"על העם היהודי בעולם ובישראל להכיר את תרומת הדרוזים"

 

הכותב ד"ר רגא פרג מחנך במחוז צפון, יליד הכפר הדרוזי יאנוח, קצין צה"ל בדימוס, ד"ר בהיסטוריה של המזרח התיכון, מרצה במכללות, מנהל בי"ס, מפמ"ר במזכירות הפדגוגית, חיבר 10 ספרים בהיסטוריה ובחינוך, היום מורה דרך מוסמך בארץ ובחו"ל.

 

 

העורכים של העיתון המכובד מעריב פרסמו את כתבתו של מר יוסי בלום הלוי בנושא הדרוזים, מצאתי לנכון להגיב ושלחתי את תגבותי להנהלת העיתון , אך לצערי לא נאותו לפרסמה בזמנו.

 

 

אך בעקבות פרסום כתבתו של מר קלמן ליבסקינד, החלטתי לפנות אליכם ולפרסם את תגובתי שהיא מענה לשני הכותבים הנ"ל.

 

 

" גורל אחד: על סמך איזה נימוק היסטורי הדרוזים רוצים לקבל מעמד לאומי"?

מעריב הנבחרת דעות

 

 

יוסי בלום הלוי, סופר, היסטוריון, מנתח מערכות העוסק במחקרים אסטרטגים

 

 

כותרת התגובה שלי לכותב הנ"ל: איזהו מכובד? המכבד את הבריות שנאמר: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" בן זומא, מתוך פרקי אבות.

 

 

על אף שהמאמר של הכותב מגמתי וחובק בתוכו תכנים לא הוגנים ולא נכונים אנסה להבהיר מספר נקודות, אחלק את דברי לשלושה חלקים : החלק הראשון יעסוק בהערות והארות היסטוריוגרפיות ,החלק השני יעסוק באירועים ותהליכים היסטוריים והחלק השלישי יכלול מסקנות ונמנעתי להביא המלצות בכוונה כדי שהקורא יגיע להמלצות לעתיד לבדו!

 

 

1. הערות היסטוריוגרפיות:

הכותב לא השכיל להשתחרר מתפישת עולמו ועמדותיו המוקדמות הנסמכות על " העם הנבחר מבין העמים (הגויים) "," עם לבדד ישכון" ,ו" העם יחיה על חרבו לעד".

 

 

עד מהרה הכותב נחפז להגיע למסקנות ולעמדת שיפוט דבר שמנע ממנו לחקור ולהתעמק בקשת המניעים והגורמים שעיצבו את תהליך האירועים ההיסטוריים והניבו את " ברית הדמים"-"ברית החיים" בין הדרוזים ליהודים ומדינת ישראל.

 

 

"מיתוס מופרך" כדברי הכותב: ברור שהכותב מינה את עצמו לשופט ופסק את פסיקתו ללא נימוקים רציונאליים ואובייקטיבים במידת האפשר , ואף שפט את המנהיגים הדרוזים והיהודים לפי אמות מידה שלו ולא לפי אמות מידה של התקופה ההיסטורית שהמנהיגים קיבלו את ההחלטות שלהם !

 

 

מן ההגינות לעשות השוואה בין עמדותיו והתנהגותו של המיעוט היהודי בארצות נכר מול עמדותיו והתנהגותו של המיעוט הדרוזי במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופת המנדט .

 

 

ברור שהכותב נעלם מעיניו או שהוא התכוון מראש לא לציין את מסכת הצדדים המוארים ביחסי הדרוזים והיהודים במהלך ההיסטוריה ומידת תרומתם של הדרוזים להקמת מדינת ישראל ושמירה על ביטחונה!

 

 

הכותב התעלם מהשוואה עניינית בין תרומת הדרוזים להקמתה המדינה ולביטחונה לבין תרומת היהודים או לכל הפחות חלק לא מבוטל מהיהודים!

