היעדר המשילות בנגב היא בעיה אסטרטגית מחמירה והולכת, שנמשכת כבר שנים, ומתפשטת מהנגב לאזורים נוספים בישראל - כך מתריע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד שהתפרסם היום (28.4.2026).

 

כמיליון וחצי ישראלים מתגוררים בנגב, המהווה כ-60% משטח המדינה. כחמישית מהאזרחים החיים בנגב הם בדואים, ובשלושים השנים האחרונות גדל מספרם פי שישה. 72% מהם מתגוררים ביישובים מוכרים ו-28% בפזורה. ובשלושים השנים האחרונות גדל מספר הבדואים בנגב פי שישה. 

 

87% מהקבלנים: שילמנו פרוטקשן

מבקר המדינה, שהתריע על בעיות המשילות בנגב כבר לפני חמש שנים, שב ובדק את הנושא - ומצא שהבעיות רק החמירו מאז שנת 2021. גופי השלטון מתקשים לאכוף את החוק. הדבר מערער את תחושת הביטחון האישי והאמון של התושבים, ערבים כיהודים, ומתבטא באי-מתן שירותים ציבוריים שהמדינה מחויבת לספק ובהתרופפות הסדר החברתי. 

 

"הדוח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר", הדגיש המבקר אנגלמן. "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך, הם אף חוששים להגיש תלונות".

 

ואכן, סקר שערך ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, המוזכר הדוח, מצא כי 87% מהקבלנים והיזמים בישראל נדרשו לשלם דמי חסות בסכומי עתק - וכי 75% מהם חוששים להתלונן. כתוצאה מכך, קבלנים חוששים לגשת למכרזים ומיזמי בנייה מתייקרים במאות אלפי שקלים.

 

"היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה ‏מתמשכת במשילות", אמר המבקר. "מצאנו שפעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן ‏מתקיימות. ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות, התבצעו עשרות פגיעות בתשתיות חברת החשמל ובמקורות, ובנוסף הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה".

 

ובינתיים, הפוליגמיה מתרחבת: בביקורת עלה כי כ-7,000 גברים המתגוררים בנגב נשואים ליותר מאישה אחת. יותר מ-16,000 נשים חיות במשפחות פוליגמיות בנגב. כ-15% מהנשים הללו הן פלסטיניות.

 

החוק לא נאכף כראוי, והביטוח הלאומי נאלץ לשלם למשפחות פוליגמיות מרובות-ילדים קצבאות בסכומי כסף ניכרים. ההערכה היא כי כ-40% מהילדים המצויים בסיכון בישראל מגיעים ממשפחות פוליגמיות.

 

"חלון ההזדמנויות הולך ונסגר"

"ככל שחולפות השנים אוכלוסיית הפזורה, המונה כ-70,000 עד 90,000 נפש, גדלה ומתבססת מחוץ לתחומי יישובים מוכרים ובמגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב", הוסיף המבקר אנגלמן. "השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלסטיניזציה'". ואכן, חשיפה גוברת לאלימות ולהסתה, לצד העובדה שעוד ועוד גברים בדואים נישאים לנשים פלסטיניות, מביאות לכך שבדואים רבים חשים זיקה קרובה יותר לחברה הפלסטינית מאשר למדינת ישראל.

 

המבקר אנגלמן סיכם ואמר כי "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".