הדרוזים בישראל פחות מתחתנים ולא מולידים ילדים

 

בסוף 2021 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-149 אלף נפש (נתון ארעי) – גידול של יותר מפי עשרה מאז קום המדינה (14.5 אלף נפש ב-1949).

 

בסוף 2020 היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר היו דאלית אל-כרמל (17.3 אלף) וירכא (17.1 אלף).

 

בסוף 2020 כרבע (24.7%) מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0. באוכלוסייה היהודית 27.6% הם ילדים, באוכלוסייה המוסלמית – כשליש (33.0%) ואילו באוכלוסיית הנוצרים הערבים – כחמישית (21.1%).

 

שיעור הפריון הכולל לאישה דרוזית ב-2020 עמד על 1.94 ילדים בממוצע, בהשוואה ל-2.02 בשנה הקודמת. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60, אז נאמד שיעור הפריון הכולל ב-7.92 (ב-1964).

 

ב-2021 היו בישראל כ-38 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל, בדומה לשנה הקודמת.

 

76.8% ממשקי הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (71.0%) אך נמוך מהאחוז בקרב הנוצרים (77.5%).

 

38.6% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.0% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי.

 

בשנת תשפ"א (2020/21) למדו 5,780 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה). בהשוואה לשנה הקודמת (תש"ף – 2019/20) עלה מספרם ב-5.1%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.6 מאז שנת תש"ס (1999/00) שבה עמד מספרם על 1.6 אלף סטודנטים.

 

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של עובדי ההוראה הדרוזים היה 3,574, לעומת 3,558 בשנת הלימודים תשפ"א, גידול של 0.45%.

 

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה היה 175 לעומת 156 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21), גידול של 12.0%.

 

בשנת 2020, 24.2 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מתוכם 19.1 אלף הוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת (78.8%). שיעור הרשומים בכלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 165.9 ל-1,000 נפש, לעומת 122.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל. שיעור בעלי הנזקקות המוגדרת בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 130.7 ל-1,000 נפש, לעומת 82.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל.

 

בשנת פסק דין 2019 שיעור המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-290 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל (כ-226 ל-100,000 נפש).
 

העבירות השכיחות ביותר היו: עבירות כלפי הסדר הציבורי (26.7%), עבירות כלפי גופו של אדם (13.9%) ועבירות מוסר (12.1%).​

 

מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית ביותר מפי עשרה: מ-14.5 אלף נפש בשנת 1949 ל-149 אלף בסוף שנת 2021 (נתונים ארעיים). האוכלוסייה הדרוזית גדלה במהלך השנים בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות) ומסיפוח רמת הגולן בשנת 1981. האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה.

 

הדרוזים מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%).

 

98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים (דאלית אל-כרמל ועספיא) נמצאים במחוז חיפה. יישובים אלו הם הומוגניים בעיקרם; ב-13 יישובים חלקה היחסי של אוכלוסיית הדרוזים הוא 95% ויותר מאוכלוסיית היישוב, וב-8 מתוכם (בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, מסעדה ועין קנייא) כל האוכלוסייה היא דרוזית.

 

שלושת היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2020 היו: דאלית אל-כרמל, ירכא ומגאר.

 

האוכלוסייה הדרוזית בסוף שנת 2020 ביישובים עיקריים

 

שם היישוב	סה"כ דרוזים ביישוב (אלפים)	אחוז הדרוזים מסה"כ האוכלוסייה ביישוב
דאלית אל-כרמל	17.3	97
ירכא	17.1	98
מגאר	13.3	57
בית ג'ן	12.1	100
מג'דל שמס	11.3	100
עספיא	9.6	76
כסרא-סמיע	8.6	95
יאנוח-ג'ת	6.8	100
בוקעאתא	6.7	100
ג'ולס	6.5	100
חורפיש	6.3	96
שפרעם	5.9	14
פקיעין (בוקייעה)	4.7	78
סאג'ור	4.4	100
אבו סנאן	4.3	30
מסעדה	3.8	100
ראמה	2.4	31
עין קנייא	2.1	100
עין אל-אסד	0.9	97

 

קצב גידול

במהלך העשור האחרון ירד שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית בהדרגה: בשנת 2010 היה שיעור הגידול 1.7%, בשנת 2015 – 1.4% ובשנת 2020 – 1.2%. שיעור זה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (2.2%) ומזה של האוכלוסייה היהודית (1.5%), אבל גבוה מקצב הגידול של אוכלוסיית הנוצרים הערבים (0.8%).

