עלייה באלימות במגזר הערבי

מיצ"ב תשע"ד: נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית

הרשות הארצית להערכה ולמדידה בחינוך (ראמ"ה) מתכבדת לפרסם את נתוני מיצ"ב תשע"ד.  להלן יוצגו ממצאים נבחרים מתוך דוח המיצ"ב הארצי, בו מוצגת תמונת מצב מערכתית של מערכת החינוך, כפי שהיא עולה מעיבוד נתוני שאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פועלת להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה וההקשר שבה היא מתנהלת בבית הספר, תוך הלימה ליעדים לימודיים ולחזון הבית-ספרי.

שנת הלימודים תשע"ד, הוכרזה כשנה של בחינה מעמיקה של מטרות הלמידה והתאמתן למאה ה- 21. הכרזה זו היא חלק מהתכנית הלאומית "למידה משמעותית" שמטרתה שיפור חווית ההוראה והלמידה, ופינוי זמן ומרחב לתהליכי למידה משמעותיים ומעמיקים.

בשנה"ל תשע"ד לא נערכו מבחני מיצ"ב חיצוניים ובתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים קיבלו את המבחנים להעברה פנימית ("מיצ"ב פנימי"). סקרי האקלים הבית ספרי והסביבה הפדגוגית, לעומת זאת, המשיכו לפעול במתכונתם הרגילה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ולראשונה - הופעלה מתכונת דומה גם בחטיבות העליונות.

המידע המובא להלן מתבסס על שאלונים שהועברו במהלך ינואר-מרץ 2014 ל- 226,477 תלמידי כיתות ה'-ט' ועל 19,794 ראיונות טלפוניים עם מורים ומחנכים המלמדים את מקצועות המיצ"ב בכיתות א'-ט'. נוסף על כך הועברו שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית ל- 82,983 תלמידי כיתות י'-י"א, ול- 9,635 מורי כיתות י'-י"א. בסה"כ השתתפו תלמידים ומורים מ-852 בתי ספר יסודיים, 474 חטיבות ביניים ו-446 חטיבות עליונות.

במקביל להצגת הממצאים ברמה מערכתית, מופצים דוחות למנהלי 1,772 בתי הספר שתלמידיהם ומוריהם השיבו על סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בשנת תשע"ד.

בתקציר זה מוצגים נושאים נבחרים בלבד, הנתונים בחלוקה לפי מגזר שפה (דוברי עברית ודוברי ערבית) הפרשנות המילולית מתייחסת הן לתמונה הכלל ארצית הן להבדלים בין מגזרי השפה. 

ממצאים נבחרים

נתוני תשע"ד: מבט כללי

באופן כללי, בראייה רב-שנתית, בין השנים תשס"ח-תשע"ד נרשמה מגמה של שיפור הדרגתי בפרמטרים רבים (בעיקר בשלבי הגיל יסודי וחט"ב):

בחלק מהמדדים חל שיפור ניכר - כמו ירידה בתופעות של קללות, ונדליזם וחבורות אלימות של תלמידים, ועלייה בדיווחים על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה, שימוש בתקשוב לצרכי למידה והיקף התגבור הלימודי בקבוצות קטנות.

בחלק מהמדדים ניכר שיפור קל: למשל, בתחושה כללית חיובית כלפי בית ספר, ביחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, ביחסים חיוביים בין תלמידים לבין עצמם, בתחושת הביטחון והמוגנות בבתי"ס יסודיים, בשביעות רצון מורים בחט"ב ובמתן הערכה ומשוב מקדמי למידה.

במדדים אחרים נרשמה בעיקר יציבות: למשל, בציפיות מורים מתלמידים ואמונה ביכולותיהם, במוטיבציה של תלמידים ללמידה, בתחושת המסוגלות הלימודית ובהיקף שיעורים פרטיים.

