נדידת העופות מעל כפרי הכרמל הבוקר
מחזה מרהיב שקשה לא להתרגש מהמראות של אלפי עופות באוויר שלא מתבלבלות ומתנגשות אחת בשנייה, זה נראה כמו מנהיג שמוביל את כולם מצפון לדרום בנוסף ליחידת הגישוש של העופות.
זו שנה חמישית שנצפים בה עופות שנודדים מצפון לדרום וההפך מעל כפרי הכרמל דאלית אל כרמל עוספיה.
המחזה הזה נותן לנו להרהר אילו היו בני אדם מתנהגים באופי של העופות לא היינו חווים בכל יום עשרות תאונות עם פצועים והרוגים.
המשמעת של המעוף ואופי המעגלים שעפים בהם העופות, זה מחזה מעולם אחר, כל מי שראה ורואה את זה מתלהב עד שמים.
מאות אלפי ציפורים חולפות בימים אלה מעל ישראל בדרכן לאפריקה.
ארץ ישראל היא צוואר הבקבוק המרכזי של נדידת הציפורים מאירופה לאפריקה. ייצר ההישרדות דוחף אותן לעוף אלפי ק"מ אל ארצות החום. מעל לים, ממערב לנו, קשה מאד לחצות ישר לאפריקה.
לעומת זאת במדבר, ממזרח לנו, אין להן מקורות מים, מקומות מיסתור, לינה ומזון. לפיכך רוב הציפורים אשר נודדות מאירופה וצפון מערב אסיה מעדיפות לעבור בדרך הבטוחה מעל לארצנו, במסדרון צר שרוחבו פחות ממאה ק"מ.
הלהקה התקבלה באהדה רבה ע"י מאות תושבים שמאוד התרגשו מהמראה המיוחד, לפי האגדות זה מביא מזל טוב למקום.

חסידות לבנות : מסלולי נדידה: נודדת בשעות היום, בדאייה, באמצעות טרמיקות אוויר ואינה חוצה ימים. קיימים שלושה צירי נדידה:
א. הציר הראשי מצפון אירופה לאפריקה דרך הים התיכון, ציר זה מחולק לשניים:
1.מצפון מזרח אירופה, צפון מרכז אירופה ואיראן דרך הבוספורוס וארץ ישראל לדרום אפריקה.
2.מצפון מערב אירופה דרך גיברלטר לדרום אפריקה. ב. ממרכז אסיה לתת היבשת ההודית ג. ממנצוריה לצפון קוריאה.
קינון: מתחילת אפריל עד אמצע אוגוסט. מקננות על עצים, קצות צוקים, ומבנים שנבנו על ידי אדם (עמודי טלפון).
מקננות בבודדים או בלהקות של עד 30 זוגות.
מטילות לרוב 3-5 ביצים לבנות. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה הראשונה ומשתתפים בה שני ההורים במידה שווה פחות או יותר. האכלת הגוזלים גם היא נעשית על ידי שני בני הזוג.
שמירה על עופות המים בישראל
בעונות המעבר חולפים מעל ישראל עופות מים רבים, וחלקם אף שוהים במקווי המים הטבעיים שלה בתקופת החורף. מרבית מיני העופות מוגנים בישראל מתוקף החוק להגנת חיית הבר, אך הרס מקווי המים הטבעיים מסכן את קיומם.
כדי להגן על עופות המים חתמה מדינת ישראל על אמנות בין-לאומיות. מדינת ישראל אף נוהגת לפקוד בכל שנה את עופות המים השוהים בגבולותיה כחלק מן המאמץ לשמירה על עופות המים בעולם.
במדינת ישראל אזורי חיות מגוונים מאוד ומשום כך חיים בה מאות מינים של עופות. נוספים עליהם יותר ממאתיים מינים החולפים על פניה בעת נדידתם בין היבשות אירופה, אסיה ואפריקה. נדידת העופות מתרחשת פעמיים בשנה: בסתיו – כאשר העופות החיים באזורים הקרים של כדור הארץ נודדים דרומה כדי לשהות בחורף באזורים קרים פחות, ובאביב – כאשר הם שבים לקנן בצפון כדור הארץ.
במהלך נדידתם העונתית חולפים בשמי ישראל מאות מיליוני עופות. רבים מהם עוצרים בה למנוחה קצרה ולאכילה ואילו אחרים חורפים בישראל. רבים מהעופות הם עופות מים (כינוי לקבוצה גדולה של מיני עופות מסדרות שונות המתקבצים סביב מקווי מים כגון ברווזים, חופָמים, שקנאים, אנפות ושלדגים). עופות המים חורפים במקווי המים בישראל, וחלקם אף נשארים לקנן בה בעונת הקיץ.
