ירידה בתחושת הניצחון במלחמה

 

הסקר חושף מגמות מדאיגות של ירידה בתחושת הניצחון המלחמה, עם פערים חריפים בין יהודים לערבים, וסימני אזהרה לגבי היחסים של ישראל עם הקהילה הבינלאומית ועם יהדות התפוצות.

 

אמון בניצחון:

 

ביחס לחודש שעבר, נרשמה עלייה חדה בשיעור הישראלים שאינם חשים שישראל מנצחת במלחמה, מ־22% ביולי ל־34% באוגוסט. 

 

הירידה נרשמה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, ככל הנראה בעקבות כישלון השיחות לשחרור חטופים, ביקורת בינלאומית גוברת, ואי־בהירות לגבי הצעדים הבאים.

 

בקרב היהודים – 30% אינם חשים ניצחון (לעומת 21% ביולי). בקרב הערבים – 54% אינם חשים כך (לעומת 46% ביולי).

מגמה זו מצביעה על דעיכת האפקט של הצלחת המערכה מול איראן ועל שחיקת האמון ביכולת ההנהגה להשיג את היעדים שהוגדרו למלחמה.

 

אמון בממשלה:

 

בחודש האחרון נרשמה מגמת ירידה באמון הציבור היהודי בממשלה.

 

נכון לנקודת הזמן הנוכחית, שלושה מכל חמישה יהודים בישראל מעידים שאינם סומכים על הממשלה, ושניים מכל חמישה אומרים שהם סומכים עליה.

 

למרות מגמת ירידה זו, מדובר באחת מרמות האמון הגבוהות בממשלה שנרשמו בשנה וחצי האחרונות (השיא היה בחודש שעבר, מייד לאחר המערכה מול איראן).

 

כצפוי, רמת האמון של הערבים בממשלה נמוכה באופן משמעותי מזו של היהודים. 83% מהערבים מעידים על רמת אמון נמוכה בממשלה.

 

הטענות לרעב בעזה:

 

שליש מהישראלים (33%) סבורים שהדיווחים על רעב בעזה הם "שקר מוחלט", בעוד 27% סבורים שהם "מאוד נכונים".

 

87% מהערבים בישראל מאמינים בקיומו של רעב, לעומת 39% בלבד מהיהודים.

 

רוב הישראלים (57%) מוטרדים מהדיווחים על רעב בעזה, אך המניעים חלוקים: כשליש מהציבור מוטרדים משום שחשוב להם שישראל לא תגרום לרעב כזה, וכחמישית השיבו שהם מוטרדים בעיקר מחשש לפגיעה ביכולת של ישראל להמשיך במלחמה.

 

הסיוע ההומניטרי לעזה:

 

53% מהישראלים תומכים בהעברת סיוע נרחב לעזה; בקרב היהודים – רק 44%. בקרב הערבים – 87%.

 

בחלוקה לפי דעות פוליטיות, הממצאים מראים כי בשמאל התמיכה בסיוע הומניטרי לתושבי עזה כמעט מוחלטת (92%), בעוד שבימין רוב מוחלט (70%) מתנגדים.

 

ככל שמתרחקים מהקצוות לכיוון המרכז, התמונה מתאזנת: כך למשל, בימין-מרכז 35% תומכים ו-44% מתנגדים, ובקרב מי שמגדירים את עצמם מרכז 55% תומכים ו-23% מתנגדים.

 

כישלון עסקת החטופים:

 

47% מהציבור  מטילים את עיקר האשמה על חמאס, 23% על ממשלת ישראל, ו־22% מחלקים את האחריות באופן שווה.

 

בקרב היהודים 58% מאשימים את חמאס; בקרב הערבים  53% מאשימים את ממשלת ישראל.

 

בחלוקה אידאולוגית מתגלים פערים משמעותיים בהבנת האחריות לכשלום השיחות: רוב המשתייכים לימין ולימין-מרכז סבורים כי האחריות מוטלת בעיקר על חמאס, בעוד שרוב המזדהים עם השמאל והשמאל-מרכז סבורים כי ממשלת ישראל אחראית לכישלון, או שהאחריות מתחלקת באופן דומה בין ישראל לחמאס.

 

רוב מוחלט של מצביעי הקואליציה סבורים כי הניסיון לא צלח בעיקר בגלל חמאס (יהדות התורה 95%, ליכוד 89%, הציונות דתית 88%, ש"ס 86%).

 

חשש למעמד הבינ"ל של ישראל ויהדות התפוצות:

 

שני שלישים מהישראלים (64%) מודאגים מאפשרות שישראל תהפוך למוקצה במדינות המערב.

 

בחלוקה אידאולוגית עולה כי רוב המגדירים עצמם שמאל (88%), שמאל-מרכז (73%), ומרכז (69%) מאוד מודאגים מהאפשרות שהמערב ינדה את ישראל.

 

מנגד, מחצית מהמגדירים עצמם ימין כלל לא מודאגים מאפשרות זו.

 

מגמה דומה נרשמה גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים מהכיוון החילוני לכיוון הדתי – יורד שיעור המודאגים מכך שישראל תהפוך למוקצה במדינות המערב.

 

21% מהישראלים השיבו שלאור הדיווחים על התנכלויות לישראלים בחו"ל, הסיכוי שיצאו לחו"ל קטן יותר.

 

42% השיבו שימשיכו לטוס כרגיל, אבל ינהגו יותר בזהירות.

 

רוב היהודים בישראל פסימיים (57%) לגבי עתיד יהדות התפוצות, מגמה הדומה לממצאי סקרי JPPI בקרב יהודי ארה"ב.

 

מנכ"ל JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), ד"ר שוקי פרידמן:

"בחלוף כמעט שנתיים מלחמה, נראה שהציבור מבין את מה ששרי הממשלה מסרבים להפנים: ישראל הולכת ומאבדת את הלגיטימציה שלה ברחבי העולם. הסקר מגלה כי כשני שלישים מהישראלים חוששים שיראל תהפוך למדינה מצורעת.

 

ברור שהפגיעה בתדמיתה של ישראל נובעת גם מהמלחמה הקשה בעזה אבל מאז פרוץ המלחמה, אנחנו עדים, למרבה הצער, גם להתבטאויות חריפות מצד שרים בממשלת ישראל, הקוראות להפעיל בעזה מדיניות שלא עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי.

 

לצד המאמץ המלחמתי, הממשלה חייבת לאמץ אסטרטגיה לטיפול במשבר הלגיטימציה, שמחירו עלול להיות גם מגבלות על יכולתה של ישראל להמשיך ולהילחם״.