חוג הפרופסורים מזהיר

הזהות היהודית במערכת החינוך הולכת ונעלמת.

מה קורה לזהות היהודית במערכת החינוך? עשרות אנשי חינוך השתתפו בכנס של חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, לצד אנשי אקדמיה וציבור ובהם האלוף (במיל') עוזי דיין, ראש עיריית חדרה ניר בן חיים, אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, חכ"ל ניר אורבך ועוד. במהלך הכנס הצביעו המשתתפים על תהליכים שכבר ניכרים בשטח ומעוררים דאגה - מצמצום לימודי התנ"ך, דרך שינוי האופן שבו נלמדים תכני יהדות ועד שינויים בהרכב כוח ההוראה.

בכנס השתתפו עשרות אנשי חינוך מרחבי הארץ, לצד שורה של אנשי אקדמיה וציבור, בהם האלוף (במיל') עוזי דיין, ראש עיריית חדרה ניר בן חיים, אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, ד"ר רות קבסה אברמזון, חכ"ל ניר אורבך, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית, חכ"ל מוטי יוגב, אל"מ (במיל') אמיר נוי ועוד.

שינוי השפה והמושגים שבאמצעותם נלמדים תכנים יהודיים, ובהם מעבר מלימודי תורה למסגרות כלליות יותר דוגמת "אדם וחברה"; צמצום לימודי התנ"ך עד כדי היעלמותם בחלק מכיתות הלימוד; וכן השינויים בהרכב כוח ההוראה במערכת ומשמעותם עבור החינוך לזהות יהודית.

ד"ר מיכל אסף קרמר, חברת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי אמרה: "חשוב לבחון, לזהות ולדייק את מצבה של הזהות היהודית במוסדות החינוך בישראל לאן פניה, באיזו מגמה היא נמצאת ומה עלינו לעשות לנוכח האתגרים הבוערים. השאלה אינה רק כמה שעות לימוד מוקדשות לכל תחום, אלא איזו זהות ואיזה בסיס ערכי מעניקה מערכת החינוך לדור הבא".

ניר אורבך, ראש הרשות לזהות לאומית יהודית, אמר: "אנחנו מכירים את האתגרים במערכת החינוך, את השינוי התפיסתי שחלחל למערכת ואת הניסיון להסתיר את החיבור לשורש. הלבבות של הציבור פתוחים ויש צימאון לחיבור לשורשים. הדור הצעיר, שהתגלה בתפארתו במלחמה, אינו עוסק בחשבונות של המבוגרים. הוא פשוט אומר 'הנני', ועלינו מוטלת החובה להרוות את הצימאון".

הכנס כלל דיונים בנושא תודעת חוסן בחינוך, חשיבות הכרת הארץ, מקומה של הזהות היהודית בבתי הספר, לימודי ליבה וחינוך לאומי, ובסיומו התקיימו שולחנות עגולים לגיבוש המלצות למדיניות לחיזוק הזהות היהודית במערכת החינוך.

אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אמר: "שמחתי לקחת חלק בכנס ולתרום מהניסיון ומהמבט המקצועי שלנו על האתגרים וההזדמנויות במערכת החינוך. השאלה איזו זהות אנחנו מבקשים להעניק לדור הבא היא שאלה יסודית, ומתוך המפגש היומיומי עם תלמידים וצוותי חינוך אני רואה שיש רצון אמיתי לחיבור לתורה, לעם ולארץ. התפקיד שלנו הוא לתת לחיבור הזה מקום עמוק ומשמעותי במערכת החינוך."