ד"ר רפיק אברהים תגלית חדשה

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר רפיק אברהים התפרסם השבוע ובו תגלית חדשה על חלוקת העבודה בין שני חלקי המוח בעת קריאה בשפות שונות

30.03.2012 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ד"ר רפיק אברהים תגלית חדשה

מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בחוג ללקויות למידה: המעורבות המוחית בעיבוד שפה תלויה במאפייני השפה עצמה ובסמליה הגרפיים

לדוברי ערבית כשפת אם קשה יותר לקרוא בערבית בהשוואה למי ששפת האם שלו היא עברית או אנגלית,  מכיוון שקיימת חלוקת פעילות מוחית שונה בין שני חלקי המוח בזמן עיבוד השפה הערבית ביחס לשפות העברית והאנגלית.

כך על פי ממצאי מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בחוג ללקויות למידה ופרופ' אביתר זהר מהחוג לפסיכולוגיה. "מתברר שהמעורבות המוחית של שני חלקי המוח בעת עיבוד שפות כתובות תלויה במבנה הלשוני והגרפי של שפות אלו", ציין ד"ר איברהים.

שני החלקים של המוח הנקראים 'ההמיספרות' משתתפים בתפקודים שונים: ההמיספרה הימנית מתמחה יותר בתפקודים מרחביים ותפיסה תבניתית של מסרים, בעוד שההמיספרה השמאלית אחראית על עיבוד המסרים המילוליים ועיבוד נקודתי של מסרים.

כדי לבדוק את האינטראקציה של שתי ההמיספרות בעת קריאה של עברית, אנגלית וערבית נערך ניסוי בשני חלקים: בחלקו הראשון הוצגו מילים או מילות תפל (רצף של אותיות נטול משמעות מילולית) על מסך מחשב לשלוש קבוצות: דוברי עברית כשפת אם, דוברי ערבית כשפת אם ודוברי אנגלית כשפת אם. הנבדקים נתבקשו לזהות מהי המילה האמיתית, כשמדדים של זמני תגובה, דיוק ורגישות נמדדו בכל לחיצה.

בחלק השני של הניסוי הציגו לנבדקים את המילים השונות בחלקו הימני או השמאלי של המסך, דבר שמנתב את המידע לעיבוד בהמיספרה הנגדית (כלומר, כשמקרינים את המילה התקנית או מילת התפל בצד ימין של המסך, היא תעובד בצד שמאל של המוח, ולהיפך, שלב הנקרא 'יוניליטרלי'). לאחר מכן הקרינו את המילים השונות משני צידי המסך, כשמתחת למילה התקנית יש סימן המסביר לקורא כי זו המילה הנכונה ובה יש להתמקד, ואילו מילת התפל הופיעה בצד השני לשם הסחת העיבוד המוחי (שלב זה נקרא: 'בילטרלי'). ההשוואה בין שני החלקים של הניסוי קובעת למעשה את מידת האינטראקציה בין שתי ההמיספרות בעת העיבוד המוחי בשפת הנבדק.

מהממצאים עולה כי עבור קוראי העברית והאנגלית שתי ההמיספרות של המוח מעורבות במטלת הקריאה בצורה עצמאית, שאינה תלויה זו בזו. לעומת זאת, עבור קוראי הערבית התברר כי ההמיספרה הימנית אינה מסוגלת לתפקד עצמאית במטלות קריאה ללא הסתייעות במשאבים של ההמיספרה השמאלית. לדבריו של ד"ר איברהים, משמעות הממצאים היא שלמרות הדמיון בין השפה הערבית לזו העברית, ההמיספרה הימנית לא יכולה לתפקד באופן עצמאי ולכן נוצר עומס קוגניטיבי מיוחד, שמוביל לקושי בקריאת השפה, גם למי שזו שפת האם שלו.

"מדובר בהוכחה לכך שהשפה הערבית אינה מתנהגת כשאר השפות בכל הקשור לפיענוח סמליה הגרפיים. ממצאי המחקר מראים שוב כי המבנה הצורני של האורתוגרפיה הערבית, כלומר, צורת הכתיבה הגראפית של השפה, מפעיל בצורה שונה את המערכת הקוגניטיבית. כך שוב עולות השאלות האם בעולם המודרני יש יתרון לדוברי שפות מסוימות על פני שפות אחרות ומחדד את תפקידה של הפדגוגיה בשיפור רכישת מיומנות הקריאה אצל קוראים רגילים ומתקשים", אמר ד"ר אברהים.

לצפייה במאמר יש ללחוץ על הקישור:

http://www.behavioralandbrainfunctions.com/content/8/1/3/abstract

http://english.pravda.ru/society/stories/27-03-2012/120906-languages-0/

תגובות

4. משפחת חמזה לפני 12 שנים
בית גאן
3. معلمة لغة לפני 12 שנים
تحية الى الدكتور ابراهيم
2. משקיף לפני 12 שנים
ד"ר אברהים מוכיח שדת זה לא רק "אסור תקליטן"
1. ابن البلاد לפני 12 שנים
اعتز وافتخر بك يا ابن طائفتي

מומלצים