כ-35 אלף חולי ריאה בישראל רק 20% מנצלים זכויות

 

פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, לפי הערכה שמרנית של האיגוד, מספר הזכאים בישראל לשיקום ריאות, במסגרת סל הבריאות, הוא 35-30 אלף חולי ריאה מדי שנה. אך בפועל מצליחים לממש את זכאותם רק כ-6,000-5,000 חולים בלבד, כלומר פחות מ- 20%.

 

 

"אנחנו תמהים איך אנחנו מצליחים להגיע לתימן ולהפציץ, איך אפשר ליירט בלייזר כטב"מים, אבל לא מצליחים לעזור לחולים ללכת עוד קצת ולא להזדקק לחמצן". הוא טען כי שיקום ריאות נמצא בסל כבר 15 שנה, ולפני מספר שנים קופות החולים אפילו קיבלו סכום חד פעמי של 30 מיליון ש"ח, כדי להקים מכונים לשיקום ריאות, אך לא עשו זאת. הוא קרא למספר צעדים בנושא, ביניהם מול קופות החולים - מדיניות פיקוח לאכיפת מתן השירות לחולי הריאה, כקבוע בסל, במיוחד אזורי פריפריה ואזורים מרוחקים מבתי החולים.

 

 

בנוסף,  עדכון המחיר כלפי מעלה, כדי לעודד את הקופות ואת בתי החולים, לפתח את השירות החיוני כ"כ לחולי הריאה, וכן עידוד ושיפור תגמול לפיזיותרפיסטים נשימתיים, שיוביל גם לזמינות טובה יותר בקהילה של תפקיד זה. פרידלנדר קרא גם להסדרה בהקדם של שיקום מרחוק - בתבחינים הרפואיים המקובלים בעולם, כתוספת, ולא כתחליף לשיקום ריאות פיזי.
 

 

ד"ר אסנת ליבנה-שטרייכמן, חברת הנהלת האיגוד, סיפרה על חולת ריאות בת 64, שהונשמה כשנה בשיקום עם פיום קנה, הצליחה להגיע להשתלת ריאות. עברה את ההשתלה בהצלחה ונהנתה משיקום ראשוני במהלך האשפוז, אלא שכאשר חזרה הביתה, גילתה שאין לה אפשרות להגיע לשיקום ריאות, שיסייע לה לחזור לשיגרה.  לדבריה, שיקום ריאה הוא אימון, שמתבצע בקבוצה, אך מותאם אישית למטופל, מחזק את שרירי הריאה, משיג את הפחתת הרגישות לתחושת קוצר הנשימה, לצד אימון אירובי של השרירים, העלאת הסף שמאפשרת הגדלת מגוון הפעילויות ואורך הפעילות, שיפור יכולת המאמץ, שיפור כוח שרירי העזר בנשימה, ומסייע בפינוי הפרשות ומניעת התלקחויות זיהומיות.
 

 

טובה חקק, תושבת נופים, סיפרה על תחושת ההמתנה לאוויר כדי לנשום, המחלה המעייפת והחשש ממפגשים חברתיים ומשפחתיים מהחשש להידבק. כיום ריאותיה מתפקדות ב-35-30% בלבד, והדרך היחידה למנוע השתלת ריאה הוא שיקום ריאתי. קופות החולים מעניקות 24 מפגשים בלבד, אך לא תרופות ניסיונות ולא מכשירי-עזר להוצאת ליחה. לינה גרושקו, פיזיותרפיסטית ריאה במרכז הרפואי רמב"ם, הדגישה את הכשרת עובדים נוספים, בגלל המחסור הרב בכאלו, אך השכר הנמוך מרחיק מומחים מהתחום.

 

 

ד"ר אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאות ב"איכילוב" ציין כי התמחור מונע מבתי החולים לפתח מכונים כאלו, כיוון שהמקום בבית החולים עולה להם - יותר מההחזר מקופות החולים על הטיפול.
 

 

ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום משרד הבריאות, הודה כי מבחני התמיכה לקופות בנושא, לא הוכיחו את עצמם כי רק קופה אחת ניצלה ובסכום של 4 מיליוני ₪ בלבד. הוא הבטיח לבדוק את גובה התמחור, אך הביע ספק אם הוא המכשול, והביע תקווה כי הסכמי השכר החדשים עם הפיזיותרפיסטים ישפרו הנהירה לתחום.

 

 

יגאל לב רן, פיזיותרפיסט ראשי ב"כללית", סיפר על הקמתם כעת של שבעה מרכזי שיקום, המתוכננים להתמלא מיד במטופלים.

 

 

יו"ר הוועדה קרא לממשרד הבריאות לאסוף נתונים לגבי מספר הזכאים לשיקום נשימתי, מספר מקבלי השירות בכל אחת מחמש השנים האחרונות ולמפות את פריסת המכונים לשיקום ריאות בישראל, לפי קופות. המשרד גם התבקש להעביר לוועדה את סך התקציב שהוכנס לסל עבור שיקום ריאתי ומהו מספר החולים שעל בסיסו הוכנס השירות, ולבחון מחדש את תמחור שיקום הריאות.

 

 

משריקי גם ביקש מהמשרד לפרסם מבחן תמיכה ייעודי לקופות החולים לפיתוח שירותי שיקום ריאות, לדרוש מהן להנגיש בצורה ברורה את זכאותם של החולים לשיקום ריאות ולהקל בנטל הבירוקרטי לטובת מימוש הזכאות, ולאתר מקור תקציבי לטובת מימון הסעות של חולים למכוני השיקום.