תביעת מיליונים נגד קופ"ח כללית וסורוקה

 

כיצד ייתכן שאישה בהיריון ראשון שעוברת בדיקות סקר המצביעות על ממצאים חריגים במיוחד, לא נשלחת לבדיקות המשך מעמיקות על ידי רופאיה? כיצד כיום, עם כל אמצעי האבחון המתוחכמים והמודעות לתופעה, מוחמץ אבחון של תסמונת דאון חמורה, תסמונת הידועה שנים לרפואה?

 

שאלות כבדות משקל אלו עומדות במרכז תביעה לפיצויי עתק, אותה הגישו ההורים נגד קופת חולים 'כללית' וביה"ח סורוקה, באמצעות עורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות'.

 

התביעה עוסקת במעקב היריון שבוצע בשנת 2022 לאישה צעירה בת 24, בריאה, ללא קרבת משפחה לבעלה, אשר נכנסה להריונה הראשון לאחר טיפולי פוריות באמצעות הפריית מבחנה. מעקב ההיריון בוצע במסגרת שירותי בריאות כללית ובית החולים סורוקה המופעל על ידה, וכלל סדרה מלאה של בדיקות סקר, בדיקות אולטרסאונד וסקירות מערכות, בהתאם לנדרש בהיריון מסוג זה.

 

לטענת עורכי הדין אלמוג וציוני, במהלך ההיריון עברה התובעת בדיקת שקיפות עורפית וסקר שליש ראשון, בדיקת תבחין משולש, שתי סקירות מערכות, שתי בדיקות אקו לב עובר ומעקבי גדילה. לאורך כל תקופת המעקב נמסר לתובעת ולבעלה על ידי הצוותים הרפואיים כי ההיריון מתנהל בצורה תקינה וכי העובר מתפתח ללא ממצאים חריגים – מידע שהיה שגוי לחלוטין.

 

לתביעה צורפה חוות דעת של פרופ' ישראל טלר מומחה לאבחון מיילדותי.

 

על פי חוות דעתו, בסקירת המערכות הראשונה, שבוצעה בשבוע 16+3 להיריון בבית החולים סורוקה, הודגמו ונמדדו חלקים חיוניים במוחה של העוברית, ונמצאו תקינים. עם זאת, באותה בדיקה ממש, לא נמדד קפל העורף של העוברית, אף שהוא הופיע בתמונה שצולמה.

 

לדברי פרופ' טלר, מדידה בדיעבד של קפל העורף, באמצעות קנה המידה המסתמן מהחלקים שכן נמדדו, העלתה עובי של כ־5.2 עד 5.3 מ"מ, ערך הנחשב לקפל עורף מעובה בשלב זה של ההיריון, ואשר מחייב לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר.

 

בנוסף, כך קובע המומחה, במהלך סקירת המערכות הראשונה הוחמצה היגרומה ציסטית, המתבטאת בהצטברות נוזלים באזור הצוואר והעורף. לדבריו, מדובר בפגם בהתפתחות מערכת הלימפה של העובר אשר על פי הספרות הרפואית מקושר לבעיות כרומוזומליות, ומחייב, גם הוא, הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקה פולשנית.

 

פרופ' טלר קובע כי בנוסף הוחמץ באותה הזדמנות גם סימן אזהרה מוכר, שניתן להבחין בו באזור פני העובר. מדובר בבדיקה שמשווה בין עובי הרקמה שמעל האף לבין אורך עצם האף עצמה. אצל עוברים בריאים היחס בין השניים נמוך, ואילו אצל העוברית היחס היה גבוה באופן חריג, מה שהעיד על סיכון מוגבר להפרעה כרומוזומלית כמו תסמונת דאון. גם ממצא זה, על פי חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה, חייב הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר.

