים ולאחר מכן בשירותי בריאות, רווחה וסעד - כ-460 אלף. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בקרב עובדים ישראלים עמד על 11,510 שקלים. בשנים 2017–2019 נצפתה מגמת עלייה באחוז השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן, אחרי ירידה בשנים 2016-2014. בשנת 2020 ירד המדד ב-0.7%. ההכנסה הלאומית הנקייה הפנויה עמדה על 1,217.2 מיליארד שקלים.

 

ב-2020 היו 621,297 עסקים פעילים במגזר העסקי ובמגזר הלא עסקי. ב-2020 נפתחו כ-51,300 עסקים, נסגרו כ-38,200 עסקים, ונולדו כ-45,100 עסקים, המהווים 7.3% מכלל העסקים הפעילים. 88.7% מהעסקים שנולדו בשנת 2019 שרדו גם בשנת 2020. 27.2% מהעסקים שנולדו בשנת 2005 שרדו גם בשנת 2020.

 

האחוז הגבוה ביותר של עסקים שלא שרדו ב-2018 היה בענף שירותי האירוח והאוכל עם 12.2%.
סך כל הפדיון של העוסקים במשק ללא יהלומים עמד על כ-2,108 מיליארד שקלים. מדד סך הפדיון של רשתות השיווק עלה ב-3.0% לעומת שנת 2019. מדד ערך הרכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי עלה ב-3.8% לעומת שנת 2019.

 

סדר ציבורי ופלילים
 

הוצאות המגזר הממשלתי לשמירה על הסדר הציבורי עמדו על 24.1 מיליארד שקלים עם 3.7% מסך כל ההוצאות, לעומת 23.2 מיליארד שקלים עם 4.1% מסך כל ההוצאות בשנת 2019.
 

באשר לכוח האדם המופקד על שמירת הסדר הציבורי, מדובר בשיעור של 786.2 עורכי דין ל-100 אלף תושבים, וכוח אדם במשטרת ישראל עם שיעור של 353.6 ל-100 אלף תושבים. מספר תיקי החקירה פליליים שנפתחו במשטרה עמד על 287.1 אלף, לעומת 300.1 אלף בשנת 2019. 42.9% היו בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי, 37.9% בגין עבירות רכוש, 20.2% בגין עבירות כלפי גופו של אדם ו-9.4% בגין עבירות מוסר.

 

שיעור מקרי הרצח ב-2018 עמד על 1.5 מקרים ל-100 אלף תושבים. ב-2019, 31.7 אלף עמדו לדין במשפטים פליליים ו-88.8% ב-2019 היו מורשעים בדין. בסקר אישי עלה כי 535.3 אלף המהווים 9.3% מבני 20 ויותר הם נפגעי עבריינות, לעומת 651.1 אלף בשנת 2019. 3.6% מהם נפגעו מעבירה מקוונת. 136.1 אלף (25.4%) דיווחו למשטרה לפחות פעם אחת על היפגעות מעבירה.
 

 

 

פורטל הכרמל

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים