"להתאים את שיטת הלימוד למציאות המשתנה"

ועידת אורנים לחינוך 2035 התקיימה בחיפה, בהשתתפות חוקרים, בכירים בעולם האקדמיה, מומחי חינוך ובכירים במגזר הציבורי, "נדרשת מהפכה של ממש", אמרה שרת החינוך לשעבר, מערכת החינוך של היום אינה רלוונטית כי היא לא מכינה את בוגריה למציאות המשתנה".

 

לדבריה, "אומרים שאם רק יהיו לנו כיתות קטנות או רק ישקיעו יותר שעות בתוך מערכת החינוך, זה ישנה את המציאות. זו טעות יסודית. אלו צעדים שראוי לבחון ברצינות אך אף אחד לא פתרון אבסולוטי".

 

מה שנדרש לדבריה הוא פתרון מערכתי: "כל עוד השיטה לא תשתנה, שום דבר שנעשה לא יביא את המהפכה המיוחלת במערכת החינוך. אנחנו צריכים להתאים את שיטות הלימוד בכיתה למציאות המשתנה. לבנות את המערכת כך שתהיה מספיק גמישה כדי לאפשר את השינויים לאורך השנים הבאות. למידה עצמאית, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית אלו כישורים שנבנים על בסיס למידה של תוכן שאנחנו חייבים לטפח".

 

לדברי שאשא-ביטון, הבעיה של מערכת החינוך אינה נעוצה בתקציב אלא ברובד אחר. "היום המצפן של מערכת החינוך זה בחינות הבגרות", אמרה שרת החינוך לשעבר, אם הבגרויות ימשיכו להיות כמו שהן היום, לעולם לא נשנה את המערכת. אם רוצים לעשות שינוי זה לא רק להקטין את מספר בחינות הבגרות, אלא לשנות את השיטה שלהן. שיטה שתעודד עצמאות וחשיבה ביקורתית. לא לבטל כלום אלא לשנות את הגישה. רק כך נוכל לבצע שינוי משמעותי במערכת – וזה צריך להתחיל כבר ממחר בבוקר. בסופו של דבר, השינוי יקרה לא בזכות דמות כזאת או אחרת, המציאות תכתיב".

 

אחרי שנשנה את השיטה, אפשר יהיה לדבר גם על מבנה המערכת. הקורונה טלטלה את המערכת והוכיחה לה שראוי לשחרר מהסמכויות גם לרשויות ולמחוזות. בנוסף, מעבר לחמישה ימי לימוד הוא מהלך חיוני שיאפשר למערכת להתארגן מחדש, ויסייע אל מול השחיקה והעומס שמוטל על המורים".

 

לדברי שרת החינוך לשעבר המכהנת היום כמשנה לנשיא מכללת אורנים, "מורים לא עוזבים את מערכת החינוך רק בגלל השכר. "רפורמת 'אופק חדש' העלתה את שכר המורים בצורה מאוד משמעותית, אך גם זה לא בלם את תופעת העזיבה. למורים קשה במערכת מקובעת ומיושנת. הם נשחקים, גם בגלל היעדר גיבוי של המערכת. ככל שניתן למורים יותר גיבוי, ניטע בהם את התפישה של סוכני שינוי, ונלווה אותם לאורך הדרך כולנו נהנה מהפירות. בליבה, יש לנו מורים טובים במערכת החינוך. האתגר של המערכת הוא לדעת לשמר אותם".

 

באשר לשילוב ה-AI במערכת החינוך, הוסיפה שאשא-ביטון "השימוש ב-AI הוא לא מטרה בפני עצמה. הוא עוד כלי שאמור לשרת את תהליכי הלמידה שלנו. הוא לא יחליף את היצירתיות שלנו ושל התלמידים. צריך ללמד את הילדים שימוש נכון בכלי הבינה המלאכותית". 

 

פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, שאף הוא נשא דברים בוועידה, התייחס לסוגיית התקצוב של הכשרת המורים. "חשוב שכלל המוסדות בישראל להכשרת עובדי הוראה יתוקצבו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). המעבר לות"ת חיוני לא רק בשביל כסף ותנאים לסגלי הוראה, אלא לצורך שינוי תוכניות לימודים ותוכניות הכשרה למורים – לטובת כלל החברה הישראלית", אמר במהלך הוועידה.

 

בכנס של מכללת אורנים, אשר דן בין היתר בסוגיית הכשרת המורים בעידן הבינה המלאכותית, פרופ' מויאל התייחס בהרחבה לאתגרים של מערכת החינוך בעידן ה-AI. "מבחינת דרכי הוראה, הדגש צריך לעבור לפיתוח חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. אנחנו צריכים לפתח אנשים חושבים. אם לא נעשה את זה בזמן, קיים סיכון לירידת ביצועים משמעותית בקרב תלמידים וסטודנטים, כיוון שהדור הצעיר יפתח תלות מוגזמת בכלי הבינה המלאכותית. חייבים לשים את הפוקוס על הקניית מיומנויות, אחרת תהיה לנו רגרסיה משמעותית".

 

יו"ר הות"ת התייחס לשינוי הצפוי בתחומי הקריירה הנובע באופן ישיר ממהפכת ה-AI. "צריך להיערך לתחלופה גבוהה. אנשים לא יישארו בתחום קריירה ספציפי לאורך זמן רב. הדגש יעבור למיומנויות, הידע יהיה זמין וישתנה".

 

לדבריו של פרופ' מויאל, "האתגר הלאומי הוא לא להקנות מיומנויות לאורך הדרך. מיומנויות צריכות להיות התוצר של ההליך החינוכי. כשדנים בהכשרת מורים שיעצבו פה את דור העתיד, צריך קודם כל להגדיר את דמות הבוגר של מערכת החינוך. להגדיר את המיומנויות שיש בדמות הבוגר כתוצר למידה בקורסים. אני מסתכל על כל הרצף החינוכי - מהגיל הרך ועד שוק התעסוקה – צריכים לשבת ביחד, כל הגורמים הרלוונטיים, ולהגדיר דמות בוגר מוסכמת".

 

פרופ' שמעון עמר, נשיא מכללת אורנים, אמר בפתיחת הוועידה כי "האתגר הגדול העומד בפנינו הוא להבטיח שהבינה המלאכותית לא תפגע ברמה האנושית, האינטלקטואלית והרוחנית של תלמידי ישראל, זהו כלי שמשרת ומאיץ את הסקרנות ומפתח את החשיבה העצמאית. נהפוך אותה להרחבה של המוח האנושי. על מערכת החינוך לרתום את הבינה המלאכותית להעמקת הברק בעיניים, לפתח חשיבה ביקורתית, לחזק את החוסן הנפשי ולהעמיק את עמוד השדרה המוסרי והערכי".

 

פרופ' עמר הרחיב גם על דמות המורה בעידן ה-AI: "המורה של שנת 2035 הוא קודם כל מנהיג חינוכי, מפתח פדגוגיות חדשניות, מעצב ומתאים סביבות למידה, משעבד את הטכנולוגיה לצרכיו, מקנה ערכים ומהווה מודל לחיקוי"

 

לדבריו, "הכשרת המורים בישראל חייבת לעבור מהפכה מתוכננת ומתוקצבת תחת רגולציה דומה, בשיתוף מלא עם משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב. כל אלו ביחד צריכים להציב רמות גבוהות של מצוינות ומחקר יישומי, להפיל חומות מלאכותיות – בין מערכת החינוך התעשייה, החברה והקהילה, ולצייד את המכללות להכשרת מורים בתקציבים מתאימים, ליזמות EdTech.

 

המטרה היא לאומית חברתית וכלכלית. מערכת החינוך אינה עוד סעיף בתקציב. החינוך הוא התשתית החברתית, הלאומית והכלכלית של מדינת ישראל. כדי שהמשק הישראלי, ההייטק, המדע והחברה ימשיכו להוביל, אנו זקוקים לבוגרים בעלי גמישות מחשבתית, מנהיגות ויכולת פעולה בתוך חברה מגוונת ומורכבת. רפורמות על הנייר אינן מספיקות, האתגר הוא להיות אמיצים מספיק כדי לשנות את התפיסה ואת המבנה של המערכת עצמה".