בישראל עדיין לא הפנימו

חודש מודעות לסרטן המעי הגס, מדוע לאמריקאים יש סיכוי טוב יותר להינצל מסרטן המעי הגס, בארה"ב כבר תפסו את העניין ו - 60% מהאמריקאים מבצעים את הבדיקות מצילות החיים. ובישראל? עדיין לא הפנימו.

סרטן המעי הגס, מהשכיחים והקטלניים ביותר בישראל, ניתן לריפוי. האמצעי? קצת מודעות!

כ-3,600 גברים ונשים מצטרפים מידי שנה לסטטיסטיקת החולים בסרטן המעי הגס, כמעט חצי מהם ימותו מהמחלה. כאשר המחלה מתגלה בשלביה המוקדמים, ממצאים מצביעים על אחוזי ריפוי גבוהים מאוד (מעל- 90%), זאת הודות לטיפולים שונים המשלבים טכנולוגיות רפואיות שונות, ניתוחים, טיפולים תרופתיים והקפדה על אורך חיים.

מידי שנה, כ-900 חולים שאובחנו בשלב מוקדם, מחלימים  מסרטן המעי הגס ומקבלים את חייהם בחזרה. למרות הקשר הישיר בין גילוי מוקדם להצלת חיים, ישראלים רבים אינם ממהרים לעבור את בדיקות הסקר.

מחקרים שנעשו בישראל מצאו כי רק 15-20% מאלו הנמצאים בגיל המתאים לעבור את כל בדיקות הסקר המומלצות, אכן עושים זאת. עבודות שבוצעו בקריה הרפואית רמב"ם, מצאו כי רק מחצית מאנשי הצוות הרפואי, במיוחד אלו שהיו בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, עברו בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה.

לדבריו של דר' ישי לכטר, גסטרואנטרולוג בכיר בקריה הרפואית רמב"ם, כאשר בוחנים את המצב מול ארה"ב, המציאות נראית עגומה עוד יותר: "בישראל בדיקות הסקר מבוצעות במסגרת הביטוח הרפואי, שכולנו מחזיקים. בארה"ב  חלק גדול מהאוכלוסייה איננו מבוטח, אך יחד עם זאת 60% מהאמריקאים מבצעים את כל בדיקות הסקר המומלצות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לעומת 10% בישראל".

לפני שנתיים, ביצע דר' לכטר סקר בקרב 200 חולי סרטן המעי הגס, בני משפחותיהם ורופאים, כדי לנסות ולברר את הסיבות העיקריות להיענות הנמוכה בקרב האוכלוסייה הישראלית לביצוע הבדיקות מצילות החיים. עיקר הסיבות שעלו מהסקר מופנות כלפי רופאי המשפחה: "מתוצאות הסקר עולה כי רבים מרופאי המשפחה נוטים לחשוב שמדובר במחלה של גברים בלבד", מסביר דר' לכטר

"בשל כך נשים כמעט ואינן מופנות לביצוע בדיקות הסקר, זאת למרות שהסיכוי שלהן לחלות נמוך מזה של גברים רק ב-2%".

נתון נוסף שעלה מהסקר מצביע על כך שרופאי המשפחה אינם מיידעים את מטופליהם אודות יתרונות הרפואה המונעת וחשיבות הבדיקות לגילוי מקדם.

"רבים מקרוביהם של חולי סרטן המעי הגס, שלקחו חלק בסקר, אמרו כי הם מעולם לא קיבלו מידע על חשיבות ביצוע הבדיקות לגילוי מוקדם, וזאת למרות שהם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד: כ- 20% מהמקרים של סרטן המעי קשורים לגנטיקה ", מציין דר' לכטר.

