ירידה בגילאי הפונים לטיפול בהפרעות אכילה
השיח הציבורי הרחב סביב הפרעות אכילה, הוביל לחקיקה, שינויי נורמות ועליה במודעות. למרות כל אלה, המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם מדווחת על נתונים מדאיגים.
המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם: מספר המטופלים נותר בעינו, גיל המטופלים יורד, והפרעות אכילה שלא הכרנו קודם, הולכות ומתפשטות. הבשורה הטובה: מרפאה חדשה לטיפול בקטינים נפתחה, שירותי המרפאה מתרחבים והיא רושמת הצלחות טיפוליות.
כ-1,500 ילדים ובני נוער מאובחנים מידי שנה כלוקים בהפרעת אכילה כלשהי. התופעה טומנת בחובה מושגים שכולנו למדנו להכיר, כגון אנורקסיה ובולימיה, אך למרות המודעות הרחבה לבעיה, נראה שהמגמה רק הולכת וגדלה.
מנתונים שנאספו בארבע השנים האחרונות במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, עולה כי בין השנים 2008-2012 נרשמה ירידה בטווח גילאי הפונים לטיפול בהפרעות אכילה. אם בעבר, ממוצע הגילאים של ילדות וילדים הלוקים בהפרעות אכילה, עמד על 14-15, כיום ישנן יותר ויותר פניות לטיפול בילדים בני 11-12.
נוכח העיסוק בנושא הפרעות האכילה ויוזמות שונות שנעשו בתחום זה בשנים האחרונות בארץ, הנתון הבא מפתיע: מאיסוף הנתונים שבוצע ברמב"ם עולה כי לא חל שינוי משמעותי במספר הפונים לטיפול במרפאה, והוא עמד בממוצע על 120 פניות מידי שנה. עוד נמצא כי בטווח השנים הללו, לא השתנתה כמות הפונים למרפאה מבין אלו הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, והיא עומדת על כ-%60 מכלל הפניות.
מגמת עליה משמעותית, שנרשמה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם היא בתחום מצבים תת קליניים של הפרעות אכילה, או מה שמכונה הפרעות אכילה לא ספציפיות. בתחום זה נרשמה עליה מ-17% מכלל הפניות לפני ארבע שנים, ל-45% מכלל הפונים בשנה שעברה. זהו גידול של פי 2.6 במספר הפונים למרפאה כתוצאה מהבעיה. נתונים נוספים שנרשמו במרפאה הם עליה בפניות מטופלים מהמגזר הערבי (כ-7% מכלל הפניות) ועליה קלה באחוז הגברים הפונים למרפאה לטיפול, אשר עומד כיום על כ-10% מכלל הפניות.
על רקע הנתונים הללו, המרפאה להפרעות אכילה בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם פתחה לאחרונה מרפאת נוער לטיפול בהפרעות אכילה של קטינים. מאז החלה המרפאה בפעילותה, התקבלו כבר 15 מטופלות חדשות ורשימת הממתינים לקבלה הולכת וגדלה. את הטיפולים הניתנים במסגרת המרפאה מוביל צוות רב מקצועי מיומן, ובמסגרת פעילות המרפאה מתקיימת, אחת לשבוע, קבוצת הדרכה להורים, שכן המודל הטיפולי מחייב מעורבות הורית אינטנסיבית.
המרפאה להפרעות אכילה מקיימת מסגרות טיפול שונות, עבור קבוצות מטופלים מגוונות. במסגרת חבילות הטיפול הרבות, מפעילה המרפאה שירות הפועל על פי מודל ייחודי שפותח ברמב"ם. מודל זה מאפשר להורים אשר בנותיהם סובלות מהפרעות אכילה, ללמוד כיצד לסייע להן גם במקרים שבהן הבנות לא מעוניינות לשתף פעולה ולהגיע למרפאה לטיפול. הלימוד מתקיים במסגרת קבוצת הדרכה להורים במרפאה, ובמהלכה מעביר צוות המרפאה כלים ליישום טיפול בבית.
לדברי מירי גבעון, המנהלת הקלינית של המרפאה לטיפול ומחקר בהפרעות אכילה ופרופ' יעל לצר, מנהל המרפאה, מרצה וחוקרת מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, הפרעות אכילה הן הפרעה נפשית שכיחה הנמצאת בעליה מתמדת בחברה המערבית: "מדובר במחלה קשה שתוקפת בעיקר מתבגרות ונשים צעירות ועלולה לעצור את ההתפתחות שלהן ואף להידרדר לסכנת חיים ולמוות", אומרת פרופ' לצר, "המחלה קשורה לשיעור גבוה של תחלואה, כאשר 20% ממקרי הפרעות האכילה מסתיימים במוות, נתון הגבוה יותר מכל מחלה פסיכיאטרית אחרת. לעומת זאת נתוני ההחלמה ללא טיפול הינם נמוכים ביותר. יש משמעות ניכרת לפניה מוקדמת לטיפול, מיד עם פרוץ המחלה. באופן כזה, סיכויי ההחלמה גבוהים".
