תמונות נדירות מהשכנה נשר בשנת 1923
אלבום תמונות נדירות שהגיע לספריית יונס וסוראיה נזראין מוונקובר שבקנדה, ובו תמונות משפחתיות ותמונות היסטוריות המתעדות את הקמתו של בית החרושת למלט בנשר בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 ומספרות על העובדים שהקימו אותו.
טבילה בקישון, תחילת הבנייה במפעל המלט של נשר וגם – תמונה שמרמזת על כך שלעיר נשר נוספה שנה שלמה, את כל אלה ותמונות נוספות מהחיים באזור חיפה ונשר בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת אפשר למצוא באלבום תמונות נדירות שהגיע לספריית יונס וסוראיה נזראין מוונקובר הרחוקה.
לפני מספר חודשים הגיע לספריית האוניברסיטה אלבום תמונות מוונקובר שבקנדה ובו לצד תמונות משפחתיות גם תמונות היסטוריות המתעדות את הקמתו של בית החרושת למלט בנשר בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20. בנוסף להקמת המפעל עצמו, התמונות מספרות על העובדים שהקימו אותו ועל החיים באותן שנים באזור. האלבום מעניק מבט כמעט ראשוני על אחד מהפרויקטים הגדולים בישראל של שנות ה-20 ושופך אור נוסף על החיים באותה תקופה ונושא אתו סיפור מיוחד.
כאשר עברו על תמונות האלבום בספריית האוניברסיטה, הבחינו כי על תמונה אחת, בה נראים צריפי העובדים הראשונים בנשר כתובה בכתב יד השנה "1923" . נשר אכן החלה להיות מוקמת באופן ספונטני, כשעובדי המפעל החלו להקים לעצמם צריפים לצד המפעל – אלא שמקובל לתארך את התחלת התיישבות זו בשנת 1924 וכך מופיע גם באתר העירייה הרשמי. מהתמונה מתברר כי ככל הנראה – נשר הוקמה כבר שנה קודם – כך שבזכות האלבום ייתכן ונוספה לנשר שנה שלמה...
את האלבום הורישה לאוניברסיטה נעמי קרוזו, המתגוררת כיום בוונקובר שבקנדה. את האלבום היא ירשה מאביה, בלה שניטלנדר, שהיה בין מקימי מפעל המלט של נשר. לדבריה, אביה התעניין בצילום ויחד עם גיסו, הרמן ארנו-מילר, שלמד צילום מקצועי בארץ מוצאם בבודפשט, הם צילמו את הקמת בית החרושת בנשר, את נופי ארץ ישראל, ותמונות רבות נוספות מהווייתם בארץ. האלבום, שזכה לשם "אוסף נעמי קרוזו – אלבום נשר" מספר את סיפורה המרתק של הקמת העיר סביב המפעל בנשר. צריפי הפועלים, שלושת הרחובות עם בתים מטופחים של מהנדסי המפעל, מבני ציבור וחינוך כגון בית הספר, המרפאה, הקנטינה, הצרכנייה - כל אלה היו פרי העיצוב של בלה. בנוסף, באלבום תמונות של ישובים יהודיים וערביים בארץ ישראל בשנות 1920; וכן תיעוד שיפוצים ובניה במתחם הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת (כיום בזיליקת הבשורה) בין השנים 1927 ו- 1931. בשנת 1957, לאחר מות אשתו, עזב בלה את הארץ יחד עם בתו נעמי והמשיך בקריירה מקצועית בקנדה.
בכדי לשמר את ערכו ההיסטורי והן את ערכו האמנותי של האלבום, בנוסף לסריקה באיכות גבוהה מאוד וקיטלוג כל תמונה ותמונה באלבום, נסרקו גם דפי האלבום ונוצרה "רשומת האלבום" בה ניתן "לדפדף" בין הדפים ולראות אותם בשלמותם, כל דף קיבל שם ייחודי המשקף את תוכנו.