 

מבנה גילים

בסוף שנת 2020 היה הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית 29.2 שנים. 24.7% מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0 שנים וכ-6.8% היו בני 65 ומעלה. מבנה גילים זה הוא תוצאה של מגמה מתמשכת של ירידה בפריון. לשם השוואה, לפני שני עשורים בשנת 2002 הגיל החציוני באוכלוסייה הדרוזית היה 22.5 שנים, אחוז הילדים בני 14-0 היה 35.2%, ואחוז בני 65 ומעלה היה 4.0%.

אחוז הילדים בני 14-0 באוכלוסייה הדרוזית (24.7%) נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית (27.6%) ושל האוכלוסייה המוסלמית (33.0%) אבל גבוה מזה של אוכלוסיית הנוצרים הערבים (21.1%).

אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה הדרוזית (6.8%), גבוה מזה של האוכלוסייה המוסלמית (4.5%) אבל נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית (14.2%) ושל אוכלוסיית הנוצרים הערבים (11.5%).

 

אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 29-25 עלה מ-41% בשנת 1997 ל-%67 בשנת 2019. באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילים 24-20 מ-49% ל-72%.

 

אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 44-40 עלה מ-3% בשנת 1997 ל-7% בשנת 2019. באותן שנים אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות באותם גילים היה זהה (10%). תופעות אלו מצביעות על ירידה בהיקף הנישואין בקרב האוכלוסייה הדרוזית.

 

גיל בנישואין

בשנת 2019 היה הגיל הממוצע בנישואין ראשונים 25.1 שנים בקרב הנשים הדרוזיות ו-29.0 בקרב הגברים הדרוזים. לעומת זאת, בשנת 2009 היה הגיל הממוצע בנישואין ראשונים 22.8 שנים בקרב הנשים הדרוזיות ו-27.5 בקרב הגברים הדרוזים.

גיל הנישואין של הנשים הדרוזיות גבוה מהגיל של המוסלמיות ונמוך מהגיל של היהודיות והנוצריות. גיל הנישואין של הגברים הדרוזים גבוה מגיל היהודים והמוסלמים ונמוך מגיל הנוצרים. יחד עם זאת, ההפרש בגיל הממוצע בנישואין ראשונים בין החתן לכלה בקרב הדרוזים והמוסלמים דומה (3.9), והוא גבוה במקצת מהנוצרים (3.6) וגבוה בהרבה מההפרש בגיל בקרב היהודים (1.8).

 

 

ילודה ופריון

במהלך שנת 2020 נולדו בישראל 2,239 יילודים לנשים דרוזיות, כ-1.3% מכלל היילודים שנולדו בישראל בשנה זו (פחות מחלקם באוכלוסייה שעמד על 1.6%).

מספר הילדים הממוצע שאישה דרוזית צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור הפריון הכולל) עמד בשנת 2020 על 1.94 ילדים לאישה, נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.00) והמוסלמיות (2.99).

רמת הפריון של נשים דרוזיות המשיכה לרדת בעשור האחרון אל מתחת לשיעור התחלופה (2.1 ילדים לאישה) הנדרש לשמירה על גודל האוכלוסייה, והתקרבה לזו של נשים נוצריות (1.85). 

על אף הירידות בשיעורי הפריון של נשים דרוזיות בכל קבוצות הגיל, נותרה רמתו הגבוהה ביותר בקבוצת גיל 29-25. בשנת 2020 נאמד השיעור ב-141.9 יילודים ל-1,000 נשים בקבוצת גיל זו, לעומת 406.1 בשנת 1965.

 

משנת 1964 ירד שיעור הפריון של הנשים הדרוזיות בכ-76%. בשנה זו נמדד שיא הפריון – 7.92 ילדים לאישה, בשנת 1990 היה השיעור 4.05 ילדים לאישה, בשנת 2000 – 3.07 ובשנת 2010 – 2.47.