הרס מקווי מים טבעיים בישראל ובעולם
במהלך השנים יובשו מקווי מים טבעיים רבים בישראל או הזדהמו בעקבות פעילות בני האדם. הידוע והמוכר שבהם הוא ימת החולה שיובשה לחלוטין לשם התיישבות חלוצית. ימת החולה הייתה אתר קינון מרכזי למינים רבים של עופות וכן אזור הזנה ומנוחה לעופות נודדים וחורפים. מלבד לימת החולה נפגעו גם אזורים אחרים, כמו שפכי נחלים הזורמים אל הים ואזורי הצפה וביצות ששימשו בעבר נקודות קינון ועצירה לעופות מים רבים.
הרס מקווי המים הטבעיים אינו מיוחד לישראל. זהו תהליך המתרחש ברחבי העולם ומסכן את קיומם של עופות המים הזקוקים למקווי המים כדי לשרוד. לפיכך חוברו אֲמָנות שנועדו לשמר את אותם מקווי מים ברחבי העולם אשר נמצאים בציר הנדידה ואשר משמשים לעופות המים אתרי עצירה וקינון.
שותפות מדינת ישראל באמנות להגנה על העופות הנודדים
אמנת רַמסָר (Ramsar) לשמירה על מקווי מים טבעיים – אמנת רמסר נכנסה לתוקף בשנת 1975, והיא מבטאת את הצורך בשיתוף פעולה בין-לאומי לשימור מקווי המים הטבעיים המתוקים והמלוחים ברחבי העולם, בעלי חשיבות בין-לאומית כבתי גידול לעופות מים, ליונקים, לזוחלים ולדגים וכן לצמחי מים. את האמנה אשררו 160 מדינות. בשנת 1997 היא אושררה אף במדינת ישראל. מאז הוכרזו במדינת ישראל שני בתי גידול טבעיים כאתרי רמסר: שמורת הטבע החולה בגליל העליון ושמורת הטבע עין אפק בעמק עכו.
אמנת CMS להגנה על מינים נודדים – האמנה עוסקת בשמירה על בעלי חיים נודדים ובכללם עופות, עטלפים, פרפרים ומינים אחרים. מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1983.
הסכם AEWA להגנה על מיני עופות מים – הסכם שנועד לשמור על עופות המים ברחבי אפריקה -אירופה - אסיה. מדינת ישראל חתמה על ההסכם בשנת 2002.
אמנת המגוון הביולוגי CBD להגנה על המגוון הביולוגי ברחבי העולם – אמנה הבאה להגן על המגוון הביולוגי ברחבי העולם, לרבות מגוון מיני בעלי חיים, צמחים ואורגניזם אחרים; לשמור על המגוון הגנטי שלהם; לשמור על המגוון הנופי וכן על מגוון המערכות האקולוגיות המשמשות להם בתי גידול. מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1995.
רשות הטבע והגנים מיישמת את האמנות הללו באמצעות החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו 1955- ובאמצעות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח 1998 , והתקנות מכוחו.
מדי שנה רשות הטבע והגנים עורכת מפקד של עופות המים השוהים בישראל בתקופת החורף. בתקופה זו מתקבצים במקווי המים ברווזים, צוללים, טבלנים ועופות מים אחרים. שם הם מתקבצים ללהקות וכך קל לאמוד את גודל אוכלוסייתם. המפקד נעשה במקביל למפקדים הנערכים באותם ימים במדינות אירופה לשם הערכת גודל אוכלוסיות עופות המים ולשם ניטור השינויים בגודלן. מפקד עופות המים נערך בארץ בקביעות מזה 45 שנים, החל משנת 1965, ובמהלכו פוקדים עשרות צוותים יותר מ-300 מקווי מים טבעיים ומלאכותיים ביום אחד, מצפון ועד דרום. מספר עופות המים החורפים בארץ כפי שנמצא במפקד משמש בסיס לפעילות רשות הטבע והגנים בבואם לנקוט צעדים ממשקיים, כגון העלאה או הפחתה של מכסות הציד או הכרזה על אזורים מוגנים שחורפים בהם מינים בסיכון. כך למשל לפני שלוש שנים הוכרזו מאגרי המים בשפלת יהודה כאזורים האסורים בציד עופות מים כדי לשמור על אוכלוסיית המין צחראש לבן החורפת בהם.