ואולם, במדדים אחרים, מגמת השיפור התמתנה בשנתיים-שלוש השנים האחרונות, בפרט הדבר נכון ביחס למדדים בנושא מעורבות באירועי אלימות ובתחושת המוגנות של תלמידים.

בחטיבות העליונות דוברות הערבית חלה החמרה בשורה של פרמטרים, כגון במעורבות באירועי אלימות, בקללות וגניבות, באיחורים והיעדרויות ובפגיעה של מורים בתלמידים.    
ממצאים בולטים

• עלייה בשיעור המורים בחט"ב הנפגשים עם תלמידים לתגבור לימודי בקבוצות קטנות ולשיחה אישית במסגרת שעות קבועות במערכת (בין היתר בעקבות רפורמת "אופק חדש")

לדוגמא, בשנת תשע"ד 75% ממורי חט"ב דיווחו על העברת תגבור לימודי בקבוצות קטנות בשבוע שקדם לסקר, לעומת 52% מהמורים בשנת תשס"ט .

• עלייה משמעותית בשימוש בתקשוב לצורכי למידה ביסודי ובחט"ב

בשנת תשע"ד 49% מהתלמידים ביסודי ו-35% בחט"ב דיווחו על שימוש באינטרנט לצרכי למידה, לעומת 28% מהתלמידים ביסודי ו- 21% בחט"ב בשנת תשס"ח.

בשנת תשע"ד 49% מהתלמידים ביסודי ו-30% בחט"ב דיווחו על שימוש במחשב במקצועות המיצ"ב במהלך שעות הלימודים בביה"ס, לעומת 34% מהתלמידים ביסודי ו- 22% בחט"ב בשנת תשס"ח.

• המשך מגמת העלייה בדיווחי תלמידים על יחסי קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים

בשנת תשע"ד 70% מהתלמידים ביסודי, 49% בחט"ב ו-43% בחט"ע דיווחו כי הם חשים יחסי קרבה עם מוריהם, לעומת 63% ביסודי, 43% בחט"ב ו-37% בחט"ע בשנת תש"ע.

• וכאמור, בחטיבות עליונות דוברות ערבית - החמרה בכל הנוגע לתחושת מוגנות וביטחון, למעורבות באירועי אלימות ולמשמעת (איחורים והיעדרויות). לדוגמא:

בשנת תשע"ד 11% מתלמידי חטיבות עליונות דוברות ערבית דיווחו על מעורבות באירועי אלימות, לעומת 6% מהתלמידים בשנת תש"ע.

בשנת תשע"ד 18% מתלמידי חטיבות עליונות דוברות ערבית דיווחו כי מישהו מהתלמידים קילל אותם בכוונה לפגוע בהם, לעומת 8% מהתלמידים בשנת תש"ע.

בשנת תשע"ד 60% מתלמידי חטיבות עליונות דוברות ערבית דיווחו כי נעדרו משני ימי לימודים או יותר בחודש שקדם להעברת הסקר, לעומת 45% מהתלמידים בשנת תש"ע.

ממצאים במדדים נבחרים

א. שביעות רצון
• תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר לפי דיווחי תלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע): מרבית התלמידים מדווחים על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר. שיעור התלמידים המדווחים על תחושה כזו גבוה יותר בקרב תלמידי יסודי בהשוואה לתלמידי חט"ב ולתלמידי חט"ע. לאורך השנים תשס"ח-תשע"ד ניכרת מגמת עלייה מתונה בדיווחי התלמידים (למעט בקרב תלמידי חט"ע בבתי ספר דוברי ערבית). בשנתיים האחרונות לא חל שיפור בדיווחי התלמידים.

