אינטרנט ברשת החשמל

שר התקשורת כחלון הודיע למועצת המנהלים של חברת החשמל, כי בשבוע הבא כנראה יוענק לה רישיון לפריסה.

ברשת החשמל ייפרסו סיבים אופטיים לספק שירותי תמסורת וגישה מהירה למנויים בבתיהם.

ניסוי התחיל לפני כמה חודשים בכמאה בתי אב בקריית שמונה שכבר החלו לקבל שירותי תמסורת מתשתיות חברת החשמל.

הטכנולוגיה הזו תאפשר למשתמשי האינטרנט לעבור לעידן חדש והיא המהירות האדירה של זרימת המדעים למחשב הביתי של האזרחים, הנסיינים ייהנו מאינטרנט רחב פס שתספק פרטנר.

אבי וייס כתב על הנושא בהרחבה באתר thecom
 
חברת חשמל הגישה למשרד התקשורת בקשה לביצוע ניסוי טכנולוגי מצומצם בעיר מודיעין לבחינת ניהול מוני חשמל ביתיים מרחוק על רשת הסיבים שלה, לצורך קריאת מונים וניהול עומסים. בהזדמנות זו, צורפה פרטנר לניסוי כספקית ISP ושירותי אינטרנט, שהלקוחות הביתיים יוכלו לקבל באותם בתים שסיב חברת החשמל יגיע עד לארון החשמל שלהם. בפרסומים שונים נטען כאילו מוקמת רשת רחבת פס חדשה על גבי רשת החשמל של חברת החשמל, או שחברת החשמל תפרוס כביכול רשת סיבים לכל תושבי המדינה. אין לחלומות אלו כל אחיזה במציאות. מדובר בניסוי טכנולוגי מצומצם לצרכי חברת החשמל שטרם קיבל את אישור משרד התקשורת, ובכל מקרה לא יוביל ל- FTTH [סיבים עד הבית] של חברת החשמל לכל תושבי המדינה, כרשת מתחרה לרשתות הקיימות של ספקיות המפ"א (הסבר בסוף הכתבה).

יוסי שנק, מנמ"ר חברת החשמל ציין באוזנינו שהם רק בראשית הדרך לבחון טכנולוגיה חדשה, שנועדה לשרת את הצרכים של חברת החשמל. "אנו ממתינים כרגע לאישורים של הרגולטורים לניסוי שלנו. הרעיון מאחורי הניסוי הוא: 'מנייה חכמה', דהיינו: להפוך את מוני החשמל למערכות חכמות, נשלטות ע"י מערכת בקרה ארצית שלנו. כך, נוכל לקרא את צריכת החשמל הביתית מרחוק, נוכל לשלוט בעומסים, נוכל לווסת עומסים לפי הצרכים, נוכל להציע לצרכנים תוכניות תמחור חדשות. אנו מעוניינים לבחון טכנולוגיות חדשות של ניהול צריכת החשמל הביתית במדינה, בעזרת 'מונים חכמים'. זו רק טכנולוגיה אחת מכמה טכנולוגיות שיש כיום בעולם, לקישור ישיר למוני החשמל, ואנו מעוניינים לבחון אותה מול הטכנולוגיות האחרות".

יוסי שנק מציין שהחברה בחרה בעיר מודיעין, משום שמדובר בעיר חדשה יחסית, בעלת תשתיות מתקדמות, כולל פריסת תמסורת סיבים של חברת החשמל עד לתחנות התמסורת שלה הנמצאות בקרבה לבתים או צמודות לכמה בתים (מבנים המכונים בשם תחט"פ בלשון חברת החשמל), כך שסלילת הסיב מתחנת התמסורת עד ארון החשמל הביתי תהיה קצרה יחסית ובהשקעה לא גדולה. צירופה של פרטנר לפרוייקט נועד לספק שירותי ה- ISP, שכן לחברת החשמל אין רישיון  ISP ואין לה רישיון מפ"א, וגם לא יהיה לה (ראה בהמשך). היות וחברת החשמל אינה בנויה לפריסת סיבים וטיפול בהם, פרטנר תהיה גם האינטגרטור של חברת החשמל לפריסת הסיבים 'במייל האחרון'. יצוין, לפרטנר רשת סיבים משל עצמה (מאז רכשה את IC-1 מחברת Med-1). הלקוחות הסופיים בקצה יוכלו לקבל חיבור ושירותים מהסיב אותו תחבר פרטנר מארון החשמל לתוך הבית, ברוחבי פס עד כ- 25 מגה סל"ש. היות ומדובר בניסוי טכנולוגי, זה יהיה, כפי הנראה (תלוי בסוג הרישיון שתקבלנה חברת החשמל ופרטנר), ללא עלות לנסיינים.