אולם, למרות הנתונים הבעייתיים, נראה כי מגמת המודעות בעליה. יותר ויותר אנשים מבינים את חשיבות הבדיקות לגילוי מוקדם ובמבצעים אותן. לפני נתוני האגודה למחלה בסרטן, בשנת 2011, 48% מכלל האוכלוסייה בצעו בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

"בכל שבוע מגיעים לטיפול בקריה הרפואית רמב"ם כארבעה מקרים חדשים של סרטן המעי הגס", מסכם דר' לכטר, "מספר חולים נמוך מזה מגיעים לאבחון ברמב"ם. אני קורא לאנשים לקחת אחריות ולהתחיל להיבדק על בסיס קבוע. אומנם זה כרוך באי- נוחות, אך זה מה שדרוש כדי להציל את החיים שלהם".

תנו לעצמכם סיכוי: בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
הבדיקות לאבחון וגילוי סרטן המעי הגס מומלצות כבדיקות סקר תקופתיות לאנשים מגיל 50 ומעלה, מומלץ לדון עם הרופא המטפל לגבי הבדיקה המתאימה ביותר לכל נבדק ונבדק.

◄בדיקת צואה לדם סמוי - נגעים ממאירים וטרום ממאירים של מערכת העיכול נוטים לדמם. מכאן, זיהוי של דם בצואה מהווה סמן לנוכחות תהליך לא תקין ומחייב המשך ברור. מומלץ לבצע את הבדיקה בשתי דגימות, משלוש צואות עוקבות (סה"כ 6 בדיקות) מדי שנה, החל מגיל 50 ומעלה.

◄קולונוסקופיה - הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת הסתכלות על כל חלל המעי לכל אורכו. מחדירים צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) שבראשו מצלמה זעירה, דרך פי הטבעת ובמקביל, מנפחים מעט אוויר כדי לאפשר הסתכלות אופטימלית. הקולונוסקופיה אורכת כ-20 דקות  ומאפשרת גם לקיחת דגימות (ביופסיות) ולכרות פוליפ  (בליטה טרום-סרטני) במידה ונמצא. לפי הספרות הרפואית האחרונה הליך זה מקטין מאוד את הסיכוי לחלות, ומוריד תמותה ממחלה קשה זו. הבדיקה מומלצת פעם ב- 10 שנים מגיל 50 ואילך.

◄קולונוסקופיה "וירטואלית" (קולוגרפיה בעזרת CT) - בדיקה המשלבת CT וקולונוסקופיה, ומבוססת על הדמיה רנטגנית ועיבוד תמונה ממוחשב, להפקת תמונות תלת מימדיות של חלל המעי לחיפוש תהליכים גידוליים. במהלך הבדיקה מוחדר צינור דק לפי הטבעת, בדומה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, אלא שבמקום הצינור הרגיל המכיל את המצלמה, עוברים בדיקת CT . (דרך צינור זה מחדירים אוויר למעי הגס, ואוויר זה משמש להרחבת המעי הגס כך שגידולים קטנים יבלטו).

רמת הדיוק של הבדיקה משתנה ותלויה בגודל הפוליפים. פענוח תוצאות הבדיקה תלוי באופן ישיר בניסיונו של המפענח, מה שמוביל להבדלים רבים בין פענוח לפענוח. כמו כן, הבדיקה כרוכה בכמות קרינה לא מבוטלת ויש גם מקרים של התנקבות לאחר הבדיקה, אם כי בשיעור נמוך יותר מקולונוסקופיה. בדיקה זו אינו בסל הבריאות ואינה מומלצת ע''י גסטרואנטרולוגים מלבד בנסיבות יוצאי דופן.

◄חוקן בריום - סדרה של צילומי רנטגן, המתבצעת לאחר החדרת חומר ניגודי בשם בריום, הנראה בשיקוף רנטגן. הבריום מוחדר דרך פי הטבעת באמצעות חוקן ואם קיים ממצא במעי הוא יראה בצילום הרנטגן. לבדיקה רמת דיוק טובה והיא משמשת בעיקר לאחר שנכשל ניסיון קולונוסקופיה ובמקומות בהם הבדיקה הקולונוסקופית לא זמינה. מומלצת לביצוע מגיל 50 ומעלה, אחת ל-5 שנים.