יום השחפת העולמי

אוכלוסיות במעבר מהוות מזה מספר שנים מוקד התערבות דומיננטי בישראל בתחום הטיפול בשחפת. אוכלוסיות שאינן ילידות הארץ בעיקר ילידי מדינות אנדמיות לשחפת הן בסיכון מיוחד לחלות בשחפת. יום השחפת הבינלאומי, מצויין ב 24 במרץ בכל שנה, ונועד להגביר את המודעות הציבורית למחלת השחפת ולמניעתה.

21.03.2015 מאת: פורטל הכרמל והצפון

משרד הבריאות נדרש לטיפול באוכלוסיות אלה בכלים משולבים קליניים, אפידמיולוגיים וסוציאליים, מתוך תפיסה רפואית הוליסטית כלפי הציבור בישראל.

כמו כן מתמודד משרד הבריאות  עם הקשר ההדוק בין איידס לשחפת באמצעות תוכנית מיוחדת שהושקה ב-15.1.2014. פורסם חוזר מנכ"ל 3/14 "נוהל הפעלת תוכנית קהילתית למעקב וטיפול אנטי-רטרו-ויראלי (ART) למהגרים נשאיHIV  חסרי ביטוח רפואי". נוהל זה מסדיר, לקבוצה מסוימת של נשאי HIV חסרי ביטוח רפואי, את המעקב הסדיר והטיפול האנטי-רטרו-ויראלי יחד עם טיפול מניעתי למספר מחלות זיהומיות, כולל טיפול מניעתי להתפתחות מחלת השחפת. 

התוכנית הקהילתית מאגדת בין משרד הבריאות, רופאי איידס, מרפאות איידס, ארגונים לא ממשלתיים (NGOs), חברות התרופות המייצרות/משווקות תרופות אנטי רטרו ויראליות, וחברות מסחריות אחרות. החולים זוכים למעקב וטיפול במרכזי האיידס על חשבון משרד הבריאות, ואת התרופות בתרומת חברות התרופות ובהפצת הסופרפארם. התוכנית אשר תוקצבה לשנתיים זוכה להצלחה רבה  ובמשרד הבריאות פועלים להמשך התוכנית לאחר תקופת הזמן הקצובה.  תכנית זו, ביצועה והתמודדות עם אתגרים נוספים בטיפול באוכלוסיות מהגרים יידונו במסגרת כנס יום השחפת 2015- מצ"ב הזמנה.

שחפת - היסטוריה ואפידמיולוגיה

ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד"ר רוברט קוך, על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת. באותה תקופה גרמה המחלה  למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency). בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-ֹ1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת". ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.

מאפייני הטיפול בשחפת

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות משך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. אי-השלמת הטיפול עלול לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע"י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course).  בשנת 2007  ובשנת 2013, צוינה התוכנית הישראלית על ידי ארגון הבריאות העולמי  כ"סיפור הצלחה".

שחפת עמידה לטיפול תרופתי

נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB – Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות, הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים המודבקים בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB – Extremely drug resistant).
המחלקה לשחפת ואיידס, בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, על מנת להמשיך ולספק מענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.
 
להלן מספר נתונים על מחלת השחפת בעולם ובישראל: ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2013 חלו בשחפת 9 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה דרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.

במהלך שנת 2013 דווח למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות על 308 חולי שחפת חדשים בישראל.  מרבית החולים החדשים (יותר מ-80%) נולדו מחוץ לישראל. מכלל החולים המדווחים, 50% התגלו בקרב אנשים שאינם אזרחי ישראל. שיעור ההיארעות בכלל האוכלוסייה בשנת 2013 הינו 3.8 ל-100,000 אוכלוסייה.

משנת 1997 מופעלת בישראל התוכנית הלאומית למיגור השחפת ע"י משרד הבריאות בשיתוף ארבע קופות החולים. המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור מנהלת את התוכנית בשיתוף עם מספר גורמים המטפלים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת השחפת בביה"ח שמואל הרופא, ובפיקוח כל לשכות הבריאות. לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד ומחוצה לו, פועלים לאיתור מקרי תחלואה הן באזרחי ישראל והן בקרב תושבים שאינם אזרחי ישראל. ישנה סדרה של נהלים במספר רב של נושאים הקשורים למניעה וטיפול במחלת השחפת כולל נהלים עדכניים על דרכי התמודדות עם תחלואת בשחפת בבתי חולים כלליים ובאתרים בהם ישנו שיעור גבוה של אוכלוסייה בסיכון יתר.

תגובות

מומלצים