יודגש: בניסוי של חברת החשמל אין כלל שימוש ברשת הפצת/ חלוקת החשמל. נעשה שימוש ברשת הסיבים של חברת החשמל, המשמשת אותה כיום לצרכים עצמיים (על פריסת הסיבים הזו – ראה להלן).

רקע: רשתות סיבים בישראל
בישראל תחרות די מינורית בתחום תמסורת ותקשורת נתונים ע"ג רשתות סיבים. הבעיה המרכזית: רשתות אלו אינן מגיעות לבתים ולעסקים, ברוב שטח מדינת ישראל (למעט עסקים מאוד גדולים ומתחמי מסחר ותעשייה גדולים, שלחברות המפ"א היה כדאי להגיע אליהם עם סיבים). ב"מבט על" על כלל השוק נראה שבזק היא הגדולה בשוק:

איור: רשתות תמסורת ותקשורת נתונים בישראל בק"מ סיב לפי חברות (ראשית שנת 2009) להוט יש עוד כ 20 אלף ק"מ של פריסת כבלי קואקס ב- Last Mile, כך שהיא גדולה יותר בהיקף פריסת התשתיות רחבות-הפס שלה מבזק. לבזק יש כמובן פריסת זוגות חוטי נחושת בהיקף מאוד ניכר ברחבי הארץ. אולם, בזק מוציאה חלק ניכר מהנחושת הזו מהאדמה \ מהצנרת ותמכור אותה יחד עם המרכזיות המיותרות (במסגרת המעבר ל- NGN).

יחד עם זאת, רשת הוט עדיין אינה NGN ולא ידוע מתי תהיה כזו. הוט משקיעה סכום יחסית קטן בשדרוג הרשת שלה לDocsis 3.0 בשנה הקרובה, וזה אינו NGN. זאת, אל מול פעילות נרחבת של בזק בפריסת רשת NGN על סיבים "עד קרן הרחוב"

(FTTC/FTTN), בכל רחבי הארץ, פעילות שכבר החלה בכמה מקומות כפי שפרסמנו. אין ככל הנראה לבזק כל תוכניות להשקיע בטווח הזמן הנראה לעין בסיבים עד הבית (FTTH) משיקולי עלות (פירוט והסבר בהמשך).

בישראל, יש כמה תשתיות סיבים חלופיות לאלו של חברות המפ"א: רכבת ישראל, חברת החשמל, חברת תשתיות נפט (קצ"א), וחברת דרך-ארץ (כביש 6), שביקשו בעשור הקודם לבחון את האפשרות לפעול בתחום על בסיס תשתיות עצמאיות. נכון להיום, חברות אלו לא ערוכות להיכנס לתחרות בשוק, ועדיין לא ברור האם משרד התקשורת יאשר להן בכלל להיכנס לתחרות שכזו. הסיבה: טרם גובשה מדיניות ברורה בתחום זה. לא אחת ציינו, שישראל היא אחת המדינות המפגרות ביותר בעולם המערבי, שאין לה כל מדיניות לפריסת סיבים לבתים ואין היא משקיעה ולו אגורה אחת בתוכניות שכאלו.

כיום, רק לרכבת ישראל (מבין מחזיקי תשתיות חלופיות לספקיות המפ"א), יש רישיון למתן שירותי תמסורת ותקשורת נתונים. אבל, היא לא מכרה כל חיבור כזה לשום גורם, בהיעדר ביקוש. הבעיה בישראל אינה תשתיות סיבים בדרכים הבין-עירוניות, אלא ב- Last Mile לבתים ולעסקים. הביקוש ל- Dark Fiber (סיב אפל) נמוך, וגם אין כאן "ביזנס" של ממש. ספק התקשורת (מפעיל מפ"א) מרוויח בעיקר ממכירת שירותים ללקוחות הקצה, לא ממכירת תמסורת על סיבים. ספקים אלטרנטיביים כמו הרכבת, מקבלים רישיון לפי החוק הקיים, למכירת תמסורת ע"ג סיבים רק לספקי תקשורת בעלי רישיון מפ"א, ולא למכירת תמסורת ללקוחות הסופיים. שאר החברות, לרבות חברת חשמל, לא ביקשו עד היום באופן רשמי רישיון שכזה, שכן הן משתמשות בתשתית הסיבים שיש ברשותן לצרכי עצמם בלבד. ברגע שהן תבקשנה למכור תשתיות אלו לאחרים (למעשה, ברגולציה הקיימת רק לחברות המפ"א, שממילא לא זקוקות לכך), הן תידרשנה לבקש רישיון ממשרד התקשורת, ולא בטוח שזה כדאי להן. בתנאי הרגולציה הקיימים ובהיעדר מדיניות ורצון של הממשלה לעודד פריסת סיבים לבתים, איש לא יפנה לקבל רישיון שכזה.

