השפעות מגפת הקורונה על האוכלוסייה
מחקרים בהיקפים מצומצמים יחסית, הראו שקיים קשר בין מגפת COVID-19 לשינה, עייפות, חרדה ותסמינים דיכאוניים, אלה נמצאו הן בקרב אוכלוסייה שחלתה והחלימה מקורונה והן בקרב אוכלוסייה שלא חלתה כלל.
קבוצת מחקר בינלאומית יצרה סקר בינלאומי לבחינת השפעת מגפת COVID-19 – הקורונה
השלכות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על השינה והתפקוד הרגשי והקוגניטיבי
עורכת המחקר בישראל:
ד"ר מריה קורמן - מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק אוניברסיטת אריאל
חוקרת מוח והתנהגות האדם, המתמחה בשעון ביולוגי ובקוגניציה
מגפת COVID-19 – הקורונה שפקדה את העולם, שנתה את שגרת חיינו ודרשה התמודדות מול מחלה שהידע שלנו עליה עדיין מאוד מצומצם.
יש לציין שלצד ממצאים על ההשפעות השליליות של המגפה על בריאות ורווחת האוכלוסייה, ישנם גם עדויות רבות להשפעות חיוביות על שגרת החיים ובפרט על שגרת השינה.
קיים חסר בנתונים מקיפים, שמאפשרים לזהות את גורמי הסיכון וגורמי החוסן מבחינת ההשלכות של המגיפה על שינה, ולשם כך נעשה שיתוף פעולה בינלאומי ששם לו למטרה, לאפיין באופן המקיף ביותר את כלל התהליכים המלווים את ההסתגלות וההתמודדות של האנשים בתקופת הקורונה. הסקר העולמי ICOSS (International covid sleep study) נערך ע"י צוות בינלאומי שכלל חוקרים/ות רופאים/ות מ 18 מדינות* כדי להבין את השלכותיה ארוכות-הטווח של מחלת הקורונה על שינה, עייפות, רווחה ותפקוד רגשי וקוגניטיבי (קישור לאתר מחקר הבינלאומי). בישראל מובילה את המחקר ד"ר מריה קורמן, מהמחלקה לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת אריאל.
ממצאי מחקרה האפידמיולוגי של ד"ר קורמן, שעומד להתפרסם בכתב העת: Journal of Sleep Research, מראים כי עקב שינויים בשגרת החיים במהלך הסגר החשיפה לאור יום ירדה דרמטית: 70% דיווחו על ירידה, 49% הפסידו יותר משעת אור יומית. אור יום הינו גורם מרכזי בוויסות השינה ומצב רוח ותפקוד יום-יומי. המחקר מצא כי הפסדים גדולים יותר בחשיפה לאור יום נקשרו סטטיסטית לירידות באיכות השינה, איכות החיים ובפעילות פיזית, לעליה בזמן מסכים, ולתזמון מאוחר יותר של שנת לילה. משמעות הממצאים היא שחשיפה לאור יום היא גורם של חוסן, שעשוי להגביל את ההשפעות השליליות של המגפה ולמנוע הפרעות שינה. ממצאים אלה מתייחסים לאוכלוסייה שלא חלתה בקורונה.
המחקר החדש מתמקד בהשפעות המגפה על אוכלוסייה שחלתה ומחלימה מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה שלא חלתה. במחקר כבר השתתפו אלפי אנשים מכל העולם. תוצאותיו ישמשו ליצירת מעטפת נכונה יותר עבור האוכלוסייה החולה והמחלימה. וכן, למחקר מקיף פוטנציאל לתרומה לבריאות הציבור כולו במהלך מגפה ארוכה. יש לנו רצון לשמוע על החוויה האישית של כל אחד ואחת מכן, אנא שתפו אותנו
ד"ר מריה קורמן - מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק הפקולטה למדעי הבריאות אוני' אריאל, חוקרת מוח והתנהגות האדם, המתמחה בשעון ביולוגי ובקוגניציה – כלומר ההשפעות של השעון הביולוגי על הלמידה, הזיכרון, תפקודי הקשב וכדומה. בוגרת מכון ויצמן בתאריה המתקדמים ופוסט דוקטורט ממונטריאול קנדה. *המדינות המשתתפות: אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה (אנגלית וצרפתית), סין (JinLin והונג קונג), קרואטיה, פינלנד, גרמניה, צרפת, ישראל, איטליה, יפן, נורבגיה, פולין, פורטוגל, שבדיה, בריטניה וארצות הברית.
