סוף עגום לסיפור פשוט

אני אופטימית מאוד מכיוון שלפנינו מקרה שמדבר בעד עצמו והרשלנות בו בוטה וזועקת לשמיים״, אומרת עו״ד סיגל לביא אלבז ממשרד לביא-וולינץ שבקרית ביאליק, המלווה את התביעה.

ג׳, גבר בשנות הארבעים לחייו מהקריות, שהיה איש עסקים אמיד ועצמאי בהתנהלותו, תובע במיליוני שקלים את בית החולים שטיפל בו בחיפה לאחר שלטענתו קיבל טיפול לקוי בסטרואידים שהותיר אותו בנכות של 69%.

תחילת הסיפור בחודש יולי 2013, אז פנה התובע אל רופא א.א.ג בקופת החולים  ודיווח על ירידה פתאומית בשמיעה באוזן ימין מזה שבוע ימים. באותו יום הוא נבדק ונמצא כי יש נסיגה של ממש בשמיעתו.

הוא הופנה למיון בית חולים, ואושפז למשך 5 ימים, במהלכם קיבל טיפול מסיבי של סטרואידים במינונים משתנים של 80-100 מ״ג. במהלך האשפוז התלונן ג׳ על חולשה וכאבי רגליים, אך פרט לייעוץ פנימאי לא נעשה דבר ורופאיו לא קראו להתייעצות אורתופד או ביצעו בדיקות.

״התובע לא הגיע עם חולשה כללית או כאבי רגליים אל בית החולים, אלא עם תלונה אחת ספציפית בדבר אבדן שמיעה פתאומי באוזן ימין. גם לאחר שחרורו המשיך לחוש כאבים מתגברים בגב וברגליים״, אומרת עו״ד סיגל לביא אלבז ממשרד לביא-וולינץ שבקרית ביאליק, המלווה את התביעה.

חמישה ימים לאחר שחרורו מבית החולים, הופנה ג׳ למיון בשנית, אולם הפעם עקב כאב גב תחתון וחוסר תחושה בגפיים תחתונות.

הוא אושפז במחלקת כירורגיה אורתופדית ומצבו הוגדר כ״חשד ל AVN״, אך למרות זאת לא הופסק מתן הסטרואידים. במסמכיו הרפואיים אף נכתב: ״קיבל וממשך לקבל טיפול בסטרואידים, תמונה קלינית ואנמנזה מחשידה ל-AVN של ראשי הפמור״ עצם הירך.

כיום לאחר שחרורו, נקרא בשלישית לבית החולים על מנת לקבל מזור למכאוביו, אולם אז כבר היה מאוחר מדי והשינויים בראש עצם הירך משני הצדדים, שנגרמו לכאורה מכמות הסטרואידים שקיבל, הובילו לנזק של העצמות וג׳, שסבל מהגבלה קשה בתנועה וכאבים בלתי נסבלים, נאלץ להחליף את שני מפרקי הירך.

במסמכיו הרפואיים מצוי מכתב מאת הרופא המטפל למנהלת מחלקת א.א.ג, בו נכתב כי ״הקשר בין התפתחות הסיבוך לתחילת הטיפול בסטרואידים מביא אותנו לחשוב שמדובר בתגובה עקב מתן הסטרואידים״.

בית החולים הודה למעשה בכך שמינון הסטרואידים הגבוה הוא שגרם להתפתחות הנמק ולנזק הרפואי של התובע, שהיה איש עסקים אמיד בטרם האירועים וכיום הוא מתקיים מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ומקצבת שירותים מיוחדים.

דרגת אי הכושר שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי היא 100% ונכותו הרפואית נקבעה של 69%״, הוסיפה עו״ד לביא אלבז.

בשל נכותו הקשה, תובע ג׳ את בית החולים על רשלנות רפואית בסכום של מיליוני שקלים. מחוות הדעת הרפואית המצורפת לתביעה עולה כי נוכח המינונים הגבוהים, לעתים עד פי שלושה מהמינון המומלץ, אין ספק שמדובר ברשלנות ומעבר לכך הרי שהיה על בית החולים להאזין לתלונותיו של התובע, שדיווח על חולשה וכאבי רגליים, ולהפסיק מידית את הטיפול המזיק.

״בנוסף לכל, התרשל בית החולים ברישום של כמות התרופה שניתנה לתובע, כך שבחלק מהמקרים הכמות מצויינת בגרמים, קרי מינון של פי אלף מההמלצות לאדם בוגר. במילים אחרות, אין ספק כי התרופה ניתנה כלאחר יד, ללא רישום ראוי וברשלנות בוטה״, סיכמה עו״ד לביא אלבז.