 

 

הכותב שכח שבמשך כל ההיסטוריה העם היהודי לא מצא שותפים מבין כל העמים ,ועל אף היות הדרוזים מיעוט קטן בארץ ישראל היטו כתף וסייעו הרבה מעבר למשקלם וכוחם ,עד כדי סיכון כלייה והשמדה!

 

 

הכותב לא מביא סימוכין מהמקורות היהודים, הציוניים, הערביים ,הבריטים ועל אחת כמה וכמה המקורות הדרוזיים!

 

 

1. אירועים ותהליכים היסטוריים :

יש להבין את מטרת העל של הדרוזים במשך 1000 שנה פשוט לשרוד, להלן שרשרת ניסיונות של הכחדת הדרוזים:

1019-1043 חיסול מנגנון הפצת הדת וכל ישות דרוזית במצרים.

1043-1127 אין לנו שום עדות היסטורית על קיום הדרוזים.

במאה ה-14 המופתי אבן תימיה פוסק שהדרוזים כופרים ויש לחסלם.

ב-1544 וב-1584 העות'מאניים מכחידים רבבות דרוזים.

ב-1592,1598,1604,1613,1622,1635,1642 מסעות נגד  הדרוזים מצד העות'מאניים ומצדם של השליטים המקומיים.

 

ב-1788,1825 ובין השנים 1832-1840, 1842-1860 ,1890-1895 מסעות רדיפה ע"י העות'מאניים והשליטים המקומיים והמרונים.

 

ב-1925-1927 הצרפתים ובהזמנת המרונים.

בין 1937-1939 במהלך המרד הערבי דרוזים רבים נפגעים.

בין 1942-1945 ההקדש המוסלמי מנסה להשתלט על אדמות קבר יתרו.

ב-1954 נשיא סוריה אדיב שישקלי מפציץ את הר הדרוזים ומעלה את חיל השריון להר.

ב-1967 וב-1973 נשיא סוריה חאפז אסד מחסל ומפטר כ-200 קצינים דרוזים בסוריה והאשמתם בבגידה.

ב-1982-1984 ניסיון הפלנגות לחסל את הישות הדרוזית.

ב-2015-2018 דאע"ש ואלנסרה באזור אדלב והר הדרוזים.

 

 

שרשרת האירועים והתהליכים בין יהודים לדרוזים:

 

 

• כאשר בני ישראל מגיעים להר סיני מצטרף אליהם יתרו ומציע למשה לבנות מבנה הירארכי של שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שישפטו את הם (שמות, יח:יד).

 

•  התפתחות מסורת של קשרי חיתון משה רבנו עם  (הבת) של יתרו.

 

• חברי המשלחת היהודית לאלחאכם טוענים שהוא לא המושיע כי מועד הופעתו אינו תואם את אמונתם , מי שמצפים לבואו יקרא לעבודה מושלמת של הבורא ולא לנטישת דתם ולא יעלה על הדעת שהאל יתגלה בצורת אנוש, טענה אחרונה זו נדחתה בטענה שהאל התגלה בסנה (שמות ג:יט).

 

• אלחאכם שבזמנו יוסדה הדת הדרוזית וקהל מאמינים בדת החדשה לא פגע ביהודים, להיפך טיפח יהודים כאנשי החצר שלו.

 

• הסייר היהודי רבי בנימין מטודלה: "היהודים לא כמו הדרוזים בחרו לעסוק במקצועות חופשיים ובמסחר והתקבלו על ידי הדרוזים בשמחה וסחרו עימם, עדותו של הרב בנימין מטודלה שנפגש עימם במהלך מסעו סביב ארצות הים התיכון בין השנים 1164-1170 לספירה וכתב:"..וקרוב מהם כמו עשרה מילין אומה נלחמים עם אנשי צידון, היא אומה הנקראת דרזיאן...ויושבים בהרים הגדולים ובנקיקי הסלעים ואין מלך ואין שר שופט עליהם כי מעצמם הם יושבים בין ההרים והסלעים , ועד הרי חרמון גבולם מהלך של ג' ימים....ואומרים שהנפש בעת יציאתה מן הגוף של אדם טוב תכנס בגוף ילד באותה שעה שתצא הנפש מגופו...היהודים יושבים  ביניהם באומנות ובסחורה וחוזרים לבתיהם, והם אוהבים ליהודים והם קלים על ההרים ועל הגבעות, ואין אדם יכול להם, ואין אדם יכול להילחם עימם" .יערי אברהם,(1977) מסעות ארץ ישראל, גבעתיים : מסדה, עמוד 36.