• שביעות רצון המורים מבית הספר לפי דיווחי מורים (יסודי, חט"ב וחט"ע): מרבית המורים מדווחים כי הם חשים שביעות רצון מעבודתם כמורים, מעבודתם בביה"ס ומהתנהלות ביה"ס. שיעור המורים המדווחים כי הם שבעי רצון מהתנהלות ביה"ס מעט גבוה יותר בבתי"ס יסודיים בהשוואה לחט"ב ולחט"ע. מאידך, מורים בבתי ספר יסודיים מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על תחושת עומס ועייפות מעבודת ההוראה בהשוואה לעמיתיהם בחט"ב ובחט"ע. בהסתכלות לאורך השנים עולה, כי עבור כלל האוכלוסייה בבתי ספר יסודיים ובחט"ע נרשמה יציבות, ואילו בחט"ב נרשמה עלייה קלה. 

ב. יחסים בין-אישיים בין באי בית הספר
• יחסי קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים לפי דיווחי תלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע): יותר משני שלישים מהתלמידים בבתי ספר יסודיים מדווחים כי הם חשים יחסי קרבה ואכפתיות מצד מוריהם, לעומת פחות ממחצית מתלמידי חט"ב וחט"ע. שיעורי הדיווח בבתי ספר דוברי ערבית גבוהים יותר מהשיעורים בבתי ספר דוברי עברית בכל שלבי הגיל. בהשוואה לאורך השנים, ככלל, ניכרת עלייה בשיעורי התלמידים המדווחים על יחסים של קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם (למעט שיעורי הדיווח בקרב תלמידי חט"ע בבתי ספר דוברי ערבית, אשר נותרו יציבים לאורך השנים). כמו כן, מהתבוננות מעמיקה בהיגדים עולה כי בעוד שההערכה הכללית של היחסים בין המורים לתלמידים היא חיובית למדי, בהיגדים הבודקים קשר ואכפתיות ברמה האישית-רגשית - שיעורי המסכימים נמוכים יותר, בפרט בשכבות הגיל הגבוהות.

ג. תחושת מוגנות וביטחון
• מעורבות באירועי אלימות לפי דיווחי תלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע): כעשירית מכלל התלמידים מדווחים כי בחודש האחרון היו מעורבים באירועי אלימות, וככל שהתלמידים בוגרים יותר כך שיעורי הדיווח על מעורבות באירועי אלימות נמוכים יותר. שיעורי הדיווח בבתי"ס דוברי הערבית גבוהים יותר מאשר בבתי"ס דוברי העברית בכל שלבי הגיל. לאורך השנים נרשמה בבתי ספר יסודיים בשני מגזרי השפה מגמה מתונה של ירידה בשיעורי המדווחים על מעורבות באלימות. לעומת זאת, בקרב תלמידי חט"ע בבתי ספר דוברי ערבית נרשמה עלייה בדיווחי תלמידים על מעורבות באירועי אלימות. בחינת ההיגדים המרכיבים את המדד המסכם מלמדת כי השכיחות הגבוהה ביותר היא של דחיפות ומכות מתלמידים.

• קיום חבורות אלימות של תלמידים לפי דיווחי התלמידים (יסודי וחט"ב): כ- 30% מהתלמידים דיווחו על תופעה של חבורות אלימות של תלמידים, יותר בקרב דוברי ערבית מאשר בקרב דוברי עברית. שיעורי הדיווח על תופעות אלו נמצא במגמת ירידה לאורך השנים בשני שלבי הגיל ובשני מגזרי השפה. אולם, בשנת תשע"ד מגמה זו נעצרה- בקרב תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לא חל שינוי ואילו בבתי ספר דוברי ערבית נרשמה החמרה.

• לעג בגלל צבע עור, מוצא או דת לפי דיווחי התלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע): מעט יותר מעשירית מהתלמידים חוו בחודש שקדם להעברת השאלונים קריאות או אמירות פוגעניות על רקע שניתן להגדירו כגזעני. לאורך השנים נרשמה ירידה מתונה בשיעורי התלמידים המדווחים על התופעה בבתי ספר יסודיים בשני מגזרי השפה. בחט"ע נרשמה עלייה לאורך השנים בשיעורי המדווחים על תופעה זו בבתי"ס דוברי ערבית.