 

בהמשך ההיריון בוצעה סקירת מערכות שנייה, הפעם במרפאת רהט של קופת חולים 'כללית'. על פי הנטען בתביעה, גם בבדיקה זו, הודגמו ממצאים אשר כולם, או חלקם, חייבו הפניה לייעוץ גנטי ולבדיקת מי שפיר לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. לטענת עורכי הדין אלמוג וציוני, למרות ההצטברות החריגה של הממצאים לאורך בדיקות השקיפות העורפית, סקירת המערכות הראשונה וסקירת המערכות השנייה, התובעת לא הופנתה מעולם לייעוץ גנטי ולא נשלחה לביצוע בדיקת מי שפיר.

 

לדבריהם, בשל עובדה מצערת זו, נמנעה מהתובעת האפשרות לבצע בדיקות מהותיות לאבחון מומים כרומוזומליים בעוברית. בדיקות אלו, לו היו מבוצעות, היו מאבחנות בבירור כי העוברית נושאת גן של תסמונת דאון, ומאפשרות לתובעת לממש את זכותה לפנות לוועדה להפסקת היריון בשלב מוקדם.

 

וכך, חרף כל סימני האזהרה, בחודש פברואר 2023, נולדה הפעוטה בבית החולים סורוקה. מיד לאחר הלידה, בבדיקה הגופנית הראשונה עם קבלתה למחלקת הילודים, תוארו אצלה ממצאים מעוררי דאגה, ובהם מבנה פנים חריג, צוואר קצר וחולשה שרירית כללית. לאור הממצאים החריגים, התעורר חשד בקרב הרופאים לתסמונת דאון, והפעוטה נשלחה לבדיקה גנטית לאישור האבחנה.

 

עם שחרורה מבית החולים הומלץ להורים לערוך מעקב בתחנה לאם ולילד ובמכון להתפתחות הילד. לטענת ההורים, רק בשלב זה נודע להם לראשונה כי בתם נולדה עם תסמונת דאון, על כל המשמעויות הרפואיות, ההתפתחותיות והחברתיות הנלוות לכך.

 

לדברי עורכי הדין אלמוג וציוני, כיום הפעוטה כבת שלוש וסובלת מעיכוב התפתחותי רב־מערכתי.

 

על פי חוות הדעת רפואית שצורפה לתביעה, מאת פרופ' אלי להט, מומחה לנוירולוגית ילדים, התסמין הבולט ביותר המאפיין אותה הוא איחור בתחום התקשורתי, הכולל פגיעה בהבעה שפתית והבנה שפתית.

 

לדברי המומחה הקטינה אינה הולכת, זקוקה למסגרות חינוכיות טיפוליות מותאמות, ותידרש להן לפחות עד גיל 21. עוד נקבע כי היא זקוקה ותזדקק לסיוע מבוגר קבוע בכל שעות היממה, לרבות בניהול משק בית, ביצוע פעולות יומיומיות והשגחה מתמדת, וכי לא תוכל לרכוש השכלה או מקצוע שיאפשרו לה השתלבות תעסוקתית עצמאית.

 

הקטינה נזקקת כבר כיום לטיפולים פרא־רפואיים שוטפים, בהם ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה וטיפול רגשי, וכן לליווי והדרכה פסיכולוגית להוריה. בהתאם לחוות דעתו של פרופ' להט, הקטינה תסבול לשארית חייה מנכות בשיעור של מאה אחוזים.

 

בימים אלה הגישו עורכי הדין אלמוג וציוני, בשם ההורים, תביעה לרשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי של קופת החולים 'כללית' המפעילה, בין השאר, גם את בית החולים 'סורוקה'.

 

בתביעה מתבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב, לחייב את קופת החולים 'כללית' לפצות את ההורים ובתם על כלל הנזקים שמהם סבלו ויסבלו לאורך חייהם, בשל ההתרשלות באבחון התסמונת הקשה והשכיחה.

 

סכום התביעה הועמד על למעלה משני מיליון וחצי שקלים, ואליה צורפו חוות דעת רפואיות בתחום המיילדות, האולטרסאונד והתפתחות הילד. טרם הוגש כתב הגנה.

 

עו"ד רפאל אלמוג קישור הינו בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.