טרור מסוג אחר

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצא שגם אם טרור הוא וירטואלי,  השפעותיו והשלכותיו אמיתיות לחלוטין: חשיפה להתקפות של טרור סייבר גורמות לעלייה ברמת הSTRESS  (דחק) ברמה הפיזיולוגית בקרב האנשים שנחשפו להתקפות, כמו גם לעלייה בהתנהגות האגרסיבית, כך עולה מהמחקר.

בעולם של ימינו, כמעט כל מערכת החיים שלנו מחוברת לסייבר: החל ממערכות התשתית, כמו החשמל והמים, דרך המערכת הפיננסית וחלקים רבים מהמערכות הביטחוניות.

אולם, לדברי קבוצת המחקר מבית הספר למדעי המדינה, פרופ' קנטי, פרופ' מיכאל גרוס  וד"ר ישראל ויסמל-מנור, חלק ניכר מהציבור רואה בטרור סייבר משהו שעלול לגרום לאי נוחות בלבד: הפלה של אתרי חדשות מרכזיים, פריצה לחשבונות פייסבוק או אפילו פרסום של מספרי כרטיסי אשראי – ולא התקפות שיכולות לגרום לשיתוק כללי של כל הגורמים החיוניים במדינה וככאלה שיכולות לפגוע בצורה משמעותית בבריאות האנשים.

די להיזכר בטרור הסייבר באסטוניה או בגיאורגיה ב - 2008 או אפילו בתולעת (2010) ששיבשה את מתקני הגרעין האיראנים כדי להבין שמדובר בכאוס של ממש, ובפגיעה מקיפה. במחקר הנוכחי בקשו החוקרים  לבדוק לראשונה האם לטרור סייבר  יש  השפעות פיזיולוגיות על האזרחים.

הנבדקים התבקשו לשבת מול מחשב ולענות על שאלות בנושאים שונים. במהלך מילוי השאלון החלו הנבדקים להיות מותקפים בטרור וירטואלי מצד ארגון אנונימוס, מבלי שידעו שזהו חלק מהמחקר עצמו. על מסכי המחשב צצה הודעה עם לוגו של אנונימוס ועם המסרים המאיימים לבצע התקפות, הפלת אתרים ופרסום מידע אישי.

לאחר מספר דקות נפתח באופן אוטומטי על צג המחשב מסך דמוי סקייפ, שבו הנבדקים ראו את עצמם ומולם אדם חשוד עם כובע קפוצ'ון המכסה את פניו, שיושב ומקליד מבלי להתייחס אליהם.  בשלב השלישי קיבלו הנבדקים מסרון הפונה אליהם בשמם הפרטי ומוסר להם כי יש בידי אנונימוס את כל הפרטים האישיים של רשימת אנשי הקשר שלהם. כמו בתחילת המחקר, בסיומו, נתנו הנבדקים דגימת רוק במטרה לבדוק את רמת הורמון הקורטיזול  בגופם אשר מהווה מדד לרמת ה STRESS (דחק) שבה נמצאים הנבדקים.

מתוצאות המחקר עולה כי חשיפה לסימולצית התקיפה גרמה לעליה מובהקת בלחץ הפיזיולוגי והנפשי של הנבדקים אל מול קבוצת ביקורת שלא "הותקפה" על ידי אנונימוס.  בנוסף הם גם הפגינו חשש כבד לבטחון האישי שלהם וכן חשש מתקיפות נוספות עליהם ועל המדינה. "ניכר כי אנשים שעד כה המעיטו בחומרת התקפות מאין אלו מתחילים להכיר בחומרתן של תקיפות אלו על המדינה ואזרחיה" אמרה פרופ' קנטי.

לדברי החוקרים טרור סייבר מסוג זה נגיש לטווח רחב של טרוריסטים מאחר והוא דורש ישיבה מול המחשב ולא מערב נשיאת כלי נשק ושימוש בהם כפי שנדרש בהתקפות טרור קונבנציונליות. קומץ של אנשים עם מחשבים וחיבור לרשת יכולים ממרחק של מאות ואלפי קילומטרים לפגוע פיזית ופסיכולוגית באנשים אחרים ולפגוע בתשתיות חיוניות שונות.

במחקר המשך שנמצא בעיצומו מצאו החוקרים כי, גם כאשר נבדקים לא נפגעים בעצמם אלא נחשפים לתכנים חדשותיים בנושא, הם חווים עליה במדדים של חרדה ופחד, ובאופן לא מפתיע חלק מהם אף דורש כי המדינה תתן מענה לתקיפות אלו, כולל תקיפות בנשק קונבנציונלי כלפי המפגעים הוירטואלים.

"אחת המטרות של אירגוני טרור היא לא רק לפגוע פיזית באזרחים אלא לזרוע פחד בליבם של אנשים. המחקר שלנו מראה כי התקפות קיברנטיות אכן משיגות את מטרתן, ואם המדינה לא תפעל בצורה יותר יעילה נגד ארגונים אלה, קיים סיכון ממשי לשלומם של אזרחי המדינה. אם האזרחים לא מצליחים להתמודד ולהתגונן בפני המתקפות, תפקיד המדינה לעשות זאת", סיכמו החוקרים.