לחברת החשמל רשת סיבים של כ- 2,500 ק"מ, הפרוסה בכל רחבי הארץ, ועוברת בעיקר על תשתית עמודי החשמל שלה (בעמודי המתח הגבוה), בנפרד מרשת החשמל. החברה משתמשת ברשת סיבים זו לצרכיה היא (בעיקר לתקשורת פנים ארגונית ולצרכי שו"ב). אולם, יש בה עודפי קיבולות. יודגש שרשת הסיבים של חברת החשמל אינה מגיעה לבתים. היא מגיעה למתקנים בשטח: טרנספורמטורים, תחנות מיתוג, תחנות משנה, ותחנות השנאה (אלו שנאי חלוקה, מכונים תחט"פ [תחנות טרנפורמציה פנימיות] בלשון חברת החשמל), הפזורים ברחבי הארץ.

יש בכמה מקומות בארץ שחדרי שנאי החלוקה הללו סמוכים לבתים, או בבניינים גדולים מאוד, מצויים במרתף, בקומת הכניסה או צמוד לבתים. למרות שהיו כמה בדיקות של החברה לנושא התכנות כניסה לאספקת שירותים לציבור הרחב על רשת זו (כולל ניסוי שהתקיים בקריות ליד חיפה עד שנת 2006, להעברת פס רחב על רשת החשמל, מה שקרוי PLC = Power Line Communications), זה לא התקדם כלל.

רשתות מחשבים על רשת החשמל יש בישראל. אולם, הן לא זכו להצלחה, בלשון המעטה, מטעמים שונים שלא כאן המקום לפרטם. יחד עם זאת, חברת החשמל לא הגישה, עד כה, בקשה לקבלת רישיון לתמסורת ותקשורת נתונים, כך שמדובר ב"תרגיל תיאורטי" בלבד. אין ודאות שהחברה תבקש רישיון כזה בטווח הזמן הנראה לעין.

יצוין שחברת החשמל עשתה בהיסטוריה שלה לא מעט ניסויים טכנולוגיים בתקשורת, כפי שחשפנו כאן, אך מעולם לא הכריזה על כוונה להפוך לספקית תקשורת עד הבתים (FTTH) או ספקית תקשורת מכל סוג שהוא לציבור הרחב. אין לה גם תקציב לכך, וזה לא יעד מיעדי החברה המאושרים.

גם הממונה על ההגבלים העסקיים לא יתיר לה להיות כזו, משום שהיא מונופול בתחום החשמל, ולא ידוע לנו המועד בו חברת החשמל תחדל להיות מונופול בתחום החשמל (כנראה לעולם לא).

עד כניסתו לתפקיד של עמוס לסקר, המנכ"ל הנוכחי, שנכנס לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל בנובמבר 2007, כל נושא השימוש בתשתיות הסיבים של חברת החשמל לצרכים חדשים, היה די בהקפאה. עמוס לסקר, שמבין די טוב בסיבים (היה מנכ"ל Med-1 ועסק שנים רבות בתעשיית התקשורת בטלרד, בקרן אלקטרוניקה, בטלויזיה בכבלים), דוחף בזהירות לבחון טכנולוגיות חדשות על סיבים. אבל, מתוך ראיית צרכי חברת החשמל עצמה, ולא מתוך ראייה להפיכת חברת החשמל לחברת תקשורת מתחרה, מה שלא צפוי בעתיד הנראה לעין.
 
ישראל היא גם לא דרום קוריאה, שמצאה דרך לשלב את עודף הקיבולות ברשת הסיבים של חברת החשמל שלה, כדי לפרוס תשתית סיבים לשירותי פס רחב ושאר שירותי תקשורת מתקדמים, לכל פינה במדינה.

כדי לקבל מושג על עלויות פריסת סיבים עד הבית ב- Last Mile יש לקחת בחשבון 2 סוגי עלויות: 1) פריסת התשתית הפיזית (נמדד בדולרים לקילומטר), ו- 2) עלויות הרכשת הלקוח (נמדד במחיר למבואה \ פורט).

העלות הכוללת להקמת תשתית סיב ב- Last Mile בתוך הערים העיקריות נעה סביב 70-75 אלף דולרים לקילומטר קו, וההשקעה הכוללת לפורט לקישור לקוח אחד עשויה להגיע עד 15 אלף דולרים. מכאן, שרק ממשלות או ארגוני ענק עשירים, יכולים להרשות לעצמם לפרוס FTTH עם שירותי Triple Play על הסיבים לכל בית. זה קורה בכל העולם, חוץ מישראל. בתקציב מדינת ישראל לשנתיים הקרובות אין הקצאה של אגורה אחת למטרה שכזו.