אחריות מהנדס לתאונת עבודה באתר בניה

 

התובע הגישת תביעה וטען, באמצעות עורך דין תאונות עבודה כי, המהנדס לא פעל כמהנדס סביר, התרשל במתן הוראות לא מספקות לאחר שבדק ומצא כי מערכת הטפסות לקויה ואינה מתאימה לייעודה, הסתפק בהוראות לחיזוק הטפסות ולא לפירוקן ובנייתה מחדש לאחר תכנון; והתרשל באישור היציקה על גבי מערכת בלתי תקינה אשר אינה תואמת את הוראות החוק ולא תאמה את יעודה.

אחריות מהנדס לתאונה באתר בניה

בית המשפט ציין בפסיקתו כי, מהנדס סביר חב חובת זהירות מושגית כלפי עובדים באתר בנייה.

קיומה של חובת הזהירות המושגית של מהנדס נקבע על פי מבחן הצפיות: האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק.

 הכלל הוא כי מקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית, אלא אם קיימים שיקולים מיוחדים של מדיניות משפטית המצדיקים צמצום החובה או שלילתה.

ההכרעה הסופית בשאלת הצפיות הנורמטיבית, המרכיבה את חובת הזהירות המושגית, היא עניין של מדיניות משפטית.

מה אומר החוק ?

על פי תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב-1992, מוטלת על מתכנן שלד הבניין חובת פיקוח עליון (סעיף 2 לתקנות הפיקוח) בין היתר למניעת תאונת עבודה נפילה מגובה. תקנה 1 לתקנות התכנון (הפיקוח) מגדירה "פיקוח עליון" כפיקוח על בניית מבנה או חלקים ממנו כמפורט בתקנות אלה.

בתקנה 4 לתקנות הפיקוח מפורטות הפעולות הכלולות בפיקוח עליון: בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטרים; הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1);  מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו;  אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך בקשה לחיבור לרשתות החשמל, המים והטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר.

על פי תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב-1992 (להלן: תקנות פיקוח עליון), מוטלת על מתכנן שלד הבניין חובת פיקוח עליון (סעיף 2 לתקנות הפיקוח). תקנה 1 לתקנות התכנון (הפיקוח) מגדירה "פיקוח עליון" - פיקוח על בניית מבנה או חלקים ממנו כמפורט בתקנות אלה".

בתקנה 4 לתקנות הפיקוח מפורטות הפעולות הכלולות בפיקוח עליון:

(1) בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטרים;

(2) הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה בכל הנוגע לאמור בפסקה (1);

(3) מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו;

(4) אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך בקשה לחיבור לרשתות החשמל, המים והטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר; האמור בפסקה זו יחול לגבי עורך בקשה ראשי ומתכנן שלד הבנין, ואולם רשאי עורך הבקשה הראשי להתנות מתן אישורו בחתימת עורכי בקשה אחרים לגבי ביצוע הפיקוח העליון, כל אחד בתחומו.

אחריות מפקח באתר בניה

בית המשפט העליון קבע כי מי שלקח על עצמו למלא תפקיד של פיקוח עליון, חב חובת זהירות קונקרטית כלפי אלה אשר עלולים להיפגע אם לא מילא כראוי את חובת הפיקוח ובהם העובדים באתר הבנייה עליו הוא מפקח.

לגבי חובותיו של מהנדס הוסיף בית המשפט העליון כי הוראתו של המהנדס ביחס לחיזוק מערכת הטפסות באה במסגרת הפיקוח העליון שהיה חב בו ואשר ביצע בפועל וכי סמכות הפיקוח על עבודה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה. האחריות איננה נובעת רק מכך, שאלה שנפגעו סמכו למעשה על המהנדס, אלא היא נובעת בעיקרה מכך שהלה ידע או צריך היה לדעת, כי אנשים אלה ייפגעו אם הוא לא ימלא תפקידו כנאות." (פוקסמן, עמ' 360). לדברי כבוד השופט (כתוארו אז) שמגר באותו עניין, המונחים "פיקוח" ו"הדרכה" כוללים גם אחריות לפיקוח ולהדרכה על נקיטת אמצעי זהירות (שם, עמ' 360-361). עוד נפסק, כי כאשר התמנה מהנדס לשמש כמפקח על עבודות בנייה, גם אם ההסכם אינו מבהיר את ההיקף המדויק ומסגרת הסמכויות וחובת הפיקוח, הרי חלה על המהנדס החובה להפנות את תשומת לבו של המזמין לצורך בפיקוח צמוד ולחובה למנות לשם כך מנהל עבודה כשיר, תוך הבהרה שהוא איננו ממלא פונקציות אלה, ולסיכונים הקיימים בהיעדרו של פיקוח צמוד.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט ציין כי החובה לבצע פיקוח עליון על אלמנטים של השלד בטרם יציקתם קמה למהנדס המתכנן מכח תקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב – 1992, ובמסגרת זו על מתכנן השלד לאשר את היציקה של אלמנטים ראשיים (נושאים) במבנה.

תקנה 4 לתקנות הפיקוח העליון קובעת, בין השאר כי הפיקוח העליון יכלול וידוא בצוע הבניה בהתאם לתכניות הקונסטרוקציה, וכן הדרכה ומתן הנחיות לאחראי לבצוע השלד, לקבלן הראשי ולמנהל העבודה. בתקנה 5 הורחבה חובת הפיקוח העליון על השלד לביקורת של אופן בצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד.

לא היתה מחלוקת כי המרפסת שקרסה הינה המשך לתקרת הקומה ומשכך, בנייתה חייבת באישור המהנדס ליציקה, ואז חלות התקנות לעיל.

לאור האמור לעיל, בית המשפט פסק כי המהנדס התרשל בעבודתו ובחובתו כלפי התובע ויש להטיל עליו אחריות לקרות התאונה ולנזקיו (נזק של תאונת עבודה אירוע מוחי) של התובע.