ירידה זו משקפת ירידה בשיעורי הפריון בכל קבוצות הגיל, והיא תוצאה של דחיית עיתוי הלידה הראשונה ועלייה בגיל הממוצע של האם בלידה. בין השנים 1994 ל-2020 עלה גיל האישה הדרוזית בלידה ראשונה ב-4.2 שנים, והגיע ל-27.0. עלייה זו תואמת לעלייה של 4.3 שנים בגיל הנישואים הראשונים בקרב נשים דרוזיות (מגיל ממוצע 20.8 בשנת 1994 ל-25.1 בשנת 2019).

 

על אף הירידה בשיעורי הפריון באוכלוסייה הדרוזית, גודל משק הבית הממוצע גבוה מזה של היהודים ושל הנוצרים, מכיוון שמגורים לבד אינם נפוצים בקרב הדרוזים.

לכ-75% מהמשפחות הדרוזיות מבנה מסורתי הכולל זוג עם ילדים (ילדים בכל גיל), מעט נמוך מהמשפחות המוסלמיות, אך גבוה מזה שבקרב המשפחות היהודיות והמשפחות הנוצריות.

 

כ-60% מכלל המשפחות הדרוזיות כוללות זוג עם לפחות ילד אחד עד גיל 17, מעט נמוך מהמשפחות המוסלמיות (61%) וגבוה בהשוואה למשפחות היהודיות והנוצריות (כ-45% ו-43%, בהתאמה).

מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות הדרוזיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.05, נמוך בהשוואה למשפחות היהודיות (2.42) והמוסלמיות (2.62) וגבוה מהמשפחות הנוצריות (1.86).

1.7 אלף דרוזים בני 65 ומעלה התגוררו בגפם, הם היו כ-21% מסך הדרוזים בני 65 ומעלה. אחוז זה היה גבוה מעט מהאחוז בקרב בני 65 ומעלה מוסלמים (18%), ונמוך מהאחוז בקרב בני 65 ומעלה יהודים (27%) ונוצרים (26%).

 

המשך לימודים לתואר ראשון בקרב מסיימי תיכון דרוזים בתוך 8 שנים מסיום התיכון בתשע"ב (2011/12), מעקב עד תש"ף (2019/20)

38.6% מקרב הדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.0% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי.

אחוז הדרוזים שהמשיכו ללימודי תואר ראשון במכללות אקדמיות גבוה משמעותית מהאחוז בקרב כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי (39.1% לעומת 31.8%, בהתאמה).

אחוז הדרוזים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה נמוך מהאחוז בקרב כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי (13.2% לעומת 19.3%, בהתאמה).

בהשוואה לנשים הדרוזיות, הגברים הדרוזים למדו באחוזים גבוהים יותר באוניברסיטה הפתוחה (17.5% לעומת 11.4% בהתאמה) ובמכללות האקדמיות (44.6% לעומת 36.7%, בהתאמה). אחוז הנשים הדרוזיות שלמדו במכללות האקדמיות לחינוך היה גבוה משמעותית מאחוז הגברים (19.7% לעומת 5.4%, בהתאמה).

לא נמצא הבדל משמעותי בין אחוז הגברים הדרוזים לאחוז הנשים הדרוזיות שהמשיכו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות.

 

עבודה

בשנת 2021 היו כ-38 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 76.8% משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (71.0%) אך נמוך מהאחוז בקרב הנוצרים (77.5%).

ממוצע הנפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.09, גבוה מזה של הנוצרים (0.97) ונמוך מזה של המוסלמים (1.35).

אצל הדרוזים בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים. אחוז הגברים הדרוזים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2021 ל-59.9% (לעומת 51.5% בקרב המוסלמים ו-63.8% בקרב הנוצרים). אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-35.8% (לעומת 27.0% בקרב המוסלמיות ו-49.2% בקרב הנוצריות).

בשנת 2021, 48.9 אלף דרוזים היו מועסקים, שיעור התעסוקה בקרב דרוזים הגיע ל-47.0%. 28.8% מהמועסקים הדרוזים עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, ו-22.2% עבדו כעובדי מכירות ושירותים. 18.4% עבדו בענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, 14.0% עבדו בענף חינוך ו-13.2% מהמועסקים עבדו בענף התעשייה.

