הצעה חדשה לתכנון בתכנית חומש חדשה

פורטל הכרמל והצפון חושף את הטיוטה שהונחה על שולחן הממשלה, שמוביל אורי אילן יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, המלצות לקראת הכנת תכנית חומש חדשה לישובים הלא יהודים, התכנון בא לתת פתרונות עתידיים והרחבת הישוב הלא יהודי, גם על חשבון השטח הפרטי

18.07.2020 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הצעה חדשה לתכנון בתכנית חומש חדשה

 

מהטיוטה שהוגשה עולה שבעקבות תכנית החומש הנוכחית, היא הסיבה של הפער בין היקף ועומק התכנון המתארי והמפורט ביישובים הערביים בשנים האחרונות, עוד לפני החלטה 922 בהיקף של עשרות אלפי יח"ד, לבין התחושה, ואולי גם המציאות, שעדיין קיימת בעיית דיור חמורה בחברה הערבית.

עד סוף שנת 2021, סביר להניח כי לא תהיה רשות מקומית ערבית אחת, שבה מעל 5,000 תושבים במחוז הצפון, שלא תהיה לה תכנית מתאר. כוללנית מעודכנת.

צריך לזכור ולהדגיש בפני מקבלי ההחלטות, שכוועדה מחוזית לתכנון ובניה, יש לה סמכויות לדון רק בתכניות המוגשות לנו, לאשר אותן, או לדחותן, בהתאם למדיניות התכנון הארצית והמחוזית, לתכניות ארציות ולחוק התכנון והבנייה, ואין לה שליטה וסמכויות על ביצוען.

ועדה מחוזית לתכנון ובניה: "מהיכרותנו הטובה עם המציאות בשטח, אנחנו עדים לכך שבעיית הדיור הנמשכת, למרות היקפי התכנון, נובעת משורה של חסמים ואתגרים שאינם מטופלים במקביל להליכי התכנון, וודאי אינם מקדימים אותם".

עוד מוצע בטיוטה

קיימת תופעה שכיחה של מכירה של קרקעות במושע, בלא רישום אצל רשם המקרקעין, והיא נשענת על מכירה ותפיסת החזקה. כמו כן, ירושות שלא מגיעות להסדרה באמצעות צווי ירושה שמסתיימים ברישום, וכול אלה מקשים ומסרבלים את הליך קידום התכניות המפורטות הנגזרות מתכנית מתאר.

הצעות :תכנון על קרקעות פרטיות הרחבת ישובים על קרקעות פרטיות אינה מהווה בהכרח פתרון דיור משמעותי למחוסרי קרקע. תכניות מאושרות אלו, אינן זמינות לבניה לכלל בני הישוב, והמימוש נעשה בקצב איטי ביותר, אם בכלל, רק לפי צורכי בעל הקרקע. זה מסביר חלק גדול מהפער בין המצאי התכנוני לבין המציאות בשטח.

העובדה שרוב רובן של התכניות הגדולות על קרקע פרטית, ממומנות ונעשות בידי המדינה, או רשויותיה, לא נוצלה עד היום כדי לשלב בהן כלים משלימים, שיעודדו ויאיצו את מימושן. כלים כאלה יש למכביר, מקצתם אפילו זמינים, כמו הגבלת תוקף התכנית לשנים אחדות, מיסוי על אי מימוש, תמריצים לפיתוח ולבנייה, מנגנונים ניהוליים, שתפקידם להביא מספר בעלי קרקע למיזם משותף )מינהלות לאזורי.

ניתן לשקול מתווה יצירתי לאיחוד וחלוקה רחב הכולל החלפת קרקעות חקלאיות שמחוץ לתחום הבינוי בקרקעות בתחום המיועד לבינוי. מנגנון, החלפה יעיל והסברה, שמשפחות בלי קרקעות בתחום הבינוי חייבות פתרון,

אי השלמת תהליכי התכנון תכניות מפורטות רבות שאושרו בוועדה המחוזית בלי איחוד וחלוקה, עוברות לאחריות הוועדות המקומיות ולסמכותן, לשם הכנת תכניות.

להעדיף הכנת תכניות מפורטות, בעיקר במתחמים גדולים שאושרו לתכנון מפורט בתכניות המתאר הכוללניות, שיכללו איחוד וחלוקה בלא הסכמה, עם טבלאות איזון והפרשות לצרכי ציבור, בסמכות הוועדה המחוזית. כך בהליך אחד, מסתיים כל הטיפול בתכנית והיא מאושרת כתכנית שממנה ניתן להוציא היתרים.

בשל חולשתן של הרשויות, מומלץ שהמדינה תמשיך לקחת אחריות על הכנת תכניות מסוג זה, ותפעל לאישורן גם כאשר מדובר בקרקעות פרטיות. ראוי להדגיש גם כי פתרון זה מסיר גם את החסם של הצורך בהפקעות לצרכי ציבור, כי תכניות האיחוד והחלוקה, כמוזכר למטה, כבר רושמות את שטחי הציבור, והדרכים על שם הרשות המקומית, משרד הפנים, מטה התכנון, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז צפון.