כולם ישנים, הרעב מתעורר. תסמונת אכילה לילית
רבים מאיתנו נהנים מארוחות ליליות קלות, ומחפשים את המקרר באמצע הלילה, אבל במקרים מסוימים מדובר בבעיה של ממש. תסמונת אכילה לילית, הינה תסמונת קלינית נדירה יחסית הכוללת מאפיינים הקשורים להפרעות שינה, הפרעות אכילה והשמנה. אלו הסובלים מהתסמונת, נוטים להימנע מאכילה במהלך שעות היום ולאכול כמויות גדולות בשעות הערב והלילה. כתוצאה מכך, אלו הלוקים בתסמונת, סובלים במקביל גם מהשמנת יתר וגם מהפרעות שינה, כאשר הבעיות הללו קשורות זו בזו. עד לפני כמה שנים הוגדרה התסמונת כהפרעת שינה, אך בשנת 2010 היא הוגדרה מחדש על ידי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני.
בישראל, המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, היא המרכז היחיד בארץ שמטפל בתסמונת אכילה לילית, ובימים אלו מתבצע מחקר גדול בתחום, המצטרף למחקר הענף שנעשה בשנים האחרונות בעולם, בניסיון להבין את התסמונת ואת מנגנוניה טוב יותר. המרפאה ברמב"ם מציעה טיפול בתסמונת אכילה לילית מאז שנת 2011, כאשר הטיפול בה זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד: ממצב של קימה מספר פעמים בלילה, למצב של שינה רצופה בתוך ארבעה חודשי טיפול בלבד. על פי נתונים שנאספו במרפאה ברמב"ם, מרכז הטיפול היחיד לתסמונת בישראל, כ-5% מאלו הסובלים מהפרעות אכילה, סובלים מתסמונת אכילה לילית, רובם בטווח גילאים של 30-50. נתון מעניין נוסף הוא העובדה שגברים רבים פנו לטיפול בתסמונת, במסגרת המרפאה ברמב"ם, אך כולם נשרו במהלך הטיפול וכל בוגרי התוכנית הטיפולית, הן למעשה נשים.
מומחי העולם התאחדו: כנס בינלאומי לטיפול במגפה עולמית
כל הנתונים, המגמות, שיטות הטיפול והסוגיות הרבות שעולות מתחום הפרעות האכילה השנוי במחלוקת, נדונו לאחרונה, במסגרת כנס בינלאומי לשיטות טיפול בהפרעות אכילה, שהתקיים במלון רמדה שבירושלים.
בתפקיד יו"ר הכנס שמשה פרופ' יעל לצר, מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ומנהלת המרפאה לטיפול ומחקר בהפרעות אכילה, החטיבה הפסיכיאטרית בקריה הרפואית רמב"ם. יתר חברי הוועדה המארגנת הם דר' רחל בכנר, מהמחלקה לפסיכולוגיה, האונ' העברית בירושלים ופרופ' דני שטיין, מנהל המחלקה הפסיכוסומאטית לילדים ונוער בביה"ח ספרא לילדים.
הכנס כלל יום לימודים וסדנאות, לצד הרצאות מפי אנשי מפתח בתחום הפרעות האכילה, בארץ ובעולם. בין משתתפי הכנס לקחו חלק אנשי מקצוע מתחומי עניין רבים כגון: רופאי משפחה, רופאי ילדים, רופאים אנדוקרינולוגים, רופאים גניקולוגים, רופאי ספורט, פסיכיאטרים, צוות סיעודי, דיאטנים ועוד רבים אחרים. צוות המרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם הציג ארבע עבודות שונות, פרי המחקר והטיפול במרפאה.
בין מרצי הכנס ניתן היה למצוא את הח"כית לשעבר, דר' רחל אדטו, ג'ודית בנקר
(Ms. Judith Banker), מייסדת ומנהלת של מרכז להפרעות אכילה במשיגן, ארה"ב, פרופ' רוז גאיסט ( (Prof. Rose Geist, פרופ' באוניברסיטת טורנטו לפסיכיאטריה ולרפואת ילדים, פרופ' דברה קצמן(Prof. Debra Katzman) , פרופ' לרפואת ילדים, ראש אגף לרפואת מתבגרים, במחלקה לרפואת ילדים באונ' טורונטו ועוד ועוד.
הכנס שנמשך שלושה ימים, אורגן על ידי העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה, וזכה לעניין רב בקרב משתתפיו.