3.4% מהדרוזים לא למדו כלל. מאלה שכן למדו: 2.2% לא קיבלו תעודה, ל-26.9% השכלה יסודית או חטיבת ביניים, 21.1% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 29.5% קיבלו תעודת בגרות, 3.9% קיבלו תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-16.4% קיבלו תואר אקדמי או תעודה אקדמית.

 

עובדי הוראה במערכת החינוך

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של עובדי ההוראה הדרוזים היה 3,574 לעומת 3,558 בשנת הלימודים תשפ"א (גידול של 0.45%). במהלך העשור האחרון, קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי הוראה דרוזים, היה 2.35% בממוצע לשנה, לעומת קצב שינוי שנתי של 3.15% בקרב עובדי הוראה יהודים, 3.2% בקרב מוסלמים ו-0.7% בקרב נוצרים.

בשנת הלימודים תשפ"ב שיעורם של עובדי הוראה חדשים בקרב עובדי ההוראה הדרוזים היה כ-4.4% לעומת כ-6.0% בקרב עובדי הוראה יהודים, 3.7% בקרב עובדי הוראה מוסלמים ו-2.3% בקרב עובדי הוראה נוצרים.

באותה שנה שיעורם של עובדי הוראה שעזבו את המערכת בקרב עובדי ההוראה הדרוזים היה זהה לזה שבקרב עובדי הוראה מוסלמים – כ-3.1%, לעומת כ-4.6% בקרב עובדי הוראה יהודים, ו-3.8% בקרב עובדי הוראה נוצרים.

שיעור הנשים בקרב עובדי ההוראה הדרוזים הגיע בשנת הלימודים תשפ"ב לכ-82%, בדומה לכ-83% בקרב עובדי הוראה יהודים ול-84% בקרב עובדי הוראה נוצרים, לעומת 76% בקרב עובדי הוראה מוסלמים.

הגיל הממוצע בקרב עובדי הוראה דרוזים הגיע בשנת הלימודים תשפ"ב ל-42.3 שנים, לעומת 43.6 שנים בקרב עובדי הוראה יהודים, 40.9 בקרב עובדי הוראה מוסלמים ו-45.1 שנים בקרב עובדי הוראה נוצרים.

שיעור בעלי תואר שני בקרב עובדי הוראה דרוזים הגיע בשנת הלימודים תשפ"ב לכ-48% לעומת כ-38% בקרב עובדי הוראה יהודים, 40% בקרב עובדי הוראה מוסלמים ו-43% בקרב עובדי הוראה נוצרים.

 

ממוצע ציוני הבגרות בקרב עובדי הוראה דרוזים חדשים בשנת הלימודים תשפ"ב היה זהה לזה של עובדי הוראה מוסלמים – 91.0, לעומת 89.1 בקרב עובדי הוראה יהודים ו-94.7 בקרב עובדי הוראה נוצרים.

הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב עובדי הוראה דרוזים חדשים בשנת הלימודים תשפ"ב היה 455, לעומת 530 בקרב עובדי הוראה יהודים, 443 בקרב עובדי הוראה מוסלמים ו-463 בקרב עובדי הוראה נוצרים.

 

אנשי סגל אקדמי דרוזים

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של אנשי סגל דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה היה 175, לעומת 156 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21), גידול של כ-12%. מהם: 125 היו אנשי סגל אוניברסיטאות; 50 אנשי סגל בכיר; 20 מורים מן החוץ; 80 אנשי סגל זוטר.

במהלך השנים 2014-2002, קצב השינוי השנתי במספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים היה 6.3% בממוצע לשנה, לעומת קצב שינוי שנתי של 3.1% בקרב אנשי סגל אקדמי יהודים, 8.2% בקרב מוסלמים ו-5.9% בקרב נוצרים. במהלך השנים 2022-2014 קצב השינוי היה מהיר יותר: 15.3% בממוצע לשנה בקרב אנשי סגל אקדמי דרוזים, לעומת 3.2% בקרב יהודים, 12.8% בקרב מוסלמים ו-9.5% בקרב נוצרים.

