מחקר מצב הנגר בעוספיה לא טוב

מי נֶגֶר הם מים אשר זורמים על פני הקרקע. זרימת המים מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה. במצב שכזה, המים אינם מסוגלים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה. מקור המים הוא בגשמים, קרחונים או שלג.

מ.מ ראש מועצת עוספיה ומחזיק תיק איכות הסביבה במועצה, האני עמאשה: המחקר הוא בדיקת איכות המי נגר של עוספיה והשפעתו על הנחלים בכרמל, הדגימות נותנים אינדיקציה על טיב הנגר".

"אותי הקפיץ הנתון של הצואה הביתית, מצב הנגר מהדגימות שנלקחו הוא קטסטרופלי, זה לא צריך להיות במדינות העולם השלישי ובטח לא בעוספיה".

האני: "בגלל הימצאות אחוז גבוה של בורות ספיגה בעוספיה והקרקע היא קרטונית ולא סופגת, בורות הספיגה גולשים לכבישים, ואז בא הנגר וסוחף את זה לתוך אגן ההיקוות". 

האני: "המחקר מאונ חיפה ואני תומך במחקר כיו"ר ועדת איכות הסביבה בעוספיה, הנושא קרוב לליבי וכבר עשיתי עבודות בתחום הזה, המעיינות בכפר מזוהמים בחיידקי אי-קולי, לא ממליץ לאף אחד לשתות את המים, גם לא במתחם הקבר הקדוש אבו עבדאללה עה"ש, לפני 6 חודשים בדקתי והכל מזוהם".

{YouTubeVideo id=0l6UmKfCpOk}

מי נגר הם משני סוגים: נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר, הכולל את מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע, וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג הקרקע. נגר עילי זורם בדרך כלל אל נחלים ונהרות.
נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו החוצה.

מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים מכלל המשקעים. ככל שהגשמים עזים יותר, האדמה חדירה פחות למים, כלומר החלחול מועט ואין המים מספיקים להיספג באדמה. ככל שפני השטח משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר. מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי הנחלים והנהרות. נגר עילי הוא מרכיב עיקרי במחזור המים והגורם הראשון לשחיקת אדמה כתוצאה ממים. תהליך העיור (אורבניזציה) גורם לנגר רב עקב צמצום שטחי הקרקע המאפשרים חלחול מים.

השפעות סביבתיות: העברת זיהומים למי קרקע, אקוויפרים, אגני ניקוז ולקרקע עצמה היא ההשפעה הסביבתית השלילית הגדולה ביותר של הנגר העילי. בסופו של דבר תופעה זאת גורמת לסיכון בבריאות אדם, הפרעה במערכות אקולוגיות והשפעה אסתטית על מקורות המים. חלק מהמזהמים שיוצרים את ההשפעה הגדולה ביותר הם דלק, מדביר חרקים ודשנים למיניהם. בני האדם מודדים את כמות מדבירי החרקים הנישאים במי הנגר מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 ומהר מאוד הבינו שהמגע בין מדבירי חרקים ומים מגביר את הסיכוי להרעלת פיטו. במקרים של מי נגר ההשפעה הופכת לזיהום מים, כיוון שהנחלים והנהרות זוהמו על ידי מי נגר מזוהמים.

מים מזוהמים יכולים לשנות את התהליכים המטבולים של בעלי החיים החיים במים. שינויים אלו יכולים להוביל לתופעות כמו מוות דגים המוני או לשנות את האיזון בין האוכלוסיות הדגים הקיימות. עוד דברים המושפעים מזיהומים במים הם, הזדווגות החיות, השרצה, יכולת הקיום של ביצים וזחלי דגים ופוריות של צמחים. ישנם מחקרים המראים כי קיומם של מדבירי חרקים, כמו ddt, במים יכולים לשנות את מינם של דגים מסוימים באופן גנטי. נגר עילי שקורא באזורים מיוערים יכולים להוביל לאגמים מטענים גדולים של מינרלים כמו חנקן וזרחן. דבר זה מוביל לאטרופיקציה. מי הנגר באזורים של יערות מחטניים מלאים בחומצות רקבוביות, דבר זה יכול להוביל לריקבוב של מאגרי מים.

במקרה של זיהום אקוויפרים הבעיה העיקרית היא זיהום מי השתייה. בנודע לזיהום הקרקע מי נגר יכולים לגרום לשתי בעיות עיקריות, האחת יכולת הוצאה של זיהום מהקרקע והעברה של הזיהום למים ועל ידי כך לגרום לזיהום של אזורים רגישים והבעיה השנייה היא שמי נגר יכולים לגרום לזיהום של קרקע נקייה. השפעות חקלאיות- מפני שחקלאים לא מתזמנים את זמני ההדברה לזמנים שבהם לא יורד גשם ההשפעה של מדבירי חרקים גדולה יותר.