"היערכות לשיטפונות"

הרשויות הן אינן מוכנות דיין לאירועים כאלה ואף חמורים מהם הצפויים בעתיד הקרוב בשל העלייה בעוצמת אירועי הגשם וההתרחבות הניכרת של השטחים הבנויים.

סוגיית היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הוסדרה, וחלק מתשתיות הניקוז העירוניות ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם הצפויות והספיקות שיידרשו.

חלק מהרשויות שנבדקו לא ביצעו פעולות הכנה מספקות לעונת החורף; לא תרגלו את מערכי החירום שלהן לשיטפונות ולהצפות; ובנהלים שהכינו חסרו היבטים חשובים של ההיערכות לשיטפונות והצפות. תמונת מצב זו מלמדת על הצורך לקבוע גורם ממלכתי שיתכלל את כלל הדרישות וההנחיות שעל הרשויות המקומיות למלא בנוגע לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה שיטפונות והצפות, ויפקח על מילוין. מומלץ כי הרשויות המקומיות יפיקו את הלקחים הנדרשים מאירועים קודמים ויפעלו בתיאום עם רשויות הניקוז ועם יתר הגורמים הרלוונטיים, בחלוקת אחריות ברורה, לצמצום מספר אירועי השיטפונות וההצפות בתחום שיפוטן, לשיפור היערכותן ולטיפול מהיר ויעיל באירועים אלה עם התרחשותם.

במקביל לבחינת פעילות הרשויות המקומיות נבחנה פעילות משרדי הממשלה ורשויות הניקוז, וממצאי הביקורת הובאו בפרק ההגנה מפני נזקי שיטפונות. בעשורים האחרונים הואץ העיור בארץ, ובעקבות זאת צומצמו השטחים הפתוחים וגדל השטח האטום לחלחול נגר.

הדבר מגדיל את הסיכון להחמרה בנזקי השיטפונות ואת חיוניותה של ההיערכות בתחום התשתיות לטיפול במי נגר ואת ההתמודדות עם אירועי שיטפונות להכרחיות ביותר.

בביקורת עלה כי זה שנים פעילות המדינה לצמצום נזקי שיטפונות מתבצע ת בעיקרה באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז, הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה, ואינה נסמכת על ראייה אגנית משלבת ועל ניתוח כלל-ארצי. כמו כן עלה כי אין מאסדר אחד העוסק בתחום הנגר, והנושא מבוזר בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים.

עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל, וניכר הצורך בבחינת הקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות. במסגרת הביקורת נבדקו שני מקרי בוחן ועלה כי תוכנית המסילה הרביעית באיילון מקודמת בלי שהוסדר פתרון ניקוז הולם, ועקב כך יש סכנה להצפתן של שכונות בתל אביב. בסיס חצור הוצף שוב ושוב בשנים האחרונות, אך בשל מחלוקת על מקור התקציב להסדרת הנחלים שבסביבתו - הנושא טרם טופל.

נוכח זאת נדרשים כלל הגורמים האמונים על ניהול משק המים, הנגר, הנחלים ומפעלי הניקוז, ובראשם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשויות הניקוז, בשיתוף רשות המים ומשרד האוצר, לפעול יחד, בראייה אסטרטגית כלל-ארצית, להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי שיטפונות. בין היתר עליהם לקדם את אסדרת כלל הנושאים הנדרשים בתחום הנגר, להשלים את מיפוי המידע על כלל סיכוני השיטפונות ולתכלל מידע זה לשם יצירת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות בראייה כלל-ארצית. על בסיס תוכנית זו ובחינת העלות לעומת התועלת יש לקבוע סדר עדיפויות לביצוע פרויקטים בתחום זה ולתת לכך ביטוי בתוכניות שנתיות ורב-שנתיות. עוד יש לשפר את השקיפות בנושא ואת מסירת המידע לציבור בתחום ניהול הנגר ומניעת השיטפונות, ואת פרסומן של תחזיות, התרעות ואזהרות מפני פגעי מזג אוויר ושיטפונות שישמשו גם את גופי החירום.

בד בבד, יש להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר תפקודן של רשויות הניקוז בהתחשב באתגרים העומדים לפתחן, כדי לוודא שהן פועלות בהתאם לייעודן, ולבחון את התקציב הלאומי לפרויקטים בתחום הניקוז. נזקי שיטפונות עתידיים בנפש וברכוש עלולים להיות גבוהים לאין ערוך מעלות הפרויקטים הנדרשים למניעתם, ולכן יש ערך רב להשקעה בפרויקטים ובתשתיות המבוססת על מלוא המידע ועל תיעדוף מושכל.

דוח זה ברובו הוכן על ידי החטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה, ותודתי נתונה לעובדי החטיבה וכן לשאר עובדי המשרד שהיו מעורבים בהכנתו. מלאכת הביקורת, בימים של מגפת הקורונה, הייתה מורכבת ומאתגרת במיוחד אך נעשתה, כרגיל, באופן יסודי ומקצועי ענייני ואובייקטיבי.

מבקר המדינה: "לא נעלם מעיניי כי ברשויות מקומיות רבות נעשו פעולות חיוביות לרווחת התושבים, והבולטות שבפעולות אלו קיבלו ביטוי בדוחות הביקורת כפי שנקבע בחוק מבקר המדינה. לצד זאת, חובתן של הרשויות לתקן את הליקויים שהועלו בדוח זה, במטרה לשפר את פעילותו של השירות הציבורי ואת רווחתם של תושבי ישראל".