ניצול ילדים לקיבוץ נדבות בצמתים בצפון

 

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, דנה בניצול ילדים לקיבוץ נדבות, ביוזמת ח"כ עאידה תומא סלימאן ובהצעה לדיון מהיר בנושא "טיפול המדינה בתופעת הימצאות ילדים מקבצי נדבות בצמתים בצפון הארץ וברחבי המדינה בכלל" של חה"כ ענבר בזק, מוסי רז, יעל רון בן משה, אבתיסאם מראענה, לימור מגן תלם ושירלי פינטו קדוש.

 

ח"כ תומא סלימאן: זה נושא שלא ניתן להתעלם ממנו, ורואים את הילדים האלו יום יום בצמתים ובכבישים. ככול שמתעמקים במקרים האלה יותר, לומדים כי זה לא יוזמה אישית של הילדים, אלא יש שם סחר בבני אדם. יש מי ששולח אותם, מבריח אותם, לוקח להם את הכסף בסוף היום ומתעמר בהם. הילדים הללו חשופים לסכנות רבות מלבד הסכנות המצויות בכביש.

 

נוסף על כך גם ארגוני הפשיעה באוכלוסייה הערבית נכנסו לעניין והחלו לקחת עמלת "פרוטקשן" מהקבלנים על כל ילד שהם מפעילים. עוד הוסיפה ואמרה כי היו דיונים קודמים בנושא כבר בשנת 2011 וקמה וועדה בין-משרדית, שכללה גורמים רבים ונתנה המלצות בשנת 2015 אך הטיפול ויישום ההמלצות בפועל מתעכבות ולא קרה עד היום.

 

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים אמר כי הוא מרכז צוות בין משרדי אשר חברים בו אנשי צה"ל,  משטרה ומשרד הרווחה, והם מיפו את המקומות שבהם התופעה הקיימת לפי מחוזות המשטרה, והקימו בכל אחד מהמחוזות "שולחן עגול" שמטרתו להתכנס ולדון בתופעה. 

 

אהרון דגן קצין בילוש נוער ארצי מוסיף כי בעקבות הדיונים בשולחנות העגולים, התחיל בחודש נובמבר פיילוט, כרגע בשתי תחנות בלבד - תחנת נצרת ותחנת עירון. במסגרת הפיילוט גובש מתווה כיצד לנהוג החל מהדיווח על קטין מקבץ נדבות, דרך עיכובו, וההתנהגות כלפיו בתחנת המשטרה. כאשר מדובר בקטינים מהרשות הפלסטינית יש חובה לתאם מול הרש"פ, תוך כמה שעות, החזרה של הילד להוריו. כאשר מדובר בילד תושב ישראל יש צורך בעירוב מידי של גורם רווחה שיגיע לתחנה ויוכל להמשיך טיפול בצורה רחבה יותר.

 

יו"ר הוועדה ביקשה לדעת מתי יהיו מסקנות מהפיילוט ודגן השיב כי להערכתו באמצע חודש מארס יוכלו להגיש מסקנות.
יו"ר הוועדה ביקשה לקבל נתונים לגבי היקף התופעה, על כמה בדיוק ילדים מדובר ומה הגילים. נאמר לה כי אין שום נתונים לגבי ילדים שהם תושבי מדינת ישראל ואילו לגבי ילדים תושבי הרשות הפלסטינית ציינה ענבל ממן, סגן ראש ענף אזרחי במתאם פעולות הממשלה בשטחים, כי מתחילת שנה הוחזרו  לשטחה של הרשות דרך מת"ק ג'נין 70 ילדים ובשאר הגזרות מדובר על בודדים בלבד. מתחילת הפיילוט הוחזרו 24 ילדים, מתוכם ילד אחד חזר פעמיים. הילדים הם כולם קטינים בגילי 6-14 . בתגובה לכך ענתה יו"ר הוועדה: "אולי שווה להיות ילד פלסטיני, לפחות סופרים אותם".

 

נפתלי אמבש, אחד מילדיו של דניאל אמבש, הגיע לוועדה להעיד כיצד נשלח לקבץ נדבות כבר מגיל 7, ללא מים או מזון, ולעתים תוך סיכון חיים של ממש. אמבש תיאור בעדותו מקרים שונים בהם נתקל באדישות מצד הנהגים, גורמי המשטרה והרפואה, אשר יותר התעניינות מצידם הייתה יכולה להביא לחשיפה מוקדמת יותר של מה שכונה לימים 'הכת המתעללת'. (לינק לסרטון עם הדברים בסוף ההודעה). בהמשך דבריו חזר והדגיש כי "האנשים הנורמליים" שלא היו חלק מהכת ולא עשו משהו, היו חלק מההתעללות ומהטראומה המשנית. עוד אמר בהמשך כי חקירה של הילד במשטרה היא לא דרך להגיע לחקר האמת, שכן עם כל הכבוד ללחץ שזו יכולה לייצר, יש לזכור היכן מופעל לחץ אמיתי על הילד ומדוע לא יספר על כך.
 