ועדה מחוזית לתכנון ובניה: "שיתוף הציבור בעיקר בעלי הקרקע כמובן בשלב התכנון, מצמצם מאוד את העיכובים ביישום תכניות. הניסיון שלנו מלמד כי לוועדות המקומיות יש תפקיד מכריע לגשר בין צוות התכנון, השמאים, בעלי הקרקעות והרשות המקומית, וככל שמעורבותן גבוהה יותר בתהליך התכנון, כך שיתוף הציבור יעיל יותר והתוצאה טובה יותר".

מוצע במלוא התוקף, להטיל את האחריות על ניהול התכנון המפורט בקרקע פרטית על גופי הביצוע של המדינה משב"ש, רמ"י, מינהל התכנון באמצעות המחוזות והוועדות המרחביות, בשיתוף הדוק עם הרשויות המקומיות, אך לא באמצעותן.

לעיתים הרשות המקומית משתפת פעולה עם בעלי הקרקע, וגם שהקרקע זמינה ויש תקציב לבנות, לא בונים על הקרקע "הפרטית" הגם שיועדה בתכנית לצרכי ציבור וגם אם היא הפתרון הטוב ביותר, לרוב מעדיפים חלופה ירודה אך בקרקע מדינה.

לעיתים המועצה מתעקשת בגלל תקציב לבנות על קרקע זמינה או כפי שנאמר לעיל, קרקע שאינה בבעלות פרטית(, מבנה העלול בתכנון הרחוק ל"בזבז" שטח יקר, שאינו משתלב עם ניצול יעיל יותר של הקרקע לשימושים נוספים.הפתרונות המוצעים:

קיבוע מנגנונים מחייבים להפקעת שטחי ציבור לטובת הרשויות המקומיות ותקצובם המלא בתכנית החומש. כאמור לעיל, מתייתר בתכניות איחוד וחלוקה. קרקעות המדינה הם משאב שיכול בהחלט לתרום לכיסוי הצורך הנושא קיבל התייחסות בהמלצות צוות 120 הימים. יש צורך להפעיל מנגנון שבו מקצים שטחים של המדינה לצרכי ציבור על מנת לעזור במימוש הפרוגראמה והצרכים הנחוצים בתוך שכונות המגורים, וגם לסגור פערים הקיימים בשטחי ציבור ביישוב הקיים.

רמ"י נוטה להיענות להפרשות דיפרנציאליות כשהיא מפרישה אחוזים גדולים יותר מבעלים פרטיים, אך צריך לעגן זאת בצורה יותר רשמית. מוצע לקדם החלטה במועצת מקרקעי ישראל, לפיה המדינה תשתתף באחוזים גבוהים יותר בהפרשות לשטחי ציבור מאשר הבעלים הפרטיים, וזאת כחלק מהמאמץ הלאומי לסגור את הפער בשטחים לצרכי ציבור בכל יישובי החברה הערבית. מוצע גם שתהיה השתתפות מלאה באדמות המדינה המוגדרות כמטרוקות, בלא דרישה לקבלת זכויות בתמורה.

הקפדה על הכנת פרוגרמות מפורטות יותר לניצול מרבי של הקרקע לצרכי הציבור.

פתרון המוצע: המשך תקצוב מלא של התכנון המפורט לכל המתחמים שנותרו בתכניות המתאר המאושרות והמקודמות ביישובים הערביים, כולל כאמור למעלה, איחוד וחלוקה.

בניה בלתי חוקית תופעה נרחבת בשנים האחרונות, דווקא לעת הגברת קצב התכנון על קרקע פרטית, והליכי תכנון שקופים וגלויים, המלווים בתהליכי שיתוף ציבור, נעשית בנייה בשטחים המתוכננים על תוואים מתוכננים של דרכים ועל שטחים המיועדים לציבור.

על פי רוב, הבנייה הזו מעכבת, או אף מסכלת תכניות איחוד משרד הפנים מטה התכנון הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז צפון וחלוקה, ואת מימוש התכניות בכלל. היא יוצרת גם אי צדק משווע ביחס לבעלי הקרקע שלא עברו על החוק והמתינו לאישור התכנית.

חשוב לציין שזו טויטה רחבה ועמוקה שמצביעה ונותנת פתרונות לסוף המשבר בכפר הלא יהודי השאלה איך בעלי הקרקעות החזקים יקבלו את ההצעה ומי יוכל להוביל את התכנית בזמן שארגוני פשיעה נמאים בכל רשות ושולטים בהכל?

 

תגובות

2. אזרח לפני 2 חודשים
אקמול לחולי סרטן
1. فيقو ع حالكوت לפני 2 חודשים
الخطه الكامله

מומלצים