ד. הוראה בכיתות
• שימוש באינטרנט לצורכי למידה לפי דיווחי התלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע) : כמחצית מתלמידי היסודי וכשליש מתלמידי חט"ב וחט"ע מדווחים על שימוש באינטרנט לצורכי למידה. עם השנים נרשמה עלייה ניכרת בשיעורי הדיווח בשלבי הגיל יסודי וחט"ב, וזאת בשני מגזרי השפה. ראויה לציון מיוחד היא העלייה בשיעור הדיווח בבתי ספר יסודיים דוברי ערבית החל משנת תשע"ב. לעומת זאת, בשני המגזרים אין שינוי לאורך השנים בדיווחי תלמידים בחט"ע על שימוש באינטרנט לצורכי למידה.

• תפיסת ההוראה בעיני תלמידים לפי דיווחי התלמידים (יסודי, חט"ב וחט"ע): כשלושה רבעים מהתלמידים בבתי ספר יסודיים וכמחצית מן התלמידים בחט"ב ובחט"ע מדווחים על תפיסה חיובית של ההוראה, קרי, הוראה ברורה אשר מעוררת בהם עניין ורצון ללמוד. בהשוואה בין מגזרי השפה, שיעורי הדיווח בבתי ספר דוברי ערבית גבוהים באופן משמעותי משעורי הדיווח בבתי ספר דוברי עברית. עיון מעמיק יותר בנתוני ההיגדים המרכיבים את המדד המסכם מגלה, כי שיעורי הדיווח על הסבר ברור של החומר והוראה המאפשרת הבנה גבוהים יותר בכל שלבי הגיל בהשוואה לשיעורי הדיווח על הוראה מעניינת המעודדת חשיבה והתעמקות.

• תגבור לימודי בקבוצות קטנות לפי דיווחי מורים (יסודי וחט"ב): באופן כללי, רוב המורים מדווחים בתשע"ד שבמהלך השבוע האחרון הם העבירו תגבור לימודי לתלמידי כיתתם. שיעורי  הדיווח גבוהים יותר בבתי ספר יסודיים בהשוואה לחט"ב. ככלל, ההבדלים בין יסודי וחט"ב ניכרים הרבה יותר במגזר דובר העברית. בהשוואה לאורך השנים נרשמה מגמת עלייה בשיעורי המורים המדווחים כי הם מעבירים תגבור לימודי, בעיקר בקרב מורי חט"ב. ניתן לייחס ממצא זה במידה רבה מאד לעלייה בהצטרפות מורים בחטיבות ביניים לרפורמת "אופק חדש" בשנת תשע"ד. בבתי ספר יסודיים נרשמה יציבות בארבע השנים האחרונות (תשע"א-תשע"ד).

ה. חינוך חברתי-ערכי
• מאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית לפי דיווחי תלמידים (חט"ע): כ-40% מתלמידי חט"ע מדווחים כי ביה"ס מעודד אותם למעורבות חברתית ואזרחית. שיעור זה גבוה במקצת בבתי"ס דוברי ערבית בהשוואה לדוברי עברית. בשנת תשע"ד נרשמה עלייה קלה בשיעורי הדיווח בבתי ספר דוברי עברית.

• מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה לפי דיווחי תלמידים ומורים (יסודי, חט"ב וחט"ע): הרוב המכריע של המורים מדווחים כי בית הספר מקדם סובלנות כלפי האחר והשונה. מורים מבתי ספר דוברי עברית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר ממורים בבתי ספר דוברי ערבית בכל שלבי הגיל. בדיווחי התלמידים, נרשמו שיעורים נמוכים יותר יחסית למורים, בעיקר בחט"ע. להבדיל מהמורים, תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר מתלמידים בבתי ספר דוברי עברית בעיקר בחט"ב ובחט"ע.