 

 

• משה קסוטו שביקר בלבנון בשנת 1735 כותב על הדרוזים דברים דומים: "היהודים הלכו לדרוזים וקיבלו אותם ברצון ובמיוחד שהם היו בעלי מלאכה , אחד צבע, השני אורג משי והשלישי עוסק בריקוע נחושת...".

 

• Moise Cassuto(1973) ,Relazione del Biggio Galto in Soria Ianno p.68

 

• חיים בלנק כותב שכל הזמן חיו יהודים בפקיעין בא"י ובדיר אלקמר בלבנון  בצילם של דרוזים.

 

 

• רבי יוסף שווארץ מזכיר ישובים יהודים בקרב הדרוזים בלבנון ב-1845 "והם (היהודים אוהבים מאד לאנשי דרוסי "הדרוזים"-(תרביץ עמ'445).

 

 

• יהודי צפת : הותקפו ע"י פלאחים אחרים בשנת 1834 במשך 33 יום , צפת עברה רעש אדמה שמוטט הרבה בתים ונהרגו תושבים רבים .

 

• יהודי צפת סייעו למושל עכו מטעם השליט אבראהים פאשא לאתר את הדרוזים המורדים נגדו וגרמו ל:".הבית אשר התארחנו בו היה בנין חדש ונאוה יותר הרבה מאשר קיווינו  למצוא בעיר האומללה הזאת, אשר מטו ושחו יושביה  ממשא המיסים וירדו פלאים ברעש אשר שם בתים רבים לעיי מפלה על יושביהם ורכוש רב עלה בתוהו השיממון , ולתקופת השנה באו הדרוזים בחמת עבירות לבצור עוללות ויבוזו את שארית המחיה הנשארת לפליטה ויקראו את ימין ידם הקשה ויכו את השדודים הנעזבים מכות אכזריות אשר לא ירפאו מהן כל ימי חייהם. אמר מונטפיורי בליבו לייעץ להם ללמד מלאכה את בני הניעורים אשר אינם מוכשרים לעבודת הקודש . גם עבודת אדמה הייתה טובה לפניהם אם היו בטוחים כי עמל ידיהם שמור בידם ולא הייתה חחת השודדים עליהם".יערי אברהם, (1977) מסעות ארץ ישראל, גבעתיים : מסדה, עמוד 551.

 

 

• בן צבי יצחק ,נשיא מדינת ישראל השני מסכם ואומר : " כל הישובים היהודים החקלאיים הקדמונים, שנשמרו עד קרוב לזמננו נמצאים בקרב הישובים הדרוזים: פקיעין, שפרעם, כפרי אסיף, בית ג'ן (ג'רמק),נראה הבר כאילו אומה זו שהייתה במשך דורות רבים חיי מראנים ואנוסים ידעה להתייחס יותר בסבלנות לבני אומה אחרת, המלומדת בניסיונות וברדיפות כמותה.

 

 

• הדרוזים סייעו ליהודים אשר התגוררו ביניהם : בשנת 1840  מנהיגי הדרוזים סייעו ליהודי צפת וטבריה ".בן צבי יצחק (1963),נדחי ישראל ,תל-אביב: משרד הביטחון , עמ' 444.

 

 

• שבטים בעלי מסורת יהודית ....דעך באמצע המאה ה-18  עת הופעת הווהאבים ....יתכן למול הכוח החדש הזה לא יכלו לעמוד שרידי השבטים היהודים..", להבדיל מהדרוזים שידעו לשמור על ייחודים הדתי ומסגרת וישות נפרדת .בן צבי יצחק (1963),נדחי ישראל ,תל-אביב: משרד הביטחון עמ'196.

 

 

• הדרוזים אומה במלוא מובן המלה, על כל הסימנים אשר מנו חכמים באומה: יש להם דת משלהם, איגוד משלהם, היסטוריה מיוחדת והכרת ייחודם. אין הם מתערבים עם הנוצרים ולא עם המוסלמים ולא עם שום קבוצה אחרת. אמנם לשונם ערבית , אבל כך גם לשונם של היהודים בארצות ערביות. וכמו שהיהודים דוברי ערבית אינם ערבים כמו האירים או האמריקאיים ,דוברי אנגלית אינם אנגלים. כך גם הדרוזים ,אין הלשון הערבית עושה אותם ערבים". בן צבי יצחק (1963),נדחי ישראל ,תל-אביב: משרד הביטחון עמ'263.

 

 

• אמת יש הסכם עם הדרוזים שלא ידרשו זכויות מיעוט וערבויות מדיניות לעצמם. לפי שעה ניאותו ראשיהם שיתמנה מושל מדמשק עליהם  ולאחר זה תהיינה בחירות לבית המורשים . הסורים חפצים להאמין כי הדרוזים לא יידרשו עוד אוטונומיה בעתיד.." .בן צבי יצחק (1963) נדחי ישראל ,תל-אביב: משרד הביטחון עמ'265.

 

 

• שני הסיירים במאה ה-19 ,וולני והוג מעלים על נס את היחס הסובלני שהבחינו בהתנהגות הדרוזים כלפי האחרים.

 

 

• ב-1883 ביקר לורנס אוליפנט בפקיעין והתפעל מהסובלנות הדתית בין בני העדות הוא מספר שהרב המקומי אמר לו שהוא מעדיף את הדרוזים על הנוצרים (אוליפנט עמ'112).

 

 

• יוסף לשינסקי- מיסד ארגון שומרים "הנוטר" ואחד מראשי הריגול לטובת אנגליה ,ברח מפני התורכים שרדפו אותו במלחמת העולם הראשונה והתחבא אצל דרוזים בסביבות מטולה (יערי, זיכרונות, 1076 ).

 

 

• בעיתון אלמקטם מתאריך 29-8-1918 נתפרסם מאמר על המצב הקשה ששרר בסוריה אחרי מלחמת העולם הראשונה בו מציין ש-14 אלף יהודים ביקשו מקלט בהר הדרוזים שהם היחידים שלא התרוששו (בורון,214-215).

 

 

• הדרוזים שמרו על המקומות הקדושים של היהודים : קבר אושעיה איש טיריה ליד פקיעין (בפי הדרוזים קבר יוסף הצדיק), חושי הארכאי יועצו של דוד בכפר ירכא ,קבר שזורי ליד סאג'ור ומערת רבי שמעון בר יוחאי.

 

 

• שרשרת האירועים שהביאו את שני המיעוטים לברית בתקופת המנדט הבריטי, נחקרו רבות ואין המקום לציין אותם , ניתן לראות בספרי "הקשרים בין הדרוזים והיהודים עד 1948" , להלן תקציר :

 

 

הישרדות כמיעוט דתי: לפי מפקד המנדט הבריטי בשנת1921: הדרוזים 7000 והיהודים 60000 נפשות מול כ600000 נפשות.

 

אין עימות על רקע לאומי

 

 

התועלת ההדדית פרנסה והגנה ואינטרסים משותפים.

 

 

הדמיון באופן שבו נתפשה המציאות -ההתמודדות מול אויב משותף ועצם הדבר שהיהודים היו בנחיתות וחיפשו סיוע ומשענת.

 

 

הסמיכות הגיאוגרפית- שכנות טובה במיוחד עוספיא ודאליה.

