ישראל מתייחדת עם זכרם של קורבנות השואה

יום השואה הוא יום חשוב ביותר לכל האנושות ללא הבדל דת ומין יום שזוכרים בו את קורבנות הנאצים, וחשוב לחדד שצריך לחנך לשלום ולא לשנאה, ביום הזה לוקחים חלק בני נוער מכל העדות בישראל.

04.05.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ישראל מתייחדת עם זכרם של קורבנות השואה

בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון, מתקיימים ברחבי ירושלים טקסים ואירועי הנצחה רבים. ערב יום הזיכרון נפתח בעצרת הממלכתית המתקיימת ביד ושם.

ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתח בעצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, הר הזיכרון, ירושלים. הנושא המרכזי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנה זו הוא "הכל אסור לנו והכל אנו עושים"- המאבק לשמירה על רוח האדם בתקופת השואה.

העצרת תתקיים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נכבדים, ניצולי שואה, דור שני ובני משפחותיהם.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם. יום זה הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל.

יום זיכרון זה נקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959. בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951, יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה.

ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקוימו אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.

מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו. טקסים שונים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בערבו, בעצרת הממלכתית שנערכת ברחבת גטו ורשה ביד ושם בירושלים בשעה 20:00. העצרת נערכת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ניצולי שואה, ובני הדור השני. העצרת כוללת נשיאת נאומים, ביניהם של הנשיא וראש הממשלה, הדלקת שש משואות על ידי ניצולי שואה לזכר ששת מיליוני הנספים, קריאת קטעי קריאה, שירים, אמירת קדיש ואל מלא רחמים וקריאת פרק תהלים.

טקס פתיחת מפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" נערך במשכן הכנסת. במהלכו מקריאים חברי הכנסת וראשי המדינה את שמות קרוביהם שנספו בשואה.

מעמד דומה מתקיים ב"יד ושם" באוהל יזכור, וברחבי המדינה. מפעל הנצחה זה נועד להשיב לנספים את שמם, להנציחם כיחידים, כבני אנוש בעלי זהות, שכן מספר הנספים העצום, שישה מיליון, בלתי נתפס ועלול לטשטש את העובדה כי אבדן של כל יחיד, כמוהו כאבדן של עולם מלא.
עצרת הזיכרון המרכזית נערכת בצהריים באוהל יזכור שב"יד ושם".

בשנת 1988 החל להיערך מדי שנה מצעד החיים (בניגוד לצעדות המוות מימי השואה) באושוויץ שיזם אברהם הירשזון בסבסוד משרד החינוך. במצעד משתתפים אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם, ובסיומו מתקיים טקס זיכרון.
את האירועים נועלות עצרת תנועות הנוער שנערכת באנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' שבקיבוץ יד מרדכי, ועצרת הזיכרון בקיבוץ לוחמי הגטאות.

בעשור השני של שנות האלפיים, נערך בתיאטרון תמונע בתל אביב, במקביל לטקס הממלכתי, "טקס יום השואה האלטרנטיבי". טקס זה נושא אופי שונה ולא ממלכתי, ושם לו למטרה לקרב את זיכרון השואה לדור הצעיר. סביב טקס זה נתעוררו מחלוקות ופולמוס ציבורי רב.

תמונה לדוגמה

מנתוני "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל", עולה כי כ-190 אלף ניצולים חיים בישראל, כשני שלישים הן נשים, וכ-13 אלף מהם מתים מדי שנה. הגיל הממוצע של ניצולי השואה הוא 80. כ-13% מהם מעל גיל 90 ומעטים בלבד זכו להגיע לגיל מאה.

הצעיר ביותר כיום הוא ניצול בן 72, שאמו הייתה בהיריון כשהייתה במחנה ריכוז.

על פי הנתונים, רוב ניצולי השואה מתגוררים בערי המרכז - תל אביב, פתח תקווה, הרצליה, נתניה, רמת גן ובני ברק.

36% מהניצולים חיים בבדידות, - רובם בני 86 ויותר.

במשאלים שנערכו בקרב ניצולים עבור מרכז הארגונים של ניצולי השואה עולה כי 50% מהניצולים חשים בדידות, 60% מוטרדים ממצבם הכלכלי וכ-43% מהם חוששים שהשואה תחזור על עצמה. עוד עולה כי מצבם הבריאותי של כ-50% מהניצולים רע ושני שלישים מהם סובלים ממצוקה נפשית.

הטקס שיתקיים בכנסת יהיה במעמד יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, שרים, חברי כנסת, חברי כנסת לשעבר וניצולי שואה.

בעבר הצטרפנו לעיתונאי נח קליגר במסע אחרי הדרוזים שהיו בשבי הגרמני

העיתונאי הותיק בישראל נח קליגר מידיעות אחרונות, ניצול שואה במסע אחרי השואה בדאלית אל כרמל, שמגיע לביתו של המנוח שיח' דהוד בסיס לשמוע ממנו על התקופה שהיה בה שבוי בגרמניה הנאצית.

{YouTubeVideo id=oOuxg_yLMKQ}

תגובות

מומלצים