 

רשומים ובעלי נזקקות מוגדרת במשרד הרווחה והביטחון החברתי, 2020

בשנת 2020, 24.2 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הרשומים בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 165.9 ל-1,000 נפש, והוא היה גבוה יותר משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (122.3 ל-1,000 נפש).

52.5% מהדרוזים הרשומים היו נשים ו-47.5% מהם היו גברים.

23.0% מהדרוזים הרשומים היו בני 0–14, 16.6% היו בני 15–24, 45.7% היו בני 25–64, 6.8% היו בני 65–74 ו-7.9% היו בני 75 ומעלה.

רוב הדרוזים הרשומים בני 15 ומעלה היו נשואים (58.0%), 29.0% היו רווקים, 8.7% היו אלמנים ו-4.3% היו גרושים.

מתוך 24.2 אלף הדרוזים הרשומים, 19.1 אלף הוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת (78.8%). שיעורם בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 130.7 ל-1,000 נפש, והוא היה גבוה באופן משמעותי מהשיעור בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (82.3 ל-1,000 נפש).

 

בקרב הדרוזים הרשומים שהוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת, סוג הנזקקות השכיח ביותר היה תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער (31.3%). סוג הנזקקות השני בשכיחותו היה עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה (28.4%) ואחריו סיבות רפואיות (24.3%), זִקנה (12.5%), אלימות (1.5%) והתמכרות ועבריינות (1.0%).

 

פשיעה, שנת פסק דין 2019

עומדים לדין

בשנת פסק דין 2019 שיעור העומדים לדין בקרב האוכלוסייה הדרוזית בישראל עמד על כ-306 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל (כ-264 ל-100,000 נפש).

מתוך העומדים לדין בקרב האוכלוסייה הדרוזית, שיעור הגברים עמד על כ-577 ל-100,000 נפש, לעומת כ-488 ל-100,000 נפש בקרב כלל הגברים תושבי ישראל. בקרב הנשים נצפתה מגמה הפוכה, כ-24 ל-100,000 נפש בקרב נשים דרוזיות, לעומת כ-44 ל-100,000 נפש בקרב כלל הנשים תושבות ישראל.

 

מורשעים

בשנת פסק דין 2019 שיעור המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית בישראל עמד על כ-290 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל (כ-226 ל-100,000 נפש).

בקרב הגברים, אחוז ההרשעה באוכלוסייה הדרוזית עמד על 96.2%, גבוה באופן ניכר מאחוז ההרשעה בקרב כלל הגברים תושבי ישראל (92.2%). לעומת זאת, בקרב הנשים אחוז ההרשעה באוכלוסייה הדרוזית עמד על 3.8%, נמוך באופן ניכר מאחוז ההרשעה בקרב כלל הנשים תושבות ישראל (7.8%).

שיעור הגברים המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-547 ל-100,000 נפש, גבוה באופן ניכר משיעור הגברים בקרב כלל תושבי ישראל (כ-420 ל-100,000 נפש). שיעור הנשים המורשעות בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-22 ל-100,000 נפש, נמוך משמעותית משיעור הנשים בקרב כלל תושבות ישראל (כ-35 ל-100,000 נפש).

 

בשנת פסק דין 2019, 40.7% מהמורשעים הדרוזים היו מוּעדים, נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל תושבי ישראל (56.4%).

 

עבירות נפוצות

בבחינת התפלגות פסקי הדין של מורשעים מהאוכלוסייה הדרוזית לפי קבוצות עבירה, ניתן לראות כי העבירות הנפוצות ביותר הן: עבירות כלפי הסדר הציבורי (26.7%), עבירות כלפי גופו של אדם (13.9%) ועבירות מוסר (12.1%). העבירות הפחות נפוצות בקרב האוכלוסייה הדרוזית הן עבירות מין (1.7%) ועבירות כלפי ביטחון המדינה (2.6%).

בבחינה לפי קבוצות עבירה, אחוז המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה נמוך משמעותית  מאחוז המורשעים בקרב כלל תושבי ישראל בעבירות רכוש (7.6% לעומת 17.1%, בהתאמה) ובעבירות מוסר (12.1% לעומת 19.7%, בהתאמה).