 

אופיר שמא, קצין מטה רווחה במנהל האזרחי באיו"ש התבקש לפרט על הקשר מול הרשות הפלסטינית ושירותי הרווחה שם ואמר: לאחרונה חזרו לפעול ועדות משותפות שלנו ושל שירותי הרווחה הפלסטינים. ההסכמים בין ישראל לרש"פ יוצרים הפרדה מוחלטת בהיבטי הרווחה, ולא מעבירים לנו מידע על הקטינים ומצבם המשפחתי, זה רגיש מבחינתם. אנחנו מקבלים מהם הבטחות בע"פ שהילדים לא יחזרו לקבץ נדבות, אבל אין ערבויות שזה יצליח. אנחנו עדיין בשלב של יצירת אמון.
 

 

לפעילות משרד הרווחה מול הילדים הישראלים, התייחסה חוה לוי, עו"ס ראשית לפי חוק הנוער, שאמרה כי שירותי הרווחה ברשות המקומית, ביחד עם המשטרה, עובדים בשותפות. בד"כ יפנו לעו"ס במקום המגורים ויבקשו את ההתערבות שלהם, וההתערבות תהיה רחבה יותר גם אל מול המשפחה בניסיון להבין את הנסיבות שהביאו את הילד לקבץ נדבות בצמתים, האם הילד מוזנח או מנוצל. ההתייחסות היא רחבה בניסיון לתת מענה גם שיפסיק את המצב של קיבוץ הנדבות וגם ייתן מענה רחב יותר לילד שיוכל להשתלב כמו כל ילד אחר.
 

 

לשאלת יו"ר הוועדה, גם למשרד הרווחה לא היו נתונים על היקף הילדים הישראלים אשר עוסקים בקיבוץ נדבות.
עו"ד ועו"ס לירון אשל מהמועצה לשלום הילד סיפרה לחברי הוועדה כי נפתלי אמבש כיום הוא בעצמו מתנדב במועצה ומלווה קטינים נפגעי עבירה. לאחר מכן ביקשה לחדד את דבריו של אמבש ואמרה: הילדים זועקים זעקה שקטה, שמישהו יבוא ויעצור את מה שעובר עליהם, ואנחנו לא עושים מספיק. גורמי רפואה, גורמי חינוך, גורמים סוציאליים, שהילד פגש ולא המשיכו מעקב, גורמים לאובדן אמון במדינה ומערכותיה וזה אולי הנזק הכי גדול. מדיון לדיון פה בוועדה רואים שיש תופעות שלמות שקשורות בילדי ישראל ואף אחד לא רואה אותם.
 

 

ח"כ בזק: לא יתכן שכבר 12 שנים הכנסת עוסקת בנושא ניצול ילדים לצורכי קיבוץ נדבות ופתרון לא נראה באופק. כל עוד אין גורם אחד מתכלל, גוף מסודר שיטפל בתופעה מהשורש, ידאג לעצור את מי ששולח את הילדים לצמתים ולהעמידם לדין, הילדים ימשיכו כמו דלת מסתובבת - להיעצר על ידי המשטרה, להישלח לבתיהם ומשם בחזרה לצמתים.
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן הודתה לנפתלי אמבש על עדותו ועל הכוחות הנפשיים שהצליחו להביא אותו למקום בו הוא נמצא, ולאחר מכן סיכמה את הדיון:
 

מדובר בתופעה חמורה שחושפת את הילדים לניצול קשה והתעללות  על ידי שולחיהם  והן לסכנות רבות בכבישים ובצמתים.
 

הוועדה קובעת שהעובדה שאין נתונים מספריים על התופעה, במיוחד לגבי מקבצי נדבות תושבי ישראל, מדאיגה ומוכיחה  שחסר גורם מתכלל לטיפול הוליסטי בילדי ישראל. אנחנו מדינה בגודל עיר, עשרה מיליון תושבים, וניהול העיר כושל. כמו בכל נושא אחר שבודקת הוועדה לאחרונה  - ילדי אסירים, ילדים יתומים – קיים פה חוסר מחפיר בנתונים.
 
הוועדה מודאגת מכניסתם של גורמי פשע לתחום ומבקשת להגביר את פעולות האכיפה מול שולחי הילדים. זו יכולה אף להיות נקודה דרכם להשיג מידע לטיפול בארגוני הפשיעה במגזר הערבי, למשל.
 
הוועדה מבקשת לקבל את מתווה הפיילוט שגיבשה המשטרה וקוראת לכתוב נוהל ברור ומסודר שיקבע את דרך הטיפול בקטין מקבץ נדבות ואת תחומי האחריות של כל הגורמים , בהקדם.
​