 

 

מדיניות ממשלת המנדט הבריטי : דיכוי המרד הערביונקיטה באמצעים צבאיים וחברתיים ומדיניים נגד הערבים.

9.רצח חסן ח'ניפס וחסן אבו רוכן ודרוזים רבים על ידי חבורת סעיד אבו דרה ב-1939.

10. סיוע היהודים לדרוזים בשליטה באדמות קבר יתרו 1942-1945.

11.השפעת התדמית של הלוחם הדרוזי הנועז בעיני היהודים והערבים גם יחד ,במיוחד אחרי קרב רמת יוחנן.

 

 

1. מסקנות:

 

• מטרת העל של כל מיעוט כולל המיעוט היהודי בעולם לשרוד בצלם של איומים קיומיים!

 

 

•  הדרוזים בני חורין ואציליים והתנהגותם מושפעת מהעקרונות הדתיים שמאמינים בהם : לוחמי חופש , אין עבדות, אין הרמון נשים, אין פוליגמיה, אין נישואי תערובת, לא פוגעים בנשות היריב והאויב ,ערבים להסכמים ולבריתות , לוחמים נועזים, טס נחושת בכל מקום שתכה בו יצלצל, דתם לא מסיונרית ,שומרים על אדמתם (יש להם סלע יכולים לעמוד עליו),נשותיהם כל אחת מלכה ואשת חייל, דוגלים באמרה:" לא נתקיף אף אחד אבל מי שיתקיף אותנו מחויבים להתנגד בכל הכוח"," כל אחד מאתנו שתוקף אחרים הוא לא מאתנו וכל אחד שלא ניאות להשתתף במאמצינו להגן על הכלל גם לא מאתנו", " לויאליים למשטר הקיים כל עוד שלא מנסה לחסל אותנו".

 

 

• הדרוזים נאמנים לשלטון שחיים בצלו בתנאי שישמור על ייחודם ואמונתם, מדינת ישראל ידעה לעשות זאת יותר טוב מכל מדינה אחרת, למרות שאין מדינה בעולם שערכיה מושתתים על ערכי הדת בלבד!

 

 

• היהודים סבלו מדיכוי ועושק השלטונות שגרם להמרת דתם ,ל"אנוסים"  להגליתם ובהערצה אומר לתקומה ולגבורה לאחר השואה, בדומה לדרוזים שהצליחו לשמור על ייחודם ועל משקלם הפוליטי- צבאי בתוך ים של גורמים עוינים ותחת שלטונם של אימפריות וכוחות על גדולים מהם בעשרות מונים.

 

 

• על העם היהודי בעולם ובישראל להכיר ולהוקיר את תרומת הדרוזים להקמת המדינה ולשמירה על ביטחונה :שני שליש מאדמות הדרוזים  נלקחו בשיטות שונות על ידי המדינה  והמדינה לא מעיזה עד היום להקים ישוב דרוזי אחד מבין אלפי הישובים שהוקמו ,אחוז הגיוס בקרבם עובר את ה-84% לעומת היהודים כמחצית מהעם לא עושה את חובתו כלפי " מדינת היהודים" ,לדאבוננו ,אחוז החללים מבני העדה הדרוזית מתוך כלל חללי המדינה גבוה בהרבה מהאחוז היחסי של האוכלוסייה הדרוזית במדינה ,המחיר שהדרוזים משלמים בגין עמדתם ותרומתם זו בהיבט אזורי הוא מחיר גבוה שיש להכיר בו ,והנסתר יותר מהנגלה דר'  יוסי בלום הלוי -ההיסטוריון ,המנתח מערכות  והעוסק במחקרים אסטרטגים ... !

 

 

אסיים בדבריו של אלבר קאמי : "אל תלך, אל תלך אחרי, כי אולי לא אדע להוביל, אל תלך לפני, כי אולי לא אלך אחריך, פשוט לך לצידי